אראלי מעלה / תימן-מרכז-צנעא / אהרן עמרם
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
להאזנה
נוסח תימן נוֹדֶה לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ, וּנבָרְכָךְ מַלכֵּנוּ, כִּי הִנחַלתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, אֶרֶץ חֶמדָּה טוֹבָה וּרחָבָה, בְּרִית וְתוֹרָה. וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצרַיִם, וּפדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים. וְעַל תּוֹרָתָךְ שֶׁלִּמַּדתָּנוּ. וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעתָּנוּ. וְעַל הַכֹּל ה' אֱלֹהֵינוּ אֲנַחנוּ מוֹדִים לָךְ וּמבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ. כָּאָמוּר וְאָכַלתָּ וְשָׂבָעתָּ וּבֵרַכתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן: (אָמֵן) לברכת המזון המלאה |
ברכת "הארץ" היא הברכה השנייה של ברכת המזון ועל פי חז"ל תיקן אותה יהושע בן נון עם כיבושה של הארץ. לעומת הברכה הראשונה של ברכת המזון – ברכת "הזן", המודה לקב"ה על חסדיו בספקו מזון לכל בריותיו - הברכה השנייה מפורטת ופחות אוניברסלית בתוכנה וכוללת הודיה על חסדים נוספים. חסדים אלו הם המכוננים את הקשר בין הקב"ה לעם ישראל – הוצאת עם ישראל ממצרים, הנחלת ארץ ישראל וקבלת התורה והמצוות, בהן מצוות ברית המילה. הברכה נחתמת בפסוק מספר דברים, ממנו לומדים את המצווה להודות ולברך את ה' על הארץ ועל המזון: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ." (דברים ח', פסוק י) הזיכרון ההיסטורי של חסדו של אלוהים מונע מאיתנו לחשוב שהרווחה הכלכלית, האכילה והשביעה תלויים בנו. כך רומזת הברכה למערכת הגומלין המורכבת בין האל שהנחיל את הארץ ומספק את המזון לבין האדם הנדרש בתמורה לשמור על הברית ועל חוקי תורתו. בחנוכה ופורים מוסיפים לפני חתימתה של ברכה זו תוספת מיוחדת - 'על הניסים', המודה על הנס שעשה ה' לישראל בימי החשמונאים ובימי מרדכי ואסתר בשושן. כך מצטרפים נס חנוכה ופורים לשאר המאורעות ההיסטוריים עליהם מודים בברכה זו. |
• אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה - כינוי חיבה לארץ ישראל. הביטוי לקוח מירמיהו (ג, יט): וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה. • טוֹבָה וּרְחָבָה - כינוי שבח לארץ ישראל, על פי וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה (שמות ג, ח). • וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ - הברית, החוזה בין אלוהים לאדם, היא תמידית ובלתי ניתנת לשינוי שכן היא חתומה בבשר. רומז לברית המילה, וכך גם לשונה של ברכת הברית "וצאצאיו חתם באות ברית קדש". • חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ - הענקת לנו. יושם לב למצלול - כל המילים מתחילות באות ח': 'חיים, חן, חסד, חוננתנו. • וְעַל הַכֹּל... יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד - חתימה כללית זו שבנוסח אשכנז משותפת גם לחתימתה של ברכת ההפטרה (אחרי קריאת התורה בשבת בבוקר) שגם בה נכלל מספר גדול של נושאים עליהם יש להודות לאל. |
כותר |
ברכת הארץ / תימן – צנעא / אהרן עמרם |
---|---|
מסורת |
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא |
לחן ממסורת |
ברכת הארץ - ברכת המזון / תימן – צנעא |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
שבת |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?