כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנה
רצה נא במנוחתנו / על פי חז"ל אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ, קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶאֱמֶת וְהַנְחִילֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן שַׁבַּת קָדְשֶׁךָ וְיָנוּחוּ בָהּ / בוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת |
"רצה נא במנוחתנו" נאמר במסגרת ברכת "קדושת היום" בתפילות העמידה של שבת ובתוספות ושינויים קלים גם בתפילות העמידה של החגים (למעט ראש השנה ויום כיפור). למעשה זהו הקטע החותם את ברכת "קדושת היום" שבעמידה, הברכה השביעית המיוחדת לתפילות העמידה של שבת. הקטע כתוב בפרוזה פואטית עם משפטים בעלי צלעות מקבילות, ומביע בשפה פשוטה לכאורה רעיונות חשובים. המלים "רצה נא במנוחתנו" הן משחק מלים. השבת היא יום מנוחה אך היא מוגשת כמנחה, כקרבן לבורא, ואנו מתפללים שמנחה זו תתקבל ברצון. המלים "קדשנו במצוותיך" מביעות את רעיון הבחירה (קידוש) באמצעות המצוות. המלים "טהר לבנו לעבדך באמת" מתייחסות לרעיון על פיו בזמן ביאת המשיח ה' יסיר מלבות האדם את היצר הרע וכולם יעבדו רק אותו. ביום השבת נחתמת הברכה במלים: "ברוך אתה ה', מקדש השבת", ובחגים – "ברוך אתה ה', מקדש השבת, ישראל והזמנים". כאשר חל ראש חודש בשבת חותמים במלים "ברוך אתה ה', מקדש השבת, ישראל וראשי חודשים". סדר הקדימה מבטא את התפיסה כי הקב"ה הוא שקידש את השבת ואת עם ישראל והותיר בידי ישראל את קביעת קדושת הזמנים, באמצעות עיבור החודש, שממנו נגזרים כל המועדים. בחגים מתווספות לברכה זו המלים "בשמחה ובששון" והן מבטאות את הדגש של השמחה, שהיא הציווי המרכזי בחגים (ושמחת בחגך), לעומת הדגש על המנוחה והעונג עליהם מצווים בשבת. בחגים שאינם חלים בשבת משמיטים מתחילת הקטע את הפתיחה "אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ" ומתחילים מיד במלים: רצה נא במנוחתנו. כמו כן לא אומרים "באהבה וברצון" אלא רק "בשמחה ובששון". הקטע מופיע לראשונה בסידור רב עמרם גאון וסגנון כתיבתו הוא של הפרוזה הארץ ישראלית הקדומה שבין תקופת התלמוד לתקופת הגאונים (בין המאות הששית לתשיעית). לקטע זה אין נעימה מיוחדת וכל קהילה אומרת אותו לפי נוסח התפילה שלה. בקהילות הנוהגות במנהג החלאבי/ירושלמי הוא נאמר במקאם של אותה שבת. |
• רְצֵה נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ – קבל ברצון את שמירת השבת שלנו, המוגשת לך כמעין מנחה. • קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְווֹתֶיךָ – המצוות שניתנו לעם ישראל מקדשות ומייחדות אותו משאר העמים. • וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶאֱמֶת – מלים אלו מתייחסות לרעיון על פיו בזמן ביאת המשיח ה' יסיר מלבות האדם את היצר הרע וכולם יעבדו רק אותו (ראו למשל יחזקאל יא, יט; לו, כו). הלשון על פי הכתוב בתהלים (נב, יא) - לֵב טָהוֹר בְּרָא-לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי.. • שִׂים חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ – חלק במובן של נחלה, מקום. |
כותר |
רצה נא במנוחתנו / ספרד ירושלים / משה חבושה |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
לחן ממסורת |
רצה נא במנוחתנו / ספרד ירושלים |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
שבת |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?