אם אפס / בבל / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנה
יתרועעו אף ישירו / סימן יוסף יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ לְךָ בְּנִיב שָׂפָה זַכָּה אוֹמֵר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם עַד תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא חָסִין קָדוֹשׁ רוֹפֵא חִנָּם מַקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה טוֹבִים שְׁנַיִם כְּאֶחָד שַׁבַּת קֹדֶשׁ וַחֲנֻכָּה (לֹא יִנָּתֵק חוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ שַׁבַּת חֹדֶשׁ וַחֲנֻכָּה) וָתִיק עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מִמֶּנּוּ שׁוֹכֵן עֲלִיָּה שָׁלַח פְּדוּת מִתּוֹךְ עַבְדוּת בְּיַד יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה עָשָׂה לוֹ חֶרֶב פִּיפִיּוֹת זֶרֶת רָחְבָּהּ כֶּפֶל אָרְכָּהּ סוֹמֵךְ וְעוֹזֵר לַדַּלִּים אַדִּיר בִּגְבוּרָה נֶאֱזַר מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ בְּקוּם עָלֵינוּ הָאַכְזָר נָשַׁף בָּהֶם וַיִבָשׁוּ וְכָל מַחֲנוֹתָם פִּזַּר הִצִּיל לְאוֹם בּוֹ נוֹשְׁעָה אֲשֶׁר הִיא יוֹשְׁבָה וּמְחַכָּה פָּתַחְתִּי פִּי בְּקָהָל רָב לְהַלֵּל מֵמִית חֲזָקִים גָּדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדּוֹ אֱמוּנָתוֹ עַד שְׁחָקִים יִשְׁלַח מָשִׁיחַ בִּמְהֵרָה וּמַלְכוּת בֵּית דָוִד יָקִים יַעֲרוֹךְ שֻׁלְחָן לַצַּדִּיקִים יִמְשוֹךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה |
אחד מפיוטי חנוכה במסורת יהודי בבל, שעפ"י מסורת זקני בגדד, מחברו הוא כנראה ר' יוסף מעתוק, בן המאה ה־18. אחת מנקודות השיא במהלך חג החנוכה היא המפגש של החג עם השבת. נוסף על כך, חג החנוכה מתייחד בכך שהוא החג היחיד שמתחיל בחודש אחד (כסלו) ומסתיים בחודש אחר (טבת), כלומר לעולם יחול גם מפגש בין חג החנוכה וראש חודש טבת. מדי שלש-ארבע שנים חלה בחנוכה קדושה משולשת: שבת,ראש חודש וחנוכה. הפיוט, נדיר למדי במסורת הבבלית (אין רבים שמכירים או שרים אותו) מתייחס לרגע הזה בו מתרחש המפגש בין הזמנים, מפגש המוליד שירה "בניב שפה זכה", בבחינת הזמנים עצמם, כמעין ישויות אשר המפגש ביניהם מוליד זיכוך מיוחד - חנוכה, שבת, ולעיתים אף ראש חודש - שרים. |
• יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ - יריעו וישירו, לפי תיאור רינת הטבע שבתהלים סה, יד: לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ. |
כותר |
יתרועעו אף ישירו / בבל / משה חבושה |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בבל |
לחן ממסורת |
יתרועעו אף ישירו / בבל |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
חנוכה |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ - יריעו וישירו, לפי תיאור רינת הטבע שבתהלים סה, יד: לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ.
• בְּנִיב שָׂפָה - דיבור, מאמר, ביטוי שפתיים - לפי האמור בישעיהו נז, יט על אלוהים - בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב...
• זַכָּה - טהורה.
• אוֹמֵר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם - ה' קורא לאדם ואומר: חזרו בתשובה.
• עַד תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא - בקצה השני יש את התשובה מתוך הסבל והצרות. המשפט הזה הוא פסוק בתהלים (צ,ג) המובא פה תוך שינוי סדר הפסוק: תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם.
• חָסִין - חזק. כינוי לאלוהים, עפ"י תהלים פט, ט: ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ...
• רוֹפֵא חִנָּם, מַקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה - אלוהים רופא לבריותיו בלא לקבל על כך גמול, והוא מכין את רפואתם וישועתם עוד קודם שהוא מביא עליהם את מחלותיהם ומצוקותיהם.
