אל בנה / בלקן - בלגרד / סטפן סבליץ'
ספרדים מסורות המזרח - בלקן
להאזנה
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, קוֹנֵה בְרַחֲמָיו שָׁמַיִם וָאָרֶץ. מָגֵן אָבוֹת בִּדְבָרוֹ, מְחַיֵּה מֵתִים בְּמַאֲמָרוֹ, הָאֵל (בשבת תשובה: הַמֶּלֶךְ) הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ, הַמֵּנִיחַ לְעַמּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּת קָדְשׁוֹ, כִּי בָם רָצָה לְהָנִיחַ לָהֶם. לְפָנָיו נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מֵעֵין הַבְּרָכוֹת וְרֹב הַהוֹדָאוֹת, לַאֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וּמְבָרֵךְ הַשְּׁבִיעִי, וּמֵנִיחַ בִּקְדֻשָּׁה לְעַם מְדֻשְּׁנֵי עֹנֶג, זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ. קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבְךָ שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתְךָ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת. וְהַנְחִילֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ, וְיָנוּחוּ בָהּ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת. |
על התפילה ברכת 'מעין שבע' ('מגן אבות') נאמרת ע"י החזן עם תום תפילת ה'עמידה' של ליל שבת (ששי בערב). כפי שמעיד עליה שמה, היא מהווה מעין תחליף לחזרת הש"ץ וכוללת בתוכה חזרה שירית ותמציתית של שבע ברכות העמידה של שבת. בהתאם לכך, הפסקאות הפותחות והחותמות את הברכה זהות כמעט לגמרי לנוסח הפותח והחותם את תפילת העמידה. העובדה שבתפילת ערבית רגילה אין חזרת ש"ץ, מוסיפה לנופך החגיגי ולייחודה של ברכה זו, שהיא בין התפילות הקדומות ביותר בסידור התפילה. הברכה, ובמיוחד הקטע המרכזי שבה, נאמרת רק בתפילה בציבור, בעמידה, וע"י החזן, האומר אותה בשירה ובחגיגיות, תוך שהקהל עונה לו בקטעים מסוימים. בקהילות הספרדיות זהו אחד מהקטעים המאפשרים לחזן להתבטא באופן חופשי יותר ולאלתר על הלחן בו בחר לשיר את הברכה. בקהילות האשכנזיות הברכה מושרת כשירת מענה בין החזן והקהל. |
• אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ – כדברי השבח שנאמרו מפי אברהם (בראשית יד, כב). קונה במשמעות של יוצר. רש"י על הפסוק שם מבאר שע"י עשייתן קנאן להיות שלו (רש״י שם). • מגן אבות, לפניו נעבוד ביראה, אל ההודאות, אדון השלום – נוסח הברכות הללו משקף את חתימת הברכות כפי שהיה נהוג בנוסח הארץ-ישראלי הקדום. האל הקדוש שאין כמוהו על פי תפילת חנה אֵין קָדוֹשׁ כּה׳ כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ (שמ״א, ב, ב). ברכה זו מקבילה לברכת 'הקדושה' המצויה בכל 'עמידה'. המניח: הקב"ה, הנותן ומאפשר מנוחה. בם רצה להניח להם: בחר בעם ישראל לתת להם את יום המנוחה. מעין הברכות: המתפללים מודים לאל בכך שהם מברכים אותו, נותנים לו מעין ברכותיו. (משפט זה הובן ע"פ המובא בתלמוד [ברכות מ ע"א] 'בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו') בנוסח תימן ובכתבי יד הנוסח הוא 'מעון' במובן שהאל הוא 'מקום, מקור הברכה' לפי זה יש כאן חזרה לתיאוריו של האל, בדומה ל'אדון השלום'. מקדש השבת ומברך שביעי: ע״פ ״ויברך אלוהים את השביעי ויקדש אותו״ (בראשית ב, ג). • ומניח בקדושה לעם מדושני עונג – האל מעניק את המנוחה לאלו המדשנים, מכבדים, את השבת הקרויה עונג (ישעיה נח). מיוסד על הצירוף ״וְתִתְעַנַּג בַּדֶּשֶׁן נַפְשְׁכֶם״ (ישעיהו נה, ב). |
כותר |
מעין שבע / בלקן-בלגרד / מקאם נהוונד / סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי) בליווי חזנים |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בלקן |
לחן ממסורת |
מעין שבע / בלקן-בלגרד |
סולם |
מקאם: נהוואנד |
מעגל השנה |
שבת |
מועד התפילה |
ערבית |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?