כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
|
אל נעלה רפא / ר' משה אשקר הכהן אֵל נַעֲלָה רְפָא נַפְשִׁי רְפָא וּבָךְ תִּתְעַדַּן צוּר קָדְשִׁי כִּי חוֹלַת אַהֲבָה וְנִכְסְפָה אָנָּא עָלַי רְפָא מַבְטִיחִי עַל שְׁדֵי אִמִּי נַפְשִׁי וְרוּחִי יְהוֹדוּן לָךְ תָּמִיד לִשְׁמָךְ לֹא אֶתֵּן דֳּמִי כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִי תֹאמַר לָךְ אָנָּא עָלַי רְפָא שָׁאַלְתָּ מִנִּי יָהּ נוּר עֵינִי חֻקִּי וְדִינִי אֶשְׁמְרָה לָךְ בֵּינָךְ יָהּ רוֹעִי אוֹת וּבֵינִי נִשְׁבַּעְתִּי וַאֲקַיְּמָה לָךְ אָנָּא עָלַי רְפָא הֵן אָבִי הַיָּקָר אָמַר לִי אוֹת וְטוֹטָפוֹת חֲבֹשׁ עֲלָךְ לְכָה בְּנִי שְׁמַע בְּקוֹלִי לְמַעַן תִּחְיֶה וְיִיטַב לָךְ אָנָּא עָלַי רְפָא מַה טּוֹב חֶבְלִי וְגוֹרָלִי בְּהִתְפַּלְּלִי עִם קְהָלָךְ לְהִתְעַטֵּף בִּכְנַף מְעִילִי מִצְוַת גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ אָנָּא עָלַי רְפָא שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלְאוּ לִי וְיוֹם אֶחָד זֶה בוֹ אָחֹג לָךְ בְּקָשְׁרִי לְאוֹת עַל שְׂמֹאלִי וּבְשׂוּמִי עַל רֹאשִׁי כְּלִילָךְ אָנָּא עָלַי רְפָא הָאֵל אֱמֹר לִי אַתָּה בְנִי בִּזְכוּת אַב הָמוֹן שֶׁקָּרָא לָךְ אֲדֹנָי אַל נָא תַעַזְבֵנִי אַל תַּעֲבֹר מֵעַם נֶאֱצָלָךְ אָנָּא עָלַי רְפָא בָּרוּךְ אַתָּה שֶׁחִיִּיתָנִי וְקִיַּמְתַּנִי לַעֲבֹד לָךְ וְלַזְּמַן הַזֶּה הִגַּעְתָּנִי לֹא אֶחֱשֶׁה וְאֶנְשֶׁה גְמוּלָךְ אָנָּא עָלַי רְפָא אַמֵּץ עֲדָתָךְ לִמְנוּחָתִי תּוֹסִיף תֵּת דּוֹדָהּ בְּשִׂמְחָה לָךְ שָׁם אָבִיא אֵלֶיךָ מִנְחָתִי וְלֶחֶם מִשְׁנֶה אֶעֱרֹךְ לָךְ אָנָּא עָלַי רְפָא חָזָק בָּרֵךְ קָהָל וְשָׂרָיו הַמְשֵׁה עֶדְרוֹ יָשָׁר לִגְבוּלָךְ וְעָלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהָרָיו וְהָיְתָה הַמְּלוּכָה לָךְ אָנָּא עָלַי רְפָא |
|
פיוט לבר-מצווה במנהג ספרד-ירושלים, שנתחבר על ידי ר' משה אשקר הכהן (1877-1940), מגדולי פייטני חלב בדורות האחרונים, ומי שייסד וביסס את מעמדה של השירה החלבית בארצות הברית במחצית הראשונה של המאה העשרים. השם 'משה' משוקע פעמיים בראשי המחרוזות השנייה עד השביעית. כפיוטי בר-מצווה אחרים, אף במוקד פיוטנו עומדות אותן מצוות המזוהות עם המאורע לשמו נתחברו – תפילין, ציצית, ותפילה במניין. אך בעוד רבים מן הפיוטים לבר-מצווה משקפים את דברי הציבור או הפייטן המופנים לנער הנכנס בעול תורה ומצוות, הרי שפיוטנו מציע התבוננות אחרת במאורע – דרך עיניו של הנער עצמו, המשמש, באופן נדיר למדי, כדובר בשיר: "שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלְאוּ לִי / וְיוֹם אֶחָד זֶה בוֹ אָחֹג לָךְ / בְּקָשְׁרִי לְאוֹת עַל שְׂמֹאלִי / וּבְשׂוּמִי עַל רֹאשִׁי כְּלִילָךְ". בהשוואה לדוברים 'שגרתיים' יותר המייצגים את הקהילה הבוגרת ואשר עבורם קיום המצוות נעשה דרך הרגל, 'מצוות אנשים מלומדה', ניכר הדובר-הנער בשירנו בחדוות הראשוניות המלבבת המלווה את קיומן של מצוות אלה עבורו: "מַה טּוֹב חֶבְלִי וְגוֹרָלִי / בְּהִתְפַּלְּלִי עִם קְהָלָךְ / לְהִתְעַטֵּף בִּכְנַף מְעִילִי / מִצְוַת גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ". 'ילדותיותו' של הדובר אפשרה לו לפייטן לגוון את מושג ה'אב' בפיוט – המתחלף בין אביו מולידו, אברהם אבינו, והקדוש ברוך הוא עצמו, המתבקש לראות את הדובר כבנו: "הָאֵל אֱמֹר לִי אַתָּה בְנִי". |
| כותר |
אל נעלה רפא |
|---|---|
| סולם |
מקאם: ביאת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט לבר-מצווה במנהג ספרד-ירושלים, שנתחבר על ידי ר' משה אשקר הכהן (1877-1940), מגדולי פייטני חלב בדורות האחרונים, ומי שייסד וביסס את מעמדה של השירה החלבית בארצות הברית במחצית הראשונה של המאה העשרים. השם 'משה' משוקע פעמיים בראשי המחרוזות השנייה עד השביעית.
כפיוטי בר-מצווה אחרים, אף במוקד פיוטנו עומדות אותן מצוות המזוהות עם המאורע לשמו נתחברו – תפילין, ציצית, ותפילה במניין. אך בעוד רבים מן הפיוטים לבר-מצווה משקפים את דברי הציבור או הפייטן המופנים לנער הנכנס בעול תורה ומצוות, הרי שפיוטנו מציע התבוננות אחרת במאורע – דרך עיניו של הנער עצמו, המשמש, באופן נדיר למדי, כדובר בשיר: "שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלְאוּ לִי / וְיוֹם אֶחָד זֶה בוֹ אָחֹג לָךְ / בְּקָשְׁרִי לְאוֹת עַל שְׂמֹאלִי / וּבְשׂוּמִי עַל רֹאשִׁי כְּלִילָךְ". בהשוואה לדוברים 'שגרתיים' יותר המייצגים את הקהילה הבוגרת ואשר עבורם קיום המצוות נעשה דרך הרגל, 'מצוות אנשים מלומדה', ניכר הדובר-הנער בשירנו בחדוות הראשוניות המלבבת המלווה את קיומן של מצוות אלה עבורו: "מַה טּוֹב חֶבְלִי וְגוֹרָלִי / בְּהִתְפַּלְּלִי עִם קְהָלָךְ / לְהִתְעַטֵּף בִּכְנַף מְעִילִי / מִצְוַת גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ". 'ילדותיותו' של הדובר אפשרה לו לפייטן לגוון את מושג ה'אב' בפיוט – המתחלף בין אביו מולידו, אברהם אבינו, והקדוש ברוך הוא עצמו, המתבקש לראות את הדובר כבנו: "הָאֵל אֱמֹר לִי אַתָּה בְנִי".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
עוד מוזיקה בסולם מקאם: ביאת
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
