בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נשמח לעזור בכל בקשה
יום השואה הבינלאומי, המצוין בכל שנה ב-27 בינואר, מקבל השנה משנה תוקף בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. במפגש זה של הסדרה חוקר בצהריים, ההיסטוריונית פרופ' חוי דרייפוס תעסוק בתקופה שקדמה לשואה ותשרטט קווים לאופייה, הנדמים רלוונטיים מתמיד.
פרופ' חוי דרייפוס היא היסטוריונית בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, וראש המרכז לחקר תולדות השואה בפולין ב"יד ושם".
הדיון ב״רפואה ומגדר״ פעמים רבות מתמקד ברפואת הנשים, שהיא תחום אחד מרכזי אך לא היחיד שבו ניכרות הטיות מגדריות ברפואה. הרצאה זו תעסוק בהטיות המגדריות הקיימות בכל שרשרת הרפואה: מיצירת הידע הרפואי בניסויים קליניים, דרך קבלת ההחלטות אילו טיפולים ימומנו בביטוחי הבריאות, ועד לחדר הטיפולים.
ד״ר יעל עשור, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן גוריון בנגב
האלימות המגדרית שהתרחשה במתקפת חמאס בשבעה באוקטובר הובילה להולדתו של פרויקט תיעוד ארכיוני הנוגע בסיפורן של נשים רבות. ד"ר שרי אהרוני, ראשת התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון תשתף אותנו בדילמות המעשיות והעקרוניות המלוות את קבוצת המחקר, ובמקומם ותרומתם של ארכיונים פמיניסטיים שאינם נגישים לציבור, כמקור לידע על אלימות מגדרית.
ד"ר שרי אהרוני, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
כיצד מגדירים תקופה, ואיך קובעים מהו מרחב בעידן טרום־מודרני? כיצד מפשרים, אם בכלל, בין נרטיבים שונים ומקורות סותרים? והאם ניתן לחתור לאמת היסטורית מוסכמת? השנים שבין הכיבוש הערבי המוסלמי בשנות השלושים של המאה השביעית, ועד השתלטות העות'מאנים בשנת 1516, מזמנות לחוקרים לא מעט קשיים.
ראובן עמיתי, פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית, יציע מספר גישות להתמודדות עם האתגרים הללו, תוך התמקדות בתולדות הארץ בתקופה הממלוכית (1260 ל-1516).
מגיב: פרופ' יונתן רובין, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן
מה אנחנו יודעים על יוסף טרומפלדור? שהוא "גיבור אגדי" שנפל בתל-חי ואמר (או לא אמר) "טוב למות בעד ארצנו". וזהו.
לכבוד י"א באדר, הזמנו את עו"ד אושרת אסייג-לופז, דוקטורנטית במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון, שספרה, "על משכבי בלילות" מתמקד בטרומפלדור בניסיון לפענח את דמותו החידתית.
כתביו של טרומפלדור, תעודות ועדויות, השמורים בספרייה הלאומית ובארכיוני המדינה, יחזירו אותנו לשנים הסוערות של ראשית הציונות.
ב-10 במאי 1933, עשרות אלפי ספרים הושלכו למדורה בלבה של כיכר בבל בברלין – רובם של סופרים יהודים. באותו יום היסטורי ממש, בעיר העברית הראשונה, הודפס הגיליון הראשון של "במה: כתב עת לתיאטרון".
לאורך 90 שנותיו, כתבו ב"במה" בין היתר ח.נ. ביאליק, ארנולד צוויג, מרטין בובר, יעקב פיכמן, שאול טשרניחובסקי והופיעו צילומי כרזות, איורים לתפאורות ותלבושות של מרסל ינקו, ראובן רובין, אריה נבון ואחרים.
מוטי סנדק, שחידש את פעילותו של "במה" ב-2017, יספר על גלגוליו השונים של כתב העת, מימיו הראשונים ועד לתצורתו המחודשת כיום.
מגילת "מקצת מעשי התורה" היא אחת ממגילות ים המלח, אשר שוחזרה מזיהוי ומצירוף של כתבי יד שונים שנתגלו במערות קומראן. המגילה, שהתחברה בתקופת החשמונאים, היא למעשה כתב פולמוס הלכתי.
פרופ' ורד נעם, מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב, מזמינה אתכם ואתכן להתבונן במחלוקות ההלכתיות הסוערות שהתקיימו בין הכיתות בימי הבית השני.
