ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
אנא כעב זדוני תמחהו / ר' משה אבן עזרא אָנָּא כָעָב זְדוֹנִי תִמְחֵהוּ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא אֵיךְ יִמָּחֶה וְנִכְתַּב לְמוּל אָבִי כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב כְּמַחְשָׁבִי לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב לְיוֹם רִיבִי כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא נָא אִם תַּחֲקֹר וְתִפְרֹשׁ צוּר עֲלוּמָיו אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ וּבְיָמָיו וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹשׁ וְלַאֲשָׁמָיו מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אָשָׁם הוּא יֶהֶרְסוּן וְיִבְנוּן בִּי רַעֲיוֹנָי יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן וּבְפָנָי אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן כִּי אֲדֹנָי נוֹשֵׂא עָוֹן חַנּוּן וְרַחוּם הוּא מַה לִּידִידִי וּמַלְכִּי יִסָּתֵר וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי וְאֵין עוֹתֵר וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי וְאֵין פּוֹתֵר וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא שׁוּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית עַם הוּעַם וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בַּבְּרִית לְהוֹדִיעָם אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזַּעַם וְנֻחָם וְאִם לֹא עַם בִּינוֹת הוּא הוֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה תַּשְׁלִיחַ וְקֶרֶן לְנִגָּשׂ וְנַעֲנֶה תַּצְמִיחַ יִגְבַּר וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ אֱלֹהִים הוּא |
|
פיוט מתוך סדר הסליחות במנהג חלק מן הקהילות הספרדיות. מחברו של הפיוט הוא ר' משה אבן עזרא, מגדולי משוררי ספרד ומי שכונה לימים 'הסלח', על שום יצירתו המסועפת והמפוארת בתחום הסליחות. הפייטן חתם בראשי המחרוזות את התיבות 'אני משה'. כבר בראשית הפיוט, בבית החוזר על עצמו כפזמון, מפציר הדובר באלוהיו למחות את פשעיו כאילו היו ענן קל המשייט בשמים ונעלם, אף שרבים הם. אלא שמודעותו החריפה של הדובר לחומרת מעשיו אינה מניחה לו, הראשונה ובבית הראשון הוא תוהה כיצד יתכן שחטאיו יימחקו כלא היו, והרי הם כתובים וחקוקים לפני הקדוש ברוך הוא. ר' משה אבן עזרא מותיר תהייה זו בלתי-פתורה. מי שרגילים לראות את התשובה כמעשה-קסם הפועל בהכרח את פעולתו המובטחת אצל האל, הנוקט לשם כך במידת הרחמים, עשויים להיות מופתעים מנוכחותה הלא-מתפשרת של מידת הדין בפיוטו של ר' משה אבן עזרא. באורח מעניין, החסד שמור בפיוט זה אך ורק לגאולת הכלל, שאינה זקוקה לתירוץ והצדקה. הפרט, לעומת זאת, נותר שרוי לבדו במתח שבין החטא הכתוב והתחינה הנואשת למחיקתו. |
| • אָנָּא כָעָב זְדוֹנִי תִמְחֵהוּ – אנא אלוהי, העלם את חטאי כאילו היו ענן קל השט בשמים ונעלם; מיוסד על נבואת הנחמה של ישעיהו (מד, כב): מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ. • וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא – ותסלח על כל חטאי, אף שרבים הם. שיבוץ קטע פסוק מתהלים (כה, יא): לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא. • אֵיךְ יִמָּחֶה וְנִכְתַּב לְמוּל אָבִי – לאחר שביקש מן הקב"ה למחות את חטאו, נמלך הדובר בדעתו ותוהה האם בכלל יש סיכוי שיימחה חטאו, והלא כבר נכתב ונחקק אל מול פני הקב"ה. • כִּי אֵין בְּלִבּוֹ מַחְשָׁב כְּמַחְשָׁבִי לִמְחוֹת מֵאֲשֶׁר כָּתַב לְיוֹם רִיבִי – שמא ואולי – חושש הדובר – אין הקב"ה מעלה על דעתו למחות את גזר דינו של החוטא, שהרי אין מחשבות הקב"ה כמחשבות האדם, המשתנות תדיר. ככתוב בישעיהו (נה, ח): כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'. • כִּי הַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא – שהרי גזר הדין נעשה בידי הקב"ה, וכיצד זה יימחה? המשורר משבץ קטע פסוק המתייחס במקורו לעשרת הדברות החקוקות בלוחות הברית: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת (שמות לב, טז). • נָא אִם תַּחֲקֹר וְתִפְרֹשׁ צוּר עֲלוּמָיו אָוֶן בְּלֵילוֹ יַחֲרֹשׁ וּבְיָמָיו – הרי אם תבדוק, אלוהי, מה אני מסתיר– תגלה שאיני חדל מלחטוא ולחשוב מחשבות אוון בלילות ובימים, מעין הכתוב במשלי (ו, יח): לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָרָעָה. • וְאִם לַחֲטָאָיו תִּדְרֹשׁ וְלַאֲשָׁמָיו מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אָשָׁם הוּא – ואם באמת תחפש אחר כל חטאי, תגלה שכולי אשם וחייב בדין. לשון הטורים מיוסדת על שילובם של שלושה פסוקים: מאיוב (י, ו-ז): כִּי תְבַקֵּשׁ לַעֲוֹנִי וּלְחַטָּאתִי תִדְרוֹשׁ עַל דַּעְתְּךָ כִּי לֹא אֶרְשָׁע וְאֵין מִיָּדְךָ מַצִּיל; מישעיהו (א, ו): מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם...; ומויקרא (ה, יט): אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַה'. • יֶהֶרְסוּן וְיִבְנוּן בִּי רַעֲיוֹנָי – מחשבות לבי הורסות ובונות בתוכי בעת ובעונה אחת, כפי שמסביר הדובר בהמשך. • יוֹם בִּי חֲטָאַי יַעֲנוּן וּבְפָנָי – מדי יום חטאי עונים כנגדי ומסיתים אותי לרע. לשון הטור מושפעת מן הכתוב בישעיהו (נט, יב): כִּי רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ וְחַטֹּאותֵינוּ עָנְתָה בָּנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ אִתָּנוּ וַעֲוֹנֹתֵינוּ יְדַעֲנוּם. • אָכֵן סְעִפַּי יְבִינוּן כִּי אֲדֹנָי נוֹשֵׂא עָוֹן חַנּוּן וְרַחוּם הוּא – ומצד שני, מחשבותי יודעות ומבינות שהקב"ה הוא אל רחום וחנון, ומפצירות בי לשוב בתשובה. המחרוזת נחתמת בשילוב פסוקים משמות (לד, ו-ז): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע... ומיואל (ב, יג): וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה. • מַה לִּידִידִי וּמַלְכִּי יִסָּתֵר – מדוע, אלוהי, אתה נסתר מעִמי? לשון הטור מבוססת על שימוש מושאל בירמיהו (יא, טו): מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי... • וְאֶשְׁפֹּךְ עֲתֶרֶת חִכִּי וְאֵין עוֹתֵר – אני מתפלל ומתחנן לפניו, ואיני זוכה למענה. • וְאֶשְׁאַל בְּעַד חֲלוֹם חָשְׁכִּי וְאֵין פּוֹתֵר – כאן עובר הדובר משאלת גאולתו האישית אל גאולת העם: מתי יגיע קץ הגלות אותו חלם דניאל ואין מי שיפתור אותו (ראו דניאל פרק יב). • וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא – דניאל מבקש לדעת מתי יגיע קץ הגלות ונענה במלים: לֵךְ דָּנִיֵּאל כִּי סְתֻמִים וַחֲתֻמִים הַדְּבָרִים עַד עֵת קֵץ (דניאל יב, ט). הטור מיוסד על שיבוץ קטע פסוק מנבואת ישעיהו (כט, יא): וַתְּהִי לָכֶם חָזוּת הַכֹּל כְּדִבְרֵי הַסֵּפֶר הֶחָתוּם אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל יוֹדֵעַ הספר סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא. • שׁוּבָה שִׁיבַת שְׁאֵרִית עַם הוּעַם – השב את עם ישראל מן הגלות לארץ ישראל מולדתו, ככתוב בתהלים (קכו, ד): שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב; ואפשר גם: קבל את תשובתנו. 'עַם הוּעַם' – עם שיופיו דהה וחשכה ירדה עליו. • וּשְׁלַח מְבַשֵּׂר בַּבְּרִית לְהוֹדִיעָם אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזַּעַם – ושלח לנו את אליהו הנביא, מבשר הגאולה, כפי שהבטחת בבריתך איתנו, והוא יודיענו אימתי יגיע קץ תלאותינו. לשון הטורים מיוסדת על ישעיהו (נב, ז): מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ, וכן על דניאל (ח, יט): וַיֹּאמֶר הִנְנִי מוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַזָּעַם כִּי לְמוֹעֵד קֵץ. • וְנֻחָם וְאִם לֹא עַם בִּינוֹת הוּא – או אז יזכה עם ישראל לנחמה, גם אם אין בו די בינה לראות את חטאיו הגורמים למצבו. על פי ישעיהו (כז, יא): ...כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא עַל כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ וְיֹצְרוֹ לֹא יְחֻנֶּנּוּ. • הוֹסֵף יָד וְצִיר מִשְׁנֶה תַּשְׁלִיחַ –גאל אותנו שנית, ושלח את משיחנו. לשון הטור על פי ישעיהו (יא, יא): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף ה' שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם וּמִפַּתְרוֹס וּמִכּוּשׁ וּמֵעֵילָם וּמִשִּׁנְעָר וּמֵחֲמָת וּמֵאִיֵּי הַיָּם, וכן משלי (כה, יג): כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב. • וְקֶרֶן לְנִגָּשׂ וְנַעֲנֶה תַּצְמִיחַ – כשתשלח לנו את המשיח, תעניק לעמך – המעונה והרדוף על ידי נוגשיו – הצלחה, תקווה וגאולה, ככתוב ביחזקאל (כט, כא): בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'. לשון הטור מושפעת מן הכתוב בישעיהו (נג, ז): נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו. • יִגְבַּר וְכָל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ – או אז יתגבר ישראל, ויצליח במעשיו, ככתוב ביחס לצדיק בתהלים (א, ג): וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. ואפשר לפרש הטור גם ביחס למעשי המשיח, שיצלחו בידיו. • וְיִוָּדַע כִּי מְשִׁיחַ אֱלֹהִים הוּא – אז ידעו הכל כי מי ששלחת לנו הוא משיחך. הטור משבץ קטע פסוק שנאמר במקורו ביחס לשאול המלך בספר שמואל א (כד, ו): וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵה' אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ ה' לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא. |
| כותר |
אנא כעב זדוני |
|---|---|
| מעגל השנה |
יום כיפור;ימים נוראים;סליחות |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
