audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מאיר עטיה ומימון כהן
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מנור בן
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר יהגה שבחך חכי
מעגל השנה לכל עת;פורים;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יֶהְגֶּה... חִכִּי – פי יאמר ויספר.
    • צוּרִי – סלעי, כינוי לאל, המדגיש את עוצמתו.
    • אַתָּה מַגִּיהַּ חָשְׁכִּי – אתה מאיר את אפלתי, לפי הכתוב בשירת דוד בתהלים יח, כט: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה' אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי. וראו גם שמואל ב כב, כט.
    • מוֹצִיאִי מֵהֲפֵכָה – מי שמוציא ומחלץ אותי מהמצב המעורער והמעורבב, מצרה.
    • כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ – זהו פסוק מתהלים לה, י: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ.
    • עֲמָלֵקִי אֲגָגִי – המן בן המדתא, שהיה מזרעו של אגג מלך עמלק.
    • חָרַשׁ רַע לְהַדְאִיגִי – תכנן רע עלי, ובכך הדאיג אותי.
    • לִכְרוֹת גִּזְעִי וּשְׂרִיגִי – להשמיד את גזעו של עם ישראל ואת ענפיו.
    • יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּכָה – יום הגזירה שגזר בלבל והטריד את יהודי שושן, כמו שנאמר באסתר ג, טו הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה.
    • קִלְקַלְתָּ מַחֲשַׁבְתּוֹ וְהֵפַרְתָּ עֲצָתוֹ – שיבשת את התכניות של המן. לשון זו שאולה מברכת 'על הנסים' הנאמרת בפורים, שם נאמר: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ.
    • בְּבוֹר כָּרָה הִפַּלְתּוֹ – הפלת את המן באותו בור שחפר ותכנן להכשיל בו את מרדכי. המשורר מתייחס כאן אל תכנית המן לתלות את מרדכי על העץ, שהופרה והתהפכה כשתלו את המן ובניו על אותו עץ עצמו. הביטוי שאול מתהלים ז, טז: בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל.
    • שְׂבָכָה – רשת לכיסוי ולגידור, מלכודת. על אחזיה מלך ישראל מסופר שנפל בעד השבכה בעלייתו, ראו מלכים ב א, ב.
    • וְנִתְפָּרְדָּה חֲבִילָה – נפסק הקשר, הברית, שבין המן ואחשורוש (ראו ביטוי זה בבבלי גטין נט, ע"ב; עבודה זרה י, ע"ב; שם יא, ע"א).
    • חֲמַת מֶלֶךְ שָׁכָכָה – המלך נרגע מכעסו, כפי שנאמר באסתר ז, י: וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה.
    • אֶצְלוֹ יַחַד בְּחֶבְרָה – יחד עם המן ולידו.
    • בְּעֶבְרָה – בכעס.
    • יָרָה בָּהֶם קֶשֶׁת דְרוּכָה – כיוון ושילח אליהם את הרעה, כמו חץ מקשת דרוכה.
    • בֶּן יָאִיר הוּא מָרְדְּכַי – כפי שהוא מתואר במגילת אסתר ב, ה: אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. מְאֹד הֵאִיר דְּרָכַי – האיר וקידם את ישועת עמו. המשורר עושה משחק מלים בין מָרְדְּכַי לדְּרָכַי.
    • עַד רָחַצְתִּי הֲלִיכַי בְּדַם אֻמָה חֲשׁוּכָה – עד שניצחנו וצעדינו רחצו בדם הפרסים. המשורר מתייחס כאן להרג של היהודים בתושבי פרס, המתוארת בפרק ט במגילת אסתר.
    • נִתְעַלְתָּ – כנסת ישראל התעלתה והתנשאה.
    • עַד הוּשְׂמָה סְגֻלָּה – עד שהפכה להיות עם מיוחד, עם סגולה.
    • אֻמָּה הָיְתָה שְׁפָלָה דַּלָּה שָׁחָה וּנְמוּכָה – עם ישראל שהיה מושפל, עני וכפוף.
    • צוּרִי בַקֹדֶשׁ נֶאְדָּר – אלוהים הלובש אדרת של קדושה, כמו ששרו לו על ים סוף (שמות טו, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
    • הוֹד וְהָדָר – לפי תהלים קד, א ...ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ.
    • שַׂמְתָּ – נתת.
    • בְּחֹדֶשׁ אֲדָר – בחודש שבו נעשו הנסים למרדכי, אסתר ותושבי פרס היהודים.
    • לִקְהַל עֵדָה נְסוּכָה – לעם ישראל, שהם כבני נסיכים.
    • עוֹשֶׂה פֶלֶא – לפי הפסוק הנ"ל משירת הים (שמות טו, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
    • וּלְךָ... נְקַוֶּה עוֹד תְּגַלֶּה יֶשַׁע – נייחל שתגלה את ישועתך.
    • וְחִישׁ תַּעֲלֶה לְצִירֵנוּ אֲרוּכָה – תתן במהרה רפואה לכאבנו, רפא אותנו מצער הגלות ומכאוביה. ואולי מהדהד כאן גם ההקשר הלאומי של בנין חומות ירושלים באמצעות הפסוק מנחמיה ד, א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה וְהָעַרְבִים וְהָעַמֹּנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים כִּי עָלְתָה אֲרוּכָה לְחֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם כִּי הֵחֵלּוּ הַפְּרֻצִים לְהִסָּתֵם... וראו גם בהקשר של בית המקדש בדברי הימים ב כד, יג.
    • רַחְמָן – כינוי לאלוהים.
    • שׁוּב שְׁבוּתֵנוּ – השב אותנו למקומנו וחזור אלינו, כפי שהובטח בדברים ל, ג: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה, וכפי שמבקש משורר תהלים (קכו, ד): שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב.
    • וְהָחֵשׁ פְּדוּתֵנוּ – ומהר להצילנו ולגאול אותנו.
    • וְעוֹד – ושוב.
    • חַדֵּשׁ יָמֵינוּ – לפי הפסוק מאיכה ה, כא הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?