אדון הסליחות / בבל / נאווה / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנה
אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה וּלְמַחְסֶה בְּיוֹם זַעַם זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם יוֹדְעִים לַעֲתֹר וּלְרַצּוֹת כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם לֹא הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת פַּסּוּ גוֹדְרֵי גָדֵר צֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה קָמִים בַּפֶּרֶץ אַיִן רְאוּיִים לְרַצּוֹתְךָ אָפֵסוּ שׁוֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ לְשַׁחֲרָךְ אֵל בְּעֵת סְלִיחָתֵנוּ |
פיוט קדום מאד, כנראה מן המאות הראשונות שלאחר חורבן הבית. הפיוט נאמר בסדר הסליחות של חודש אלול ושל יום הכיפורים במנהג הקהילות הספרדיות. הוא נאמר גם כחלק מסדר 'התחנון' הנאמר בימי שני וחמישי ואז חותמים את הפיוט במלה 'צָרוֹתֵינוּ' במקום 'סְלִיחָתֵנוּ'. בדרך כלל נאמר הפיוט בנעימת תחנון ושברון לב, במיוחד ביום הכיפורים. |
• אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ - אבדו הצדיקים הגדולים של הדור. לפי דברי המשנה (סוטה ט, יב) מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ... וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב) הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָמַר חָסִיד וְגוֹ'. |
כותר |
אנשי אמונה / בבל / סבא / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בבל |
לחן ממסורת |
אנשי אמונה / בבל / סבא |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
מקאם: סבא |
מעגל השנה |
יום הזיכרון ויום העצמאות |
מועד התפילה |
שחרית |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ - אבדו הצדיקים הגדולים של הדור. לפי דברי המשנה (סוטה ט, יב) מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ... וּפָסְקוּ אַנְשֵׁי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב) הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָמַר חָסִיד וְגוֹ'.
• בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם - מכוחם ובזכותם של המעשים שהיו בידיהם, היו יכולים לעמוד למשפט ללא חשש.
• גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ - היה בכוחם להגן על הדור כולו. הדימוי הוא של חומה שיש בה פרצה והצדיקים עומדים כגבורים בחומה הפרוצה ולא מניחים לאויבים-לצרות לחדור. לפי הפסוק המדבר במשה בתהלים קו, כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית.
• דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת - היה בכוחם לבטל את הגזרות שנגזרו על עם ישראל.
• הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה וּלְמַחְסֶה - הגנו עלינו. שוב חוזר פה הדימוי של החומה.
• בְּיוֹם זַעַם - בזמן של צרות, כאשר הקב"ה כועס על עם ישראל.
• זוֹעֲכִים אַף - מכבים, משככים את כעסו של הקב"ה. המלה זועכים עפ"י הביטוי באיוב (יז, א) רוּחִי חֻבָּלָה יָמַי נִזְעָכוּ, שם מפרשים נִזְעָכוּ בחילוף ז' בד' - נדעכו.
• בְּלַחֲשָׁם - בתפילתם.
• חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם - השיבו את כעסו של הקב"ה אחור באמצעות תפילתם ותחנוניהם.
• טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם - עוד לפני שפנו אליך, כבר ענית להם, כמתואר בישעיהו סה, כד: וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע.
• לַעֲתֹר - להתפלל ולהפציר.
• וּלְרַצּוֹת - לפייס.
• לֹא הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם - נענית להם.
• מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם - איבדנו את אנשי האמונה הללו בשל חטאינו הרבים.
• נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ - נלקחו מאתנו בגלל חטאינו.
• סָעוּ - נסעו, נעו.
• הֵמָּה - אנשי האמונה.
• לִמְנוּחוֹת - נחו בשלום על משכבותיהם, מתו. ויש כאן ניגוד בין הצדיקים השרויים עתה במנוחה לבין אלו שהשאירו אחריהם, שנעזבו לאנחות.
• עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת - הסתלקו והשאירו אותנו במצוקתנו.
• פַּסּוּ - נעלמו.
• גוֹדְרֵי גָדֵר - השומרים עלינו, כגדר.
• צֻמְּתוּ - נכחדו.
• מְשִׁיבֵי חֵמָה - עוצרי הכעס של הקדוש ברוך הוא, לפי הביטוי המופיע בתהלים קו, כג וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית.
• קָמִים בַּפֶּרֶץ - קמים להגן כחומה וסותמים את הפרצות.
• אָפֵסוּ - נגמרו.
• שׁוֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת - חיפשנו בארבע רוחות העולם.
• שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ בְּבֹשֶׁת פָּנֵינוּ - מתוך הכרה במיעוט ערכנו לעומת אותם צדיקים. הביטוי לקוח מהנאמר על מלך אשור בדברי הימים ב לב, כא וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ.
• לְשַׁחֲרָךְ - לבקש ולדרוש אותך.
• בְּעֵת סְלִיחָתֵנוּ - בעת אמירת ה'סליחות'.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?