עת דודים כלה

• עֵת דּוֹדִים - הגיע זמן הגאולה, על פי יחזקאל טז, ח: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים וָאֶפְרשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ...וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ ..
• כַּלָּה - דימוי לכנסת ישראל.
• פָּרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵץ רִמּוֹנִי... שָׁם אֶתֵּן דּוֹדַי לָךְ..- על פי שיר השירים ג, יד: נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ. בשיר השירים בודק הדוד האם פרחה הגפן, האם הזמן מתאים, ובשיר אומר הפייטן בוודאות- פרחה הגפן...- הגיעו הימים הטובים ועתה זמן הדודאים.
• הֵנֵץ - הוציא פרח.
• חָלַף הַגֶּשֶׁם הַסְּתָו עָבַר - זמן הקדרות, הכמישה, דימוי להסתר הפנים, לתקופה של הריחוק בין הדוד והרעיה, הגלות. על פי שיר השירים ב, יא: כִּי הִנֵּה הַסְּתָיו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ.
• הַחֵשֶׁק גָּבַר - הגיעה עת רצון, התעוררו הרחמים.
• נֵצֵא הַשָּׂדֶה - על פי שיר השירים ז, יב, שם אלו הם דברי הרעיה לדוד: לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים.
• יָפִית וְנָעַמְתְּ - על פי שיר השירים ז, ז: מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים.
• דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ - על פי שיר השירים ד, יא: נֹפֶת תִּטּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ.
• צְאִי נָא וּרְעִי בְעִקְבֵי צֹאנֵךְ - על פי שיר השירים א, ח: צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ... ועל כך אומר המדרש (בראשית רבה מב, ד): אלו תינוקות של בית רבן, שאם אין גדיים אין תיישים.
• קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי מַרְאֵךְ הַרְאִינִי - על פי שיר השירים ב, יד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ.
• יָרַדְתִּי... לִרְעוֹת בַּגַּנִּים...לִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים - על פי שיר השירים ו, ב: דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים.
• עֵינַיִךְ יוֹנִים - על פי שיר השירים א, טו; ד, א: הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים.
• אָרִיתִי מוֹרִי - על פי שיר השירים ה, א: אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, ועל פי המדרש (במדבר רבה יג, ג): שנתמרמרתי בגלות על קידוש שמי. אפשרות נוספת- התבשמתי משמך הטוב.
• עָרַכְתִּי שֻׁלְחָן מָסַכְתִּי יֵינִי - על פי משלי ט, א: מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ. על פי המדרש (ילקוט שמעוני תתקמד) מדובר בתורה ובשכר הגנוז לעמלים בה.
• מַיִם רַבִּים... - על פי שיר השירים ח, ז: מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, ובמדרש (שיר השירים רבה ח, ז): מים רבים הם אומות העולם, לא יוכלו לכבות את אהבת ה' לעם ישראל.
• לַיְלָה לֹא תִשְׁבּוֹת - גם בגלות, המשולה ללילה, לא פסקה אהבת ה' לעמו.
• מִיּוֹם נְדוֹדֵךְ נָשָׂאתִי רִיבוֹת - מיום שישראל יצאו לגלות רב ה' את ריבם של עם ישראל ושומע את השמצות הגויים באומרם: איה נא אלוהיהם.
• אִם אֶשְׁכָּחֵךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי - שבועת אמונים של הדוד לרעיה - כשם שאיני יכול לשכוח את יד ימין שלי כך איני יכול לשכוח אותך, על פי תהלים קלז, ה: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.