• טוֹבִים שְׁנַיִם כְּאֶחָד - בשבת חנוכה יש קדושה כפולה - קדושת השבת וקדושת החג.
• לֹא יִנָּתֵק חוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ - כאשר חל ראש חודש טבת בשבת חנוכה - קיימת קדושה משולשת: שבת, חנוכה וראש חודש.
• טוֹבִים שְׁנַיִם כְּאֶחָד... לֹא יִנָּתֵק חוּט הַמְּשֻׁלָּשׁ - לפי קהלת ד, ט-יב: טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם. כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ... וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.
• וָתִיק - כינוי לאל שהוא נאמן וישר. תואר זה מופיע בדרשת נוטריקון (=ראשי תבות) בתלמוד הבבלי במסכת שבת קה ע"א, המתייחסת לאברהם - א"ב המו"ן גויים. האות ו' במלה 'המון' נדרשת "ותיק נתתיך באומות".
• עוֹנֶה בְּעֵת צָרוֹת - ה' עונה למי שזועק אליו במצוקותיו.
• מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ - מתוך הצרות והמצוקה האדם קורא לאל. פסוק הוא מתהלים קיח, ה: מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ.
• לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ - לא הפסיק להשפיע עלינו מטובו - מהחסד ומהאמת שלו, כדברי עבד אברהם בבראשית כד, כז: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי.
• מִמֶּנּוּ - מאתנו.
• שׁוֹכֵן עֲלִיָּה - האל, השוכן כביכול בשמים.
• שָׁלַח פְּדוּת מִתּוֹךְ עַבְדוּת - שלח ישועה מתוך השעבוד.
• בְּיַד יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה - על ידי יוחנן בן מתתיהו החשמונאי.
• חֶרֶב פִּיפִיּוֹת - חרב בעלת שני להבים.
• עָשָׂה לוֹ חֶרֶב פִּיפִיּוֹת זֶרֶת רָחְבָּהּ כֶּפֶל אָרְכָּהּ - במגילת אנטיוכוס מסופר על יוחנן בן מתתיהו שדקר בחרב שאורכה שתי זרתות ורוחבה זרת את ניקנור, שהעמיד צלם בהיכל.
• סוֹמֵךְ וְעוֹזֵר לַדַּלִּים - מסייע ותומך לסובל ולעני.
• אַדִּיר בִּגְבוּרָה נֶאֱזַר - האל, שכביכול חוגר עצמו בגבורה, לפי תהלים סה, ז: מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.
• מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ - האל צופה ומשגיח על עמו ממקום מושבו.
• בְּקוּם עָלֵינוּ הָאַכְזָר - כאשר קמו עלינו היוונים האכזרים.
• נָשַׁף בָּהֶם וַיִבָשׁוּ - הנחיל להם תבוסה בקלות כאילו מתו והתייבשו מנשיפתו בהם.
• לְאוֹם בּוֹ נוֹשְׁעָה - עם ישראל, הנושע בה', לפי ישעיהו מה, יז: יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים.
• אֲשֶׁר הִיא יוֹשְׁבָה וּמְחַכָּה - האומה הישראלית מצפה לה' ולישועתו.
• פָּתַחְתִּי פִּי בְּקָהָל רָב - פצחתי בשבח והלל לפני קהל גדול.
• לְהַלֵּל מֵמִית חֲזָקִים - להלל את האל, המכניע את האויבים.
• גָּדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדּוֹ אֱמוּנָתוֹ עַד שְׁחָקִים - חסדו ואמונתו גדולים ומגיעים עד השמים, לפי תהלים קח, ה: כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ.
• יַעֲרוֹךְ שֻׁלְחָן לַצַּדִּיקִים - עתיד הקדוש ברוך הוא לערוך לצדיקים שולחן גם לעולם הבא. ראו בבלי סוטה מח ע"ב וברכות ה ע"ב.
• יִמְשוֹךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה - ה' יעלה על שולחנם את הלויתן, שידוג למענם בחכה. לפי המסורת המובאת בבבא בתרא עד, ע"ב הקב"ה משמר את נקבת הלויתן למאכל לצדיקים לעתיד לבוא.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?