audio items
snunit

אל ברוך גדול דעה

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יואל בן-שמחון
  • 2.
    עכשווי - ישראל חזקי פוקס
  • 3.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אל ברוך גדול דעה
סולם נובה: חג'אז אלכביר
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • פיוט לברית מילה ולשירת הבקשות במנהג יהודי מרוקו. הפיוט חובר על ידי ר' דוד חסין (מכנאס, המאה ה-18), מגדולי פייטני מרוקו, ושמו חתום בראשי המחרוזות ('אני דוד חזק'). פיוט זה פותח צוהר לעשייה הפייטנית העשירה הסובבת את ברית המילה במנהג קהילות צפון אפריקה: הוא מזכיר היבטים הלכתיים של המעמד (למשל, ההלכה הקובעת כי "עושים כל צרכי מילה בשבת"), כמו גם היבטים רעיוניים שלו (למשל, התפיסה הרואה את ברית המילה כ'מגן' בפני 'יצרא דעבירה' – הוא יצר המין).
    פיוטנו כולל גם ייחולים לגאולה, האופייניים למסורת הפיוט בכלל ולז'אנר פיוטי ברית המילה בפרט


    אך אם בדרך כלל מובעת בפיוטים מסוג זה משאלה על כך שבימיו של הרך הנולד יבוא הגואל, הרי שבפיוטנו משאלה זו מעוצבת בדרך מאלפת ושונה במקצת. בוא המשיח עצמו מדומה בשיר ללידה ולברית מילה: "דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה / נֵצֶר פּוֹדֶה וְגוֹאֵל זֶה שְׁמוֹ יִקָּרֵא / מְנַחֵם בֵּן עַמִּיאֵל / מִי כָמוֹהוּ מוֹרֶה". הפייטן מייחל לכך שלדוד המלך ייוולד צאצא שיגאל את ישראל – הלא הוא 'משיח בן דוד' – אך במקום לומר את המונח המפורש הכללי 'משיח', הוא בוחר להעניק לו שם 'פרטי', בהשראת אחת המסורות המדרשיות: 'מְנַחֵם בֵּן עַמִּיאֵל'. להענקת השם קודמת ההכרזה 'זֶה שְׁמוֹ יִקָּרֵא', המהדהדת ללשון הברכה הנאמרת בברית המילה בעת קריאת שמו של התינוק הנימול – "ויקרא שמו בישראל". שימושו של הפייטן בלשון זו מעצימה את המתח לקראת גילוי שמו של הגואל, אך בה בעת גם 'מקרבת' את תיאור הגאולה לקהלו של הפייטן, והופכת אותו מתיאור ערטילאי ונשגב לתיאור קונקרטי מאוד, תיאורו של תהליך מוכר מחיי ההווה עצמם – תהליך של לידה, ברית וקריאת שם, הטומן בחובו סיכוי להתחדשות.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?