אנשי אמונה / בבל / סבא / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
-
1.
ספרדים מסורות המזרח - בבל ברי סחרוף
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - בבל ותיקי תנועת הנוער "המחנות העולים"
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
-
4.
ספרדים מסורות המזרח - בבל ללא מבצע
-
5.
ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
-
6.
ספרדים מסורות המזרח - בבל צלאח דבי ובניו
נגן שירים ברצף
|
ככלות ייני / מיוחס לר' שלמה אבן גבירול כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרֵד עֵינִי פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מָיִם שִׁבְעִים הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים וַיַּכְחִידוּם תִּשְׁעִים שָׂרִים שָׁבְתוּ שִׁירִים כִּי פִי שָׁרִים מָלֵא מַיִם מָלֵא מָיִם לֶחֶם לָאוֹכֵל אֵיךְ יִטְעָם אוֹ אֵיךְ מַאְכָל אֶל חֵךְ יִנְעָם עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם יֻתַּן מַיִם יֻתַּן מָיִם מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ אָכֵן פִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ יַזֵּל מַיִם יַזֵּל מָיִם הִנְנִי רֵעַ לַצְּפַרְדֵּעַ עִמּוֹ אֶזְעַק וַאְשַׁוֵּעַ כִּי כָמֹהוּ פִי יוֹדֵעַ שִׁיר הַמַּיִם שִׁיר הַמָּיִם נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ כִּבְנֵי רֵכָב תִּהְיֶה דָתוֹ יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ שׁוֹאֲבֵי מַיִם שׁוֹאֲבֵי מָיִם |
|
שיר היתולי נודע המיוחס לר' שלמה אבן-גבירול, מגדולי המשוררים והפייטנים בכל הדורות (ספרד, 1021 – 1058). אין וודאות בייחוס השיר לרשב"ג, ואפשר שהשם 'שלמה' החתום בראשי המחרוזות מכוון למשורר אחר שנשא שם זה. יש מקהילות ישראל השרות אותו בפורים, אף שבמקורו נכתב כשיר חול מובהק. השיר מנציח מאורע משעשע מחיי המשורר: אדם בשם משה הזמינו למשתה, כדרכה של שכבת העלית בקרב יהודי ספרד באותם הימים; אלא שבמהלך המשתה, ואולי כבר בתחילתו, אזל היין, ובמקומו הוגשו מים למסובים. המשורר, שנפגע מקמצנותו של המארח, החליט 'לנקום' בו באמצעות שיר ארסי במיוחד. במהלך השיר הוא מבכה את אובדן היין והחלפתו במים, באמצעות שיבוץ פסוקים ושברי-פסוקים המתייחסים לאבל על חורבן בית המקדש: כך למשל הפזמון החוזר – "כִּכְלוֹת יֵינִי / תֵּרֵד עֵינִי / פַּלְגֵי מָיִם" – מיוסד על הכתוב במגילת איכה (ג, מח): "פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי". שימוש מתוחכם ואירוני במקורות שוזר את השיר כולו; המשורר משווה בין משה רבנו ומשה המארח, ועומד על כך שבעוד הראשון שנא מים – כפי שמוכיח, לדעתו, נס חציית ים סוף ונס הפיכת היאור לדם, הרי שהשני, ברוב קמצנותו, אוהב מים ומעדיף אותם על יין. במחרוזת משעשעת במיוחד משווה עצמו המשורר לצפרדע: "הִנְנִי רֵעַ לַצְּפַרְדֵּעַ / עִמּוֹ אֶזְעַק וַאְשַׁוֵּעַ / כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ / שִׁיר הַמַּיִם". אין להתפלא, לפיכך, על חתימת השיר ב'איחולים' למארח, שיזכה ש"יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ שׁוֹאֲבֵי מַיִם". |
| כותר |
ככלות ייני |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
שיר היתולי נודע המיוחס לר' שלמה אבן-גבירול, מגדולי המשוררים והפייטנים בכל הדורות (ספרד, 1021 – 1058). אין וודאות בייחוס השיר לרשב"ג, ואפשר שהשם 'שלמה' החתום בראשי המחרוזות מכוון למשורר אחר שנשא שם זה. יש מקהילות ישראל השרות אותו בפורים, אף שבמקורו נכתב כשיר חול מובהק.
השיר מנציח מאורע משעשע מחיי המשורר: אדם בשם משה הזמינו למשתה, כדרכה של שכבת העלית בקרב יהודי ספרד באותם הימים
המשורר משווה בין משה רבנו ומשה המארח, ועומד על כך שבעוד הראשון שנא מים – כפי שמוכיח, לדעתו, נס חציית ים סוף ונס הפיכת היאור לדם, הרי שהשני, ברוב קמצנותו, אוהב מים ומעדיף אותם על יין. במחרוזת משעשעת במיוחד משווה עצמו המשורר לצפרדע: "הִנְנִי רֵעַ לַצְּפַרְדֵּעַ / עִמּוֹ אֶזְעַק וַאְשַׁוֵּעַ / כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ / שִׁיר הַמַּיִם". אין להתפלא, לפיכך, על חתימת השיר ב'איחולים' למארח, שיזכה ש"יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ שׁוֹאֲבֵי מַיִם".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - בבל
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
