audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

ככלות ייני

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל ברי סחרוף
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל ותיקי תנועת הנוער "המחנות העולים"
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל ללא מבצע
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל צלאח דבי ובניו
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ככלות ייני
מעגל השנה לכל עת;פורים
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרֵד עֵינִי פַּלְגֵי מָיִם – בשעה שנגמר ייני, אני בוכה ודומע. מיוסד על איכה (ג, מח): פַּלְגֵי מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל שֶׁבֶר בַּת עַמִּי. השימוש בפסוק ממגילת איכה בהקשר המחודש של גמר היין מעניק לשיר אופי הומוריסטי חריף.
    • שִׁבְעִים הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים – שבעים הוא רמז למילה 'יין', שהגימטריה שלה היא שבעים. לשון הטור נשענת על פסוק מבראשית (ו, ד): הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.
    • וַיַּכְחִידוּם תִּשְׁעִים שָׂרִים – תשעים רומז למילה 'מים', שהגימטריה שלה היא תשעים. למרות עוצמתם של ה'גִּבּוֹרִים', הצליחו ה'שָׂרִים' לנצח אותם, ומכאן שהמים גברו כביכול על היין. יתכן שהטור נשען בלשונו על פסוק מדברי הימים ב (לב, כא): וַיִּשְׁלַח ה' מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר...
    • שָׁבְתוּ שִׁירִים כִּי פִי שָׁרִים מָלֵא מַיִם – השירה פסקה, משום שפיות השותפים במסיבה מלאו מים במקום יין, ההכרחי כביכול לשירה. מיוסד על שימוש אירוני בפסוק מיחזקאל (כו, יג): וְהִשְׁבַּתִּי הֲמוֹן שִׁירָיִךְ וְקוֹל כִּנּוֹרַיִךְ לֹא יִשָּׁמַע עוֹד.
    • לֶחֶם לָאוֹכֵל אֵיךְ יִטְעָם אוֹ אֵיךְ מַאֲכָל אֶל חֵךְ יִנְעָם – כיצד יערבו עוד הלחם, והמזון בכלל, לאדם האוכל אותם? 'יִטְעַם' – על פי האמור בשמואל ב (יט, לו): בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע אִם יִטְעַם עַבְדְּךָ אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֶת אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה... וכן גם באיוב (יב, יא): הֲלֹא אֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן וְחֵךְ אֹכֶל יִטְעַם לוֹ.
    • עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם יֻתַּן מַיִם – הלחם והמזון שוב אינם ערבים לקהל המסובים, משום שבגביעיהם ניתנו כעת מים ולא יין. לשון הטור מיוסדת על פסוק שנאמר בהקשר אחר לגמרי בספר ויקרא (יא, לח): וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם.
    • מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ – משה רבנו ('בֶּן עַמְרָם' – כינוי למשה על שם אביו, נפוץ בעיקר בספרות חז"ל. ראו למשל בבלי שבת, פט ע"א) ייבש את מי ים סוף, ואת נהר היאור במצרים הפך לדם כך שלא היה ראוי לשימוש, ומכאן שלא אהב מים; המשורר מצטט מדברי רחב אל המרגלים ביריחו, כמתואר בספר יהושע (ב, י): כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם... מקור הצירוף 'יאוֹרֵי מִצְרַיִם' בישעיהו (ז, יח): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה' לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וּלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר.
    • אָכֵן כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ יַזֵּל מַיִם – לעומת משה רבנו, הרי שמשה המארח את המסיבה מעניק לנו מים בשפע. ההשוואה בין משה רבנו ומשה המארח היא אמצעי נוסף בו משתמש המשורר כדי ליצור רושם היתולי. הטור נפתח בשיבוץ מסיפור חטא העגל בספר שמות (לב, א): וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ, ואכן, גם המשורר כביכול לא מבין מה קרה ל'משה' שלפניו – המארח שהחליף את היין במים. הצירוף 'יַזֵּל מַיִם' מקורו בספר במדבר (כד, ז): יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ.
    • הִנְנִי רֵעַ לַצְּפַרְדֵּעַ עִמּוֹ אֶזְעַק וַאְשַׁוֵּעַ – אני והצפרדע, השוכן במים, ידידים בשל המים, ולכן אקרקר יחד איתה בזעקה ותחינה. הצירוף 'אֶזְעַק וַאְשַׁוֵּעַ' מקורו באיכה (ג, ח): גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִי, והוא מצטרף לשימוש האירוני של המשורר במקורותיו, שעה שהוא מסב ביטוי מן האבל על החורבן ל'אבלו' על היין שאזל.
    • כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ שִׁיר הַמַּיִם – הקרבה בין המשורר ובין הצפרדע מבוססת על המשותף להם – שניהם שרים על המים שנפלו בחלקם.
    • נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ – השיר נחתם בדברי גנאי למארח; המשורר 'מאחל' לו שייאלץ להתנזר מיין כל ימי חייו, כמו שמשון שנגזר עליו שלא לשתות יין עד יום מותו, על פי המסופר בשופטים (יג, ז): וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן עַד יוֹם מוֹתוֹ.
    • כִּבְנֵי רֵכָב תִּהְיֶה דָתוֹ – המשורר ממשיך ו'מאחל' למארח כי יאמץ את הנהגותיהם של בני רכב, אשר לפי המסופר בספר ירמיהו (לה, יד), קיבלו על עצמם להימנע משתיית יין: הוּקַם אֶת דִּבְרֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אֲשֶׁר צִוָּה אֶת בָּנָיו לְבִלְתִּי שְׁתוֹת יַיִן וְלֹא שָׁתוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי שָׁמְעוּ אֵת מִצְוַת אֲבִיהֶם...
    • יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ שׁוֹאֲבֵי מַיִם – לבסוף חותם המשורר את דבריו בקללה למארח, שבניו ובני ביתו ייאלצו לעבוד בעבודה הבזויה של שאיבת מים. המשורר מאמץ את קללת יהושע לגבעונים (ט, כג): וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם וְלֹא יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי. הצירוף 'בָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ' רווח בספרות חז"ל (ראו למשל משנה, מסכת מעשרות, פ"ג מ"א).


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?