مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אלי ארוממנהו / ר' חיים פינטו אֵלִי אֲרוֹמְמֶנְהוּ אֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ גַּם לִבְנֵי מַתִּתְיָהוּ עָשָׂה פֶלֶא לְבַדּוֹ פָּדָה עֵדָה נָדָה מְלֹא אֶרֶץ כְּבוֹדוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ נוֹעֲדוּ יַחַד לְרָעָה הַיְּוָנִים עָלֵינוּ מִצְווֹת אֵל גְּדוֹל דֵּעָה לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ אָנוּ קַמְנוּ שַׂשְׂנוּ גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ יְוָנִים בֵּית אֵל בָּאוּ טִמְּאוּ הַשְּׁמָנִים בָּדְקוּ וְהִנֵּה מָצְאוּ פַּךְ מִפַּכִּים קְטַנִּים אָטוּם חָתוּם סָתוּם כֹּהֵן כּוֹנְנָה יָדוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ חֵלֶק וְשִׁיעוּר לַיְלָה אַחַת לְבַד הָיָה בוֹ בִּרְכַּת נוֹרָא עֲלִילָה שָׁרְתָה תּוֹךְ הַנִּשְׁאָר בּוֹ רַבּוּ רָמוּ עָצְמוּ נִסֵּי אֵל חַי לְבַדּוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ יָמִים אֵלּוּ נִקְבְּעוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדָאָה כִּי מֵאוֹיְבֵיהֶם נוֹשָׁעוּ מִיַּד צַר גָּאֹה גָאָה שִׁירוּ גִּילוּ הַלְּלוּ לָאֵל גָּדוֹל כְּבוֹדוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה יִהְיוּ בָם וּמַטְעַמִּים מֻתָּרִים הַנֵּרוֹת הֵם חִיּוּבָם נַעֲשִׂים וְנִזְכָּרִים צְאוּ בֹּאוּ וּרְאוּ הַתּוֹרָה הַזֹּאת לִמְדוּ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ פְּתִילוֹת יַחַד נִמְנוּ טוֹב טַעְמָם וְנִמּוּקָם בְּמִסְפָּר לוֹ יִמְנוּ כִּי כֵן דִּינָם וְחֻקָּם שִׁמְרוּ הוֹרוּ עִזְרוּ אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ |
|
פיוט זה, שמחברו הוא ר' חיים פינטו, הוא אחד השירים החביבים על יהודי מרוקו לחנוכה. לחנו של השיר לקוח משיר ידידות, פרשת ויגש. השיר משורר את נס החנוכה שנעשה לחשמונאים, מגזרות היוונים אשר ניסו למנוע מהיהודים את קיום המצוות, דרך נצחונם של החשמונאים על היוונים, וכלה בנס פך השמן שהספיק לשמונה ימים. כל בית נחתם בפזמון המושר ע"י הקהל: הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו - מה שהופך את השירה לחגיגית במיוחד ואת השיר למעין הלל קטן, שכן זהו הפסוק המשמש כפזמון חוזר במזמורי ההלל המופיעים בתהלים. |
| • אֵלִי אֲרוֹמְמֶנְהוּ – אשבח את האל. • אֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ – היחיד והמיוחד. • פָּדָה עֵדָה נָדָה – הושיע את עם ישראל, הגולה ונע ממקום למקום. • מְלֹא אֶרֶץ כְּבוֹדוֹ – כבודו של ה' ממלא ומצוי בכל העולם, ע"פ דבריהם של השרפים בישעיה ו, ג: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ד' צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. • הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ – הודו לה' על חסדיו. זהו פסוק המופיע מספר פעמים בתהלים והוא משמש מעין פזמון באמירת ההלל ובמזמורי תהלים אחרים. • נוֹעֲדוּ יַחַד לְרָעָה הַיְוָנִים עָלֵינוּ – היוונים נאספו וזממו עלינו רעות. • מִצְווֹת אֵל גְּדוֹל דֵּעָה לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ – למנוע מאתנו לקיים את מצוותיו של הקב"ה,שהוא אל גדול דעה. • שַׂשְׂנוּ – שמחנו. • גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ – כי גמל עמנו חסד מעבר למה שמגיע לנו. זהו שיבוץ מתהלים קז, ב: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת ד' לְעוֹלָם הַלְלוּיָהּ. • בֵּית אֵל – בית המקדש. • אָטוּם, חָתוּם, סָתוּם כֹּהֵן כּוֹנְנָה יָדוֹ – פך השמן חתום בחותמו של הכהן הגדול, כפי שכתוב בבבלי, שבת כא, ע"ב: "...שכשנכנסו יוונים להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול...". • חֵלֶק וְשִׁיעוּר לַיְלָה אַחַת לְבַד הָיָה בוֹ – נותרה בו כמות שמן המספיקה רק ללילה אחד. • בִּרְכַּת נוֹרָא עֲלִילָה שָׁרְתָה תּוֹךְ הַנִּשְׁאָר בּוֹ – במה שנותר בו שרתה ברכת האל, המכונה "נורא עלילה" (לפי תהלים סו, ה), כפי שנאמר בהמשך הדברים בגמרא במסכת שבת: "...ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים...". • רַבּוּ רָמוּ עָצְמוּ, נִסֵּי אֵל – נסיו של הקב"ה עמנו היו רבים ועצומים. • יָמִים אֵלּוּ נִקְבְּעוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדָאָה – החכמים קבעו את ימי החנוכה כמועד שבו מודים ומהללים את האל (בתפילת "על הנסים" ובאמירת "הלל"), כפי שנאמר שם בהמשכה של הגמרא: "לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". • מִיַּד צַר גָאֹה גָּאָה – מיד אויב שהתנשא. הביטוי גָאֹה גָּאָה מופיע בשירת הים (שמות טו), שם הוא נאמר על ה'. • הַנֵּרוֹת הֵם חִיּוּבָם – קיימת בהם חובת הדלקת נרות. • נַעֲשִׂים וְנִזְכָּרִים – מצוות הדלקת הנרות נעשית מדי שנה ומזכירה את הנס. ביטוי שנכתב במקור לגבי ימי הפורים לפי האמור בסוף מגילת אסתר (ט, כח) וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה... וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם. • פְּתִילוֹת יַחַד נִמְנוּ – ספרו ומנו את מספר הנרות. • טוֹב טַעְמָם וְנִמּוּקָם – יש סיבות וטעמים טובים להדלקת הנרות. • בַּמִּסְפָּר לוֹ יִמְנוּ כִּי כֵן דִּינָם וְחֻקָם – יספרו את הנרות, כפי שנקבע בהלכה. ייתכן שכאן נרמזת מחלוקת בית הלל ובית שמאי אם מתחילים בהדלקת נר אחד ובכל יום מוסיפים והולכים או שמתחילים בשמונה נרות, ובכל יום פוחתים והולכים. • הוֹרוּ – לַמדו את החג והלכותיו. • עִזְרוּ אֲשֶׁר לֹא תַּשִּׂיג יָדוֹ – עזרו למי שאינו יכול לרכוש את הנרות. |
| عنوان |
אלי ארוממנהו |
|---|---|
| دورة العام |
חנוכה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