ד"ר משה סנה הקים באוקטובר 1945 את תנועת המרי העברי שנחקקה כגולת הכותרת במערכה לעצמאות ישראל.
בכוח אישיותו הוא ליכד את ארגוני המחתרת תחת פיקוד ההגנה לטובת המאבק בשלטון הבריטי. עם זאת, מורשת עשייתו מוזערה בדברי הימים של תולדות ישראל.
ד"ר ניר מן, חוקר תולדות הכוח המגן, יספר על החידושים המחקריים בפועלו הביטחוני של סנה, בבניין כוח ההגנה ובהנהגת תנועת המרי העברי.
מלחמת יום הכיפורים הייתה נקודת שבר בדברי ימיה של בית השיטה, במהלכה איבד הקיבוץ אחד-עשר מבניו.
ברגישות ובחרדת קודש עיצבו חברי הקיבוץ את ימי הזיכרון, שלאורך השנים היוו מקור ליצירה ולעשייה אמנותית. כמה מאותם פירות יצירה, כמו ״החיטה צומחת שוב״ מאת דורית צמרת ו״ונתנה תוקף״ בלחנו של יאיר רוזנבלום, יצאו מגבולות הקיבוץ ונעשו נכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית.
אוהד סופר, בן בית השיטה וארכיונאי מחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית, יספר על היצירות מתוך החומרים הארכיוניים שבספרייה ובארכיון הקיבוץ, לצד השמעת הקלטות היסטוריות שהתגלו לאחרונה.
פלשתינה-א"י המנדטורית היתה מרכז שוקק של מוזיקה קאמרית מעולה. אולם, לא רק שחלק מהשמות המרכזיים שפעלו בסצנה ההיא נשכחו, אלא שהתווים של יצירות רבות נעלמו. כחלק מפרויקט שעוסק בחיי המוזיקה הקאמרית במנדט, שחזר פרופ' אלון שב (אוניברסיטת בר-אילן) שתי יצירות ששרדו רק בהקלטות היסטוריות בארכיון הצליל של הספרייה הלאומית, בעוד תוויהן אבדו. במפגש, בהשתתפות "רביעיית כרמל", נשמע על פעילות המוסיקה הקאמרית בתהליך שחזור היצירות, ונחזיר לחיים את רביעיות המיתרים הנשכחות של צבי קמפנייץ, שעזב את תל-אביב בראשית שנות ה-30, ושל גבריאל יעקובסון, מלחין צעיר שנפל במלחמת השחרור.
רחל רינגלשטיין, כינור
טלי גולדברג, כינור
יואל גרינברג, ויולה
תמי ווטרמן, צ'לו
מחיר כרטיס: 30 ש"ח
קהילות יהודיות בעת החדשה המוקדמת רשמו ותיעדו הרבה מהמתרחש בפנקסים שונים, שאותם אפשר לכנות ארכיון קהילתי.
הארכיון מהווה אשנב לחיי היום-יום ולהיסטוריה החברתית בקהילות אלו.
בהרצאה, פרופ' דברה קפלן תתמקד בדוגמאות של צדקה וחברות בקהילות יהודיות בגרמניה, ותסביר מה ניתן ללמוד על מנהיגי הקהילה, על פקידיה, ועל תושביה.
ההרצאה תתקיים בשפה האנגלית
כיצד חג השבועות – חג הביכורים והקציר – הפך להיות לחג מתן תורה? איך קיבל על עצמו המועד החקלאי את המשמעות הדתית הזו, ומה הקשר של כל זה לחג של כת פורשת מהמקדש, שהתקבל בנצרות הקדומה?
לפי פרופ' ישי רוזן־צבי, שכתב ספר על חגי ישראל מזוית של חוקר חז״ל, צריך לחשוב על החגים כעל יצורים חיים - אשר זזים כל הזמן וסופחים אל עצמם משמעויות חדשות.
אבל איך חושפים את המשמעויות הללו?
בהרצאתו יתמודד רוזן־צבי עם שאלה זו, לצד שאלות נוספות - מחקריות, חינוכיות ואף פוליטיות - שבהן נתקל במהלך הניסיון לספר את ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל.
