אראלי מעלה / תימן-מרכז-צנעא / אהרן עמרם
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
להאזנה
אצולה לפנים / ר' אברהם אבן עזרא אֲצוּלָה לְפָנִים בְּכִסֵּא עֲרָבוֹת לְאֶרֶץ מְשׁוּכָה בְּחַבְלֵי אֲהָבוֹת: בְּאָרוֹן גְּנָזָהּ אֲבִיר הַתְּעוּדָה וְעִזּוּז צְפָנָהּ בְּחַדְרֵי לְבָבוֹת: רְבִיד חֵן נְתַתָּהּ מְסַיֵּם חֲתַמְתָּהּ בְּפֶה הַחֲלַצְתָּהּ כְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת: הֲמוֹנֵי חֲסָדִים תְּשַׁלַּח סְבִיבָךְ וּבִמְצוֹק זְמַנִּים תְּהִי לָךְ רְחוֹבוֹת: מְאוֹרָהּ יְאִירָךְ בְּלֵילָךְ וְיוֹמָךְ אֲבָל לֹא כְשֶׁמֶשׁ תְּכֻסֶּה בְעָבוֹת: {{שְׂמַח כִּי בְשֶׁלָּהּ}} {{תְּאֻשַּׁר תְּבוֹרָךְ.}} {{בְּכָל הַבְּרָכוֹת}} {{אֲשֶׁר בָּהּ כְּתוּבוֹת:}} |
"אצולה לפנים" לרבי אברהם בן עזרא אומץ על ידי יהודי תימן לתוך ה"תכלאל" – סידור התפילה התימני. השיר מבוצע במעמד של שמחה והתעלות הנפש בעת הוצאת ספר התורה בחג השבועות ובשמחת תורה. במעמד זה, הציבור כולו עומד לכבודה של תורה, ואחד מן הקהל פותח בשירת הפיוט בלחן איטי ומדוד, מלא הוד והדר, והקהל כולו עונה בשירה חגיגית את הפזמון "אצולה לפנים" לאחר כל בית. מהרי"ץ (הרב יחיא צאלח) בפירושו על התפילה כתב: "לבי אומר לי שהראב"ע יסד זה הפיוט בשבח מסיים התורה ביום שמחת תורה וזה שכתב 'רביד חן', דהיינו שמשבח החתן תורה שהידר וגידל התורה ונתנה רביד חן על גרונו כענין שנאמר ורביד על גרונך" (תכלאל עץ חיים, ב, עמ' מו). שני הבתים הראשונים של השיר עניינם דברי שבח לתורה, והבתים הבאים מברכים את 'חתן התורה' – הקורא שזוכה לקרוא את הקטע האחרון של ספר דברים, ובכך חותם ומסיים את סדר מחזור קריאת התורה באותה שנה. השיר הוא מסוג ה'נשיד', אחד מסוגי הפיוט במסורת יהודי תימן, הבנוי לפי עקרונות הקצידה הערבית הקלאסית. |
• אֲצוּלָה לְפָנִים – התורה, שנאצלה מתחת כיסא הכבוד, נבראה אלפיים שנה לפני בריאת העולם, על–פי מדרש הפסוק ממשלי ח,ל "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן", עליו נאמר בבראשית רבה ח,ב "שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם, הה"ד(=זהו שכתוב) ואהיה אצלו אמון". • בְּכִסֵּא עֲרָבוֹת – שהתורה הייתה גנוזה מתחת כיסא הכבוד שברקיע השביעי שנקרא 'ערבות' (חגיגה יב ע"ב), על–פי מדרש הפסוק בדברים י,א "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים", עליו נאמר במדרש תנחומא (עקב ט) "מתחת כסא הכבוד פסלן". • לְאֶרֶץ מְשׁוּכָה – התורה נמשכה, כלומר נאצלה מכיסא הכבוד אל עם ישראל שבארץ. • בְּחַבְלֵי אֲהָבוֹת – שהתורה ניתנה באהבה לעם ישראל, על–פי הושע יא,ד "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה". • בְּאָרוֹן גְּנָזָהּ אֲבִיר הַתְּעוּדָה – משה רבנו, שנקרא 'אביר התעודה', גנז את התורה בארון במשכן, כמתואר בשמות מ, כ: "וַיִּקַּח וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֶל הָאָרֹן". • הַתְּעוּדָה – התורה, על–פי ישעיהו ח,טז "צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי". • וְעִזּוּז – כינוי לה', המבטא את גבורתו, על–פי תהילים כד,ח "ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר". • צְפָנָהּ בְּחַדְרֵי לְבָבוֹת – צָפן את התורה בלבות בני ישראל, על–פי ירמיה לא,לב "נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה". • רְבִיד חֵן נְתַתָּהּ – תכשיט נאה, על–פי יחזקאל טז, יא: "וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ". נאמר על הקורא שסיים את קריאת התורה, שהידר וגידל התורה ונתנה כתכשיט על צווארו. • מְסַיֵּם חֲתַמְתָּהּ בְּפֶה הַחֲלַצְתָּהּ – חוזר אל הקורא, שקרא בתורה בזריזות, בפה משונן ובחיתוך תיבות כראוי. • הַחֲלַצְתָּהּ – על–פי דברים ג,יח "חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ", תרגם אונקלוס "מזרזין תעברון". • כְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת – קריאתו הרהוטה בתורה, בחיתוך הברות כראוי, דומה לטיפות גשם נדבות, שאין טיפה נוגעת בחברתה. • הֲמוֹנֵי חֲסָדִים תְּשַׁלַּח סְבִיבָךְ – בשכר זה התורה תשפיע סביבך רוב חסד. • וּבִמְצוֹק זְמַנִּים – בזמן צרה ומצוקה. • תְּהִי לָךְ רְחוֹבוֹת – התורה תגן עליך. כמו בתהילים קיח,ה "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ". • מְאוֹרָהּ – אור התורה. • תְּכֻסֶּה בְעָבוֹת – המכוסה בעננים, כלומר לא כשמש ביום מעונן שאורה חסר. • בְשֶׁלָּהּ תְּאֻשַּׁר – בזכותה תזכה לרוב שבח, על פי בראשית ל, יג "בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת". ותרגם אונקלוס "תושבחא הות לי" (=שבח היה לי). • בְּכָל הַבְּרָכוֹת אֲשֶׁר בָּהּ כְּתוּבוֹת – בכל הברכות הכתובות בתורה, על פי דברים כח, ב: "וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ". |
כותר |
אצולה לפנים / תימן-צנעא / יחיאל עדאקי |
---|---|
מסורת |
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא |
לחן ממסורת |
אצולה לפנים / תימן-צנעא |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מועד התפילה |
אחר ללא לחן |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?