אראלי מעלה / תימן-מרכז-צנעא / אהרן עמרם
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה
להאזנה
אני אשאל / מחבר לא ידוע אֲנִי אֶשְׁאַל שְׁבָח הָאֵל תְּחִלָּה אֲשֶׁר קָרָא לְיִשְׂרָאֵל סְגֻלָּה וְהִזְהִירָם עֲלֵי מִצְוֹת וְחֻקִּים וְהַשַּׁבָּת בְּתוֹכָם הִיא גְּדוֹלָה וְהִיא הָאוֹת אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵינָם וְהִיא תֵעִיד שְׁהוּא הִתְחִיל וְכִלָּה קְדֻשָּׁתָהּ קְדֻשָּׁה הִיא יְתֵרָה וְהִיא נִדְחֵית לְחֹלִי גַּם וּמִלָה נְהַלֵּל לוֹ וְנִשְׁאַל מִלְּפָנָיו יְמַהֵר הוּא וְיָחִישׁ הַגְּאֻלָּה וְנִזְכֶּה לַעֲלוֹת אֶל בֵּית יְיָ וְגַם נֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה וְשָׁלוֹם רַב יְהֵא מִנִּי עֲלֵיכֶם וּמִלִּפְנֵי אָדוֹן נוֹרָא עֲלִילָה אָנָא |
שיר פתיחה מרכזי בשירת השבת במסורת יהודי תימן. נהוג לפתוח אתו לפחות סעודה אחת בשבת. במרכז תימן השיר מושר בכל שבת. השיר הוא מסוג "נשיד" - פתיח לשירה. המשורר פותח בשבח לאל, עובר לשורר על השבת שממנה ומתוכה תבוא הגאולה וחותם את שירו בציפיה לגאולה קרובה. |
• אֲנִי אֶשְׁאַל שְׁבָח הָאֵל תְּחִלָּה - אספר בשבחו של האל בראש השיר. • אֲשֶׁר קָרָא לְיִשְׂרָאֵל סְגֻלָּה.- הקב"ה קרא לישראל עם סגולה כנאמר בשמות יט, ה: עַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים. רש"י בפירושו לפסוק זה אומר: סגולה - אוצר חביב. • וְהַשַּׁבָּת בְּתוֹכָם הִיא גְּדוֹלָה - השבת היא חשובה שהיא שקולה כנגד כל המצוות כמו שנאמר בשמות רבה כה, טז: "אמר ר' לוי אם משמרים ישראל את השבת כראוי אפילו יום אחד בן דוד בא, למה שהיא שקולה כנגד כל המצוות". • וְהִיא הָאוֹת אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵינָם - השבת היא אות וסימן לברית שבין הקב"ה לישראל, כנאמר בשמות לא, יז: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם • וְהִיא תֵעִיד שְׁהוּא הִתְחִיל וְכִלָּה- השבת היא עדות לכך שהקב"ה התחיל וכילה לברוא את עולמו, כהמשכו של הפסוק הנ"ל: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ. • קְדֻשָּׁתָהּ קְדֻשָּׁה הִיא יְתֵרָה - קדושתה גדולה משל המועדות ואפילו משל יום כיפור. • וְהִיא נִדְחֵית לְחֹלִי גַּם וּמִלָה - אך אפילו השבת, שקדושתה יתרה, נדחית מפני חולי שיש בו פיקוח נפש ומפני ברית המילה. • נְהַלֵּל לוֹ וְנִשְׁאַל מִלְּפָנָיו- נהלל לקב"ה ונבקש ממנו. • יְמַהֵר הוּא וְיָחִישׁ הַגְּאֻלָּה- שימהר ויביא את הגאולה [יחיש - נוסח אחר: יביא]. • וְגַם נֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַסְּלוּלָה - [וגם - נוסח אחר: ושם]. ע"פ הפסוק בישעיהו סב, י, הקורא ומבשר על הגאולה: עִבְרוּ עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן הָרִימוּ נֵס עַל הָעַמִּים. • וְשָׁלוֹם רַב יְהֵא מִנִּי עֲלֵיכֶם - המשורר חותם את שירו בברכת שלום. • וּמִלִּפְנֵי אָדוֹן נוֹרָא עֲלִילָה - מלפני הקב"ה שהוא אדון נורא עלילה, שמעשיו הם נוראים ומטילים אימה, כנאמר בתהילים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹקִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם. |
לחן זה לפיוט "אני אשאל" מושר בצלילי הסולם המז'ורי ובמיקרוטונאליות המייחדת את מסורת יהודי תימן. זהו הלחן הנפוץ ביותר לשירי השבת המושרים לפני או לאחרי סעודת השבת במהלך אכילת מיני הפירות והקליות. הפיוט מבוצע כשירת מענה, דהיינו משפט סולני ומשפט מקהלתי לסירוגין. השירה נפתחת על ידי הסולן, לרוב דמות בעל סמכות רוחנית בקרב המסובים. הוא מבצע את הבית הראשון. מהבית השני מצטרפים המסובים לשולחן ועונים לו באופן זה: צלע ראשונה מבצע הסולן והמסובים חוזרים על כל הצלע. לאחריה אומר הסולן את הצלעית השלישית, והמסובים משלימים את המשכה. על זו הדרך עד לסיום השיר. לדוגמא: סולן: והזהירם עלי מצוות וחוקים מסובים: והזהירם עלי מצוות וחוקים סולן: והשבת מסובים: בתוכם היא גדולה הקהל שר באופן אחיד, ורק לסולן ישנה אפשרות להשתהות, להאריך ולסלסל. בבית האחרון "ומלפני..." מוביל קהל המסובים את הסולן לסיום באמירת "אנא" . השיר סובב סביב ששה מצלילי הסולם ובעיקר סביב הצליל היסודי והצליל השני. בביצוע המסורתי נהוג לשלב מספר סולנים. |
כותר |
אני אשאל / תימן-צנעא / אהרן עמרם |
---|---|
מסורת |
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - צנעא |
לחן ממסורת |
אני אשאל / תימן-צנעא |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?