audio items
snunit

אנא בחסדך

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים הדס פל-ירדן
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יוסי פיאמנטה
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים יוסי פיאמנטה (ארה"ב)
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים רננות ומקהלת החזנים
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אנא בחסדך
סולם מקאם: חג'אז כאר
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • אחד הפיוטים הפופולריים יותר במסורת ספרד ירושלים, המושר בכל עת. מחבר הפיוט, אשר מזרחי, מתכתב עם מילים מתוך ברכת קדושת היום הנאמרת בתפילת מוסף לשלושה רגלים, תפילה המתארת את הכמיהה לגאולה ולהשבת העבודה בבית המקדש לפרטיה: "בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ. וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם".
    המחבר, שהיה מוסיקאי חשוב בתוניס ובירושלים, מדגיש את שירת הלויים כמרכיב מרכזי בעבודת המקדש וחותם את שמו בצורה מקורית לקראת סוף השיר: "מעדני אשר יתנו כפליים".
    הפיוט הולחן על ידי רחמים עמאר, מי שהלחין כמה מפיוטיו המוכרים של אשר מזרחי ("אל חביבי", "נגילה הללויה").
    נראה שבשל הפשטות והישירות שיש במילות הפיוט - "אנא בחסדך תרוממני, די נפשי סבלה..." ובשל המלודיות של הלחן והשימוש במקאם ממשפחת החיג'אז, המצוי כמעט בכל מסורות הפיוט, זכה הפיוט להתחבב על קהלים רבים ומגוונים ברוב קהילות ישראל ממזרח ואף ממערב, והפך לאחד מהמפורסמים בלחניו של רחמים עמאר, אם כי לרוב מתייחסים אליו כאל לחן עממי עתיק, ואין יודעים לייחסו לרחמים עמאר.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?