שנתיים חלפו ממותו של הסופר א. ב. יהושע, שהותיר אחריו כמה מיצירות הספרות היפות ביותר בעברית וארכיון עשיר ששמור בספרייה הלאומית. לצד פועלו הספרותי, היה יהושע עמוד תווך בשיח הציבורי והפוליטי בישראל ובעל תפקיד מרכזי בעיצוב דמותה הרוחנית של המדינה. הסופר וחוקר התרבות אבי גיל, שיהושע הפקיד בידיו חומרי ארכיון רבים, שזר אותם לכדי ביוגרפיה המאירה את דמותו של הסופר באור חדש, וחושפת את הסיפורים הקטנים שמאחורי הספרים הגדולים.
השביעי באוקטובר הוא נקודת מפנה לא רק בחברה הישראלית בישראל אלא גם עבור יהדות ארה"ב. הקהילה היהודית בארה"ב נשענה עד אז על שלל הנחות יסוד וקונספציות שהמאורעות הקשים מחייבים אותה לבחון אותן מחדש. יש יהודים רבים שבחרו להתנתק מהציונות וגם מהקהילה עצמה אבל הסיפור החשוב והמעניין באמת הוא דווקא ההתעוררות הדתית והקהילתית האדירה שהביאו האירועים הללו אל הקהילות היהודיות בארה"ב ועל האופן שבו הדבר הזה ישפיע על עתיד יהדות ארה"ב.
פרופ' ג'ונתן סרנה, אוניברסיטת ברנדייס.
פרופ' אלי לדרהנדלר, החוג להיסטוריה של עמ"י וליהדות בת זמננו, האוניברסיטה העברית.
היהדות האנדלוסית מייצגת עידן משמעותי ומשפיע בעולם היהודי בימי הביניים, שהתאפיין לא רק בפיתוח תחומים כמו בלשנות, שירה, והלכה אלא גם בתרומתם של פילוסופים והוגי דעות, כמו הרמב''ם, שיצירותיהם מהדהות בעומקם גם על יהדות זמננו. בעוד שאנו מכירים את המחברים הקלאסיים ויצירותיהם, כתבי היד ובהם המורשת הכתובה היהודית-אנדלוסית עדיין לא זכו לתשומת לב אקדמית כוללנית ומקיפה.
פרופסור חוזה מרטינז דלגדו (אוניברסיטת גרנדה, ספרד), זוכה מלגת רזניק של הספרייה הלאומית, ידריך אותנו כיצד לחקור את המורשת העשירה הזו, תוך היכרות עם הטקסטים המקוריים ומה הם מגלים לנו אודות כותביהם או קוראיהם. לאחר סקירת מספר כתבי יד נבחרים, נדון באתגרים המרתקים העולים מהגלוסר הערבי-רומאני שחיבר הרמב''ם ושזוהה לאחרונה.
בעשורים האחרונים הסליחות הספרדיות מצאו את מקומן בתוך המוזיקה הפופולרית בישראל - בהקלטות ושידורי רדיו ובהופעות חיות, בספקטרום שבין הופעה לתפילה. השילוב בין מוזיקה מסורתית דתית לבין מצלול חדיש שמבוצע במרחב הציבורי, יצר פופולריזציה של פיוטי הסליחות והביא לכך שהסליחות מסמלות כיום לא רק מסורתיות ומזרחיות, אלא גם יסוד לאומי משמעותי.
ד"ר נעמי כהן צנטנר, מהמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן, תעקוב אחרי התהליכים שהביאו למעבר של פיוטי הסליחות מבתי הכנסת לאולמות הקונצרטים משנות השבעים ואילך, כך ש"אדון הסליחות" מושר כיום באמפי קיסריה ובפי אוהדים במשחק כדורגל ולא רק ברחבת הכותל ובבתי הכנסת.
אלחנן ריינר, פרופ' אמריטוס של החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב ולשעבר מנהלה האקדמי של הספרייה הלאומית, יציע קריאה בטקסט סתום של הרמב"ם - הקדום בכתביו שבידינו - המחכה לפירוש והקשר.
100 שנים חלפו מאז נאומה של פלורה (פרחה) ששון (1859-1936) בפני רבנים בלונדון ב־1924.
פרופ' שלוה וייל, חוקרת ראשית בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים, תתמקד בהרצאתה בביוגרפיה של פלורה ששון, ילידת בגדד, שעברה לבומביי בהודו ומשם ללונדון. לאחר מותו הבלתי צפוי של בעלה, סולומון ששון (1841-1894), פלורה ניהלה את החברה "דוד ששון ובניו" והצעידה אותה לשגשוג.
