audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

נרדי נתן ריחו

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו הפיוט שעל יד בן-צבי , חיים לוק
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו הפיוט שעל יד בן-צבי , חיים לוק
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים בוסקילה
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 5.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו נטע אלקיים
  • 8.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
שירה - נטע אלקיים / נַאי, סקסופון טנור ואלט, קלרינט, חצוצרה - גרגיי ברצה עוד - אליהו דגמי / בס - ניצן פרי / דוּמְבַּק, רִיק, קַרְקַאבּ - אסף זמיר
מתוך הדיסק בואו לגני 2
כותר נרדי נתן ריחו / מרוקו / נטע אלקיים
מסורת ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
לחן ממסורת נרדי נתן ריחו / מרוקו - עם פתיחה
סולם כללי
מעגל השנה לכל עת
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ – ע"פ דברי הרעיה בשיר השירים (א, יב) עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. פסוק זה נדרש על מעמד הר סיני - כאשר היה המלך, הקב"ה, בהסבה - ביחד עם - עם ישראל בשעת מתן תורה, נדף ריחם הטוב (בתלמוד הבבלי נדרש פסוק זה לגנאי לישראל בהקשר לחטא העגל, ראו שבת פח ע"ב וגטין לו ע"ב).
    • יוֹם עָשָׂה ה' נָגִיל נִשְׂמַח בּוֹ – לפי תהלים קיח, כד זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ, ופה הכוונה ליום מתן תורה.
    • תּוֹרָה תְמִימָה – התורה היא שלמה ומדריכה את האדם ללכת בדרך של תום, לפי תהלים יט, ח: תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ.
    • יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה – תיאורי הרעיה בשיר השירים ו, י מוסבים כאן על התורה.
    • נוֹתֶנֶת לִפְתָאיִם דַּעַת וּמְזִמָּה – מקנה לצעירים הקלים להתפתות פקחות וזהירות, כנאמר על החכמה במשלי א, ד: לָתֵת לִפְתָאיִם עָרְמָה לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה. חז"ל מזהים את החכמה שבמשלי עם התורה.
    • מִשְּׁחָקִים מִשְּׁמֵי רוֹמָה – ביטויים שונים לשמים.
    • בָּחַר בְּיַעֲקֹב לְנַחֲלָה לוֹ, יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ – הקב"ה בחר לו את עם ישראל לעמו המיוחד לו ובו הוא משרה את שכינתו. הלשון לפי תהלים קלה, ד: כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ.
    • חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ – עם ישראל הוא חלקו ונחלתו, קנינו, של הקב"ה. לפי דברים לב, ט: כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ.
    • בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם הֵמָּה גּוֹרָלוֹ – כאשר הקב"ה הנחיל לגויים את אלוהיהם וארצותיהם, הוא בחר בישראל. זאת לפי הפסוק הקודם לשיבוץ הקודם "חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ" - דברים לב, ח: בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
    • תַּחְתִּית הָהָר – מקור הביטוי במעמד הר סיני בשמות יט, יז וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר.
    • כֻּלּוֹ תֻּכּוּ לְרַגְלוֹ – מתוך ברכת משה לישראל לפני מותו בדברים לג, ג כָּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ. פסוק סתום זה נתפרש על ידי רש"י כמתייחס לישראל לרגלי הר סיני. הביטוי תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ נתפרש ע"י פרשנים אחדים (רמב"ן, בעל הטורים) מלשון הכאה - שעם ישראל מוכה על אמונתו באלוהיו. ויש פרשנים שפירשו תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ מלשון הולכים בתוך רגלך ונמשכים אחריך (אבן עזרא, רבנו בחיי).
    • מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ – מתוך חלום סולם יעקב ( בראשית כח, יב): וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. חלום זה נדרש כרומז למעמד הר סיני: "והנה סולם" - זה סיני... "מוצב ארצה" – "ויתיצבו בתחתית ההר"... "והנה מלאכי אלהים" - זה משה ואהרן. "עולים ויורדים בו" – "עלה אלי ההרה... וירד משה מן ההר"... (ילקוט שמעוני בראשית כח, רמז קיט)
    • עָלָיו וּבוֹ יָרַד עִם כָּל מֶרְכַּבְתּו – הקב"ה ירד על הר סיני עם פמליא של מעלה, כמתואר במדרש תנחומא וישלח ב: "כשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל, ירדו עמו רכב רבותים שנאמר (תהלים ס"ח) "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן". רבי אבדימי אמר: כ"ב אלף מרכבות מלאכים ירדו עמו לסיני. ייתכן שסמיכות דרשת הסולם למרכבה כאן נשענת על דרשתו של בעל הטורים לבראשית כח, יב: סלם - בגימטריא סיני, שהראהו [ליעקב] מעמד הר סיני. סולם מצב - בגימטריא מרכבוֹ.
    • נְבִיאוֹ נֶאֱמָן בֵּיתוֹ – משה רבנו, שעליו מעיד הקב"ה בעצמו: עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא (במדבר יב, ז).
    • וַיְצַו אֶת נְבִיאוֹ... לֹא יִגְּעוּ בָהָר בִּקְדֻשָּׁתוֹ – עם ישראל הוזהר ע"י משה לא להתקרב להר סיני ולא לגעת בו בעת מתן תורה, כפי שנאמר בשמות יט, יב: וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ.
    • רַק בִּמְשׁוֹךְ הַיּוֹבֵל, הֵמָּה יַעֲלוּ בוֹ – משיכת היובל היא תקיעת השופר והיא הסימן שפקעה קדושתו של ההר ובטל האיסור לגעת בו, כמו שנאמר שם, יג: בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר.
    • לְעָם זִכָּהוּ – לעם ישראל שה' זיכה אותו בתורה ובמצוות.
    • שָׁם שָׂם חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ – לפי האמור בשמות טו, כה שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. במקור מדובר במרה, התחנה החמישית במסע במדבר, שם הומתקו המים המרים. לפי הפרשנים, שם קיבלו בני ישראל חלק מן המצוות, לפני מתן תורה.
    • לְרוּם הַמַּעֲלוֹת – לדרגה הגבוהה ביותר.
    • לִמְכוֹן שִׁבְתּוֹ – למרומים, מקום שכינתו של האל. השיבוץ לפי תהלים לג, יג-יד מִשָּׁמַיִם הִבִּיט ה'... מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ.
    • מִסּוֹעָה וָסַעַר מִפְלָט הָחִישָׁה – המצא לי במהרה מפלט, מחסה, מִסּוֹעָה – רוח סוערת, ומסער – סערה. השיבוץ ע"פ תהלים נה, ט: אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר.
    • וְהוֹצֵא מִתּוֹךְ כּוּר – מתוך כבשן. הגלות משולה לכור, כפי שתוארה מצרים ככור הברזל, למשל בדברים ד, כ: וְאֶתְכֶם לָקַח יְיָ וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה.
    • אֶבֶן הָרֹאשָׁה – האבן הגדולה, הראשית, אבן היסוד, והכוונה לעם ישראל. הביטוי מופיע בזכריה ד, ז: מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישׁר וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה תְּשֻׁאוֹת חֵן חֵן לָהּ.
    • סְמוֹךְ הַנּוֹפְלָה עֵדָה קְדוֹשָׁה – הקם ועזור לעם ישראל הנפול בגלות.
    • נִשְׁמַת חַי תְּבָרֵךְ... וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר – זוהי לשון תחילת תפילת "נשמת כל חי", הנאמרת בשחרית של שבת וחג.
    • נֶעֱרָץ בִּקְדֻשָּׁה – הקב"ה, כפי האמור עליו בתהלים פט, ח: אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?