audio items
snunit

אל נעלה רפא

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר אל נעלה רפא
סולם מקאם: ביאת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • פיוט לבר-מצווה במנהג ספרד-ירושלים, שנתחבר על ידי ר' משה אשקר הכהן (1877-1940), מגדולי פייטני חלב בדורות האחרונים, ומי שייסד וביסס את מעמדה של השירה החלבית בארצות הברית במחצית הראשונה של המאה העשרים. השם 'משה' משוקע פעמיים בראשי המחרוזות השנייה עד השביעית.
    כפיוטי בר-מצווה אחרים, אף במוקד פיוטנו עומדות אותן מצוות המזוהות עם המאורע לשמו נתחברו – תפילין, ציצית, ותפילה במניין. אך בעוד רבים מן הפיוטים לבר-מצווה משקפים את דברי הציבור או הפייטן המופנים לנער הנכנס בעול תורה ומצוות, הרי שפיוטנו מציע התבוננות אחרת במאורע – דרך עיניו של הנער עצמו, המשמש, באופן נדיר למדי, כדובר בשיר: "שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלְאוּ לִי / וְיוֹם אֶחָד זֶה בוֹ אָחֹג לָךְ / בְּקָשְׁרִי לְאוֹת עַל שְׂמֹאלִי / וּבְשׂוּמִי עַל רֹאשִׁי כְּלִילָךְ". בהשוואה לדוברים 'שגרתיים' יותר המייצגים את הקהילה הבוגרת ואשר עבורם קיום המצוות נעשה דרך הרגל, 'מצוות אנשים מלומדה', ניכר הדובר-הנער בשירנו בחדוות הראשוניות המלבבת המלווה את קיומן של מצוות אלה עבורו: "מַה טּוֹב חֶבְלִי וְגוֹרָלִי / בְּהִתְפַּלְּלִי עִם קְהָלָךְ / לְהִתְעַטֵּף בִּכְנַף מְעִילִי / מִצְוַת גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ". 'ילדותיותו' של הדובר אפשרה לו לפייטן לגוון את מושג ה'אב' בפיוט – המתחלף בין אביו מולידו, אברהם אבינו, והקדוש ברוך הוא עצמו, המתבקש לראות את הדובר כבנו: "הָאֵל אֱמֹר לִי אַתָּה בְנִי".


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?