ההרצאה תדון בסוגייה: האם ניתן להגדיר את פלורה ששון כפמיניסטית מזרחית?
מפגש מיוחד לכבוד תרגום חדש של הקוראן לעברית
בזרמים מסוימים באסלאם חל איסור על תרגום הקוראן. הערבית היפה והפיוטית שבה כתוב הספר הקדוש למוסלמים, נחשבת לחלק מהותי מנס התגלותו למוחמד על ידי האל. למרות זאת, לאורך ההיסטוריה הקוראן תורגם לשלל שפות, כולל עברית. במפגש מיוחד, נחגוג תרגום עברי חדש לקוראן, שהושלם ופורסם על ידי הקהילה האחמדית בישראל.
ד"ר שמואל טרופ, אוצר אוסף האסלאם והמזרח התיכון של הספרייה, ישוחח עם מוחמד שריף עודה, ראש קהילת האחמדים בישראל, על ייחודיותו וחשיבותו של התרגום החדש, ועל השקפת העולם המוצגת בו, הקוראת לכינון שלום בעבור האנושות כולה, ובניית גשרים בין העמים.
מעקפים משפטיים הם חלק בלתי נפרד מהיהדות הרבנית, אך מה ההיגיון שמאחורי השימוש בהם במסגרת דתית?
ד"ר אילנה שטיין היין, ראש בית המדרש של מכון שלום הרטמן בצפון אמריקה, תבחן בהרצאתה כיצד חז"ל עצמם התייחסו לנושא הפרצות ההלכתיות, ובמיוחד את תפקידה של היושרה בקביעת גבולות השימוש בהן.
בחמש-עשרה השנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, דוד בן-גוריון ניסח חזון גאולי לעתיד מדינת ישראל כ״אור לגויים״ - חברת מופת שתהווה מצפן מוסרי וערכי לאומות העולם בזכות הגשמת חזון נביאי המקרא. אחד ממבקריו הבולטים של חזון זה היה נתן רוטנשטרייך, פרופסור צעיר לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, ומתרגם כתביו של קאנט לעברית יחד עם הוגו ברגמן.
ד״ר אור שרף, מהתכנית ללימודי תרבות באוניברסיטת חיפה, יעסוק בתפקיד המפתיע שמילאה הפילוסופיה של קאנט בפולמוס בין ראש המדינה לאיש הרוח.
כבר מימי הביניים, התלמוד משול לים בשל היקף המסורות והתחומים השונים שהוא חובק בדפיו. אך מה פשר השאיפה האנציקלופדית של מחברי התלמוד להכניס לתוכו חומרים שאינם קשורים למשנה שעליה הוא מבוסס? וכיצד משפיע המרחב האיראני, שבו נכתב התלמוד, על אופיו?
פרופ' שמואל (שי) סקונדה מהמחלקה למדעי הדתות בבארד קולג' בניו יורק, ידון בהרצאתו בסוגיות אלו.
מרצה מגיב: ד"ר יעקב צ' מאיר
איזו מוזיקה מחברים מלחינים יהודים במפנה המאה העשרים ואחת? מה מייחד אותה, ובאיזה אופן היא מותנית על ידי תפיסות פוליטיות של העשורים האחרונים?
במרכז הרצאתו של ד"ר אסף שלג מהאוניברסיטה העברית, המבוססת על חומרים ארכיונים מתוך אוסף המוזיקה שבספרייה הלאומית, יעמדו יצירות פרי עטם של מלחינים יהודים בני זמננו כגון בטי אוליברו, חיה צ׳רנובין ויוסף ברדנשווילי, בדגש על הבחירות האסתטיות והפוליטיות שלהם.
ההרצאה תעסוק בחיזיון "חדש" של דניאל שנמצא באוספי פירקוביץ' של הספרייה הלאומית הרוסית בסנט פטרסבורג.
החיזיון מתחיל ברשימה מפורטת של ח'ליפים, לקראת סופו מוחלפים הזמנים המדויקים ב"זמנים גמישים", ובונים תקווה שזמני ההמתנה לגאולה יתקצרו.
