תורת אמת נתן לנו / מרוקו / זרקא / להקת צפון מערב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
|
אלי ארוממנהו / ר' חיים פינטו אֵלִי אֲרוֹמְמֶנְהוּ אֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ גַּם לִבְנֵי מַתִּתְיָהוּ עָשָׂה פֶלֶא לְבַדּוֹ פָּדָה עֵדָה נָדָה מְלֹא אֶרֶץ כְּבוֹדוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ נוֹעֲדוּ יַחַד לְרָעָה הַיְּוָנִים עָלֵינוּ מִצְווֹת אֵל גְּדוֹל דֵּעָה לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ אָנוּ קַמְנוּ שַׂשְׂנוּ גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ יְוָנִים בֵּית אֵל בָּאוּ טִמְּאוּ הַשְּׁמָנִים בָּדְקוּ וְהִנֵּה מָצְאוּ פַּךְ מִפַּכִּים קְטַנִּים אָטוּם חָתוּם סָתוּם כֹּהֵן כּוֹנְנָה יָדוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ חֵלֶק וְשִׁיעוּר לַיְלָה אַחַת לְבַד הָיָה בוֹ בִּרְכַּת נוֹרָא עֲלִילָה שָׁרְתָה תּוֹךְ הַנִּשְׁאָר בּוֹ רַבּוּ רָמוּ עָצְמוּ נִסֵּי אֵל חַי לְבַדּוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ יָמִים אֵלּוּ נִקְבְּעוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדָאָה כִּי מֵאוֹיְבֵיהֶם נוֹשָׁעוּ מִיַּד צַר גָּאֹה גָאָה שִׁירוּ גִּילוּ הַלְּלוּ לָאֵל גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה יִהְיוּ בָם וּמַטְעַמִּים מֻתָּרִים הַנֵּרוֹת הֵם חִיּוּבָם נַעֲשִׂים וְנִזְכָּרִים צְאוּ בֹּאוּ וּרְאוּ הַתּוֹרָה הַזֹּאת לִמְדוּ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ פְּתִילוֹת יַחַד נִמְנוּ טוֹב טַעְמָם וְנִמּוּקָם בְּמִסְפָּר לוֹ יִמְנוּ כִּי כֵן דִּינָם וְחֻקָּם שִׁמְרוּ הוֹרוּ עִזְרוּ אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ |
|
פיוט זה, שמחברו הוא ר' חיים פינטו, הוא אחד השירים החביבים על יהודי מרוקו לחנוכה. לחנו של השיר לקוח משיר ידידות, פרשת ויגש. השיר משורר את נס החנוכה שנעשה לחשמונאים, מגזרות היוונים אשר ניסו למנוע מהיהודים את קיום המצוות, דרך נצחונם של החשמונאים על היוונים, וכלה בנס פך השמן שהספיק לשמונה ימים. כל בית נחתם בפזמון המושר ע"י הקהל: הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו - מה שהופך את השירה לחגיגית במיוחד ואת השיר למעין הלל קטן, שכן זהו הפסוק המשמש כפזמון חוזר במזמורי ההלל המופיעים בתהלים. |
| כותר |
אלי ארוממנהו |
|---|---|
| סולם |
נובה: חג'אז אלכביר |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט זה, שמחברו הוא ר' חיים פינטו, הוא אחד השירים החביבים על יהודי מרוקו לחנוכה. לחנו של השיר לקוח משיר ידידות, פרשת ויגש.
השיר משורר את נס החנוכה שנעשה לחשמונאים, מגזרות היוונים אשר ניסו למנוע מהיהודים את קיום המצוות, דרך נצחונם של החשמונאים על היוונים, וכלה בנס פך השמן שהספיק לשמונה ימים. כל בית נחתם בפזמון המושר ע"י הקהל: הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו - מה שהופך את השירה לחגיגית במיוחד ואת השיר למעין הלל קטן, שכן זהו הפסוק המשמש כפזמון חוזר במזמורי ההלל המופיעים בתהלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