בעזרת הרשימה הזו והשוואה לחזיונות אסכטולוגיים אחרים, אפשר לשחזר חלקים חסרים של החזון, לקבוע את זמנו של החיזיון ולהצביע על נקודת מפגש בין שלוש דתות מונותאיסטיות במזרח התיכון במאות ה-9 וה-10.
פרופ' מנחם בן-ששון (נגיד האוניברסיטה), החוג להיסטוריה של עם-ישראל ויהדות-זמננו.
על פי הפרק הראשון במגילת אסתר, ושתי, אשתו של המלך אחשוורוש, מרדה בצו המלך ונענשה בשלילת כתרה. בעוד שבסיפור המקראי דמותה כמעט אינה משמעותית, היא זכתה לפופולריות רבה במסורת הספרותית של ימי הביניים. חוצפתה יוצאת הדופן הפכה אותה לדמות אקסמפלרית שתוארה לא פעם כלביאה נואפת והוצגה בדרך-כלל באופן שלילי, כדי לגזור לקחים דתיים ודידקטיים במגוון רחב של נושאים. בהרצאה זו נבחן את התפתחות דמותה של ושתי כמוטיב ספרותי במקורות יהודיים ונוצריים בימי הביניים.
פרופ' טובי ביברינג, המחלקה לתרבות צרפת, אוניברסיטת בר אילן
רובנו מכירים את קזנובה כשם נרדף לרודף שמלות סדרתי והרפתקן חסר מנוחה, אבל רק מעטים יודעים כי בשנותיו האחרונות הוא עבד דווקא כספרן. אז גם התפנה לכתיבת זיכרונותיו, המתארים לא רק את הרפתקאותיו המגוונות והאין-סופיות, אלא גם מספקים מקור עשיר להבנת ההיסטוריה של המאה ה־18 והמנטליות של חברת הרוקוקו באירופה.
לרגל 300 שנים להולדתו של קזנובה, ד"ר שטפן ליט יספר בהרצאתו על האיש והאגדה, ועל תולדות התקבלותו לאורך השנים.
בשנת 1940, גורשו 1,580 פליטים יהודים ממזרח אירופה למושבה הבריטית מאוריציוס שבאוקיינוס ההודי. מה הייתה המדיניות הבריטית כלפיהם? כיצד חוו את הגירוש והכליאה במחנה בו-באסין, ואיך האירועים הללו נחקקו בזיכרון הן אצל הפליטים היהודים והן בקרב תושבי מאוריציוס?
ד"ר רוני מיקל־אריאלי, תספר את סיפורו של פרק נשכח בתולדות השואה, ותבחן את מקומו בזיכרון הקולקטיבי - בישראל ובמאוריציוס.
במהלך המאה השלוש-עשרה זוכה התנ"ך המלווה בהערות מסורה הכתובות בכתב זעיר בשולי הדפים לפריחה מחודשת במוקדים שונים באירופה. במרכז ההרצאה יעמוד תנ"ך האמברוזיאנה, תנ"ך גדול ממדים בשלושה כרכים המסמן את ראשית פריחתה של מסורת זו במרחבים הגרמניים של האימפריה הרומית הקדושה. נשחזר את ההפקה המורכבת של התנ"ך ונפיח חיים בדמויות השונות שהיו מעורבות במלאכה. כפי שנראה בד בבד עם התפתחות זו, שעליה היו אמונים סופרים ומסרנים, מתפתחת תופעה מקומית נוספת - איור כתבי יד. זו מתמזגת באותו כתב יד ונוטלת אף היא תפקיד מרכזי בעיצובו הסופי.
מרצה: פרופ' שרית שלו-עיני, החוג לתולדות האמנות, האוניברסיטה העברית
בליקוטי מוהר״ן ס״ד מבחין רבי נחמן מברסלב בין שני סוגים של אפיקורסות: אפיקורסות של המשכילים, שהיא הסוג הנפוץ שאותו ניתן להפריך, ואפיקורסות מזן אחר, שעליה אין ביכולתו של שום אדם לענות, משום ש"הקושיות של אפיקורסות הזאת באים מחלל הפנוי, אשר שָם בתוך החלל הפנוי אין שָם אלוקות, כביכול".
בהרצאתו, פרופ' יצחק מלמד מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, יעסוק ביחסו של ר' נחמן למושג "חלל הפנוי". על פי מושג זה, הלקוח מקבלת האר"י, כדי לברוא את העולם האל נדרש להסיג את עצמו לשוליים: ליצור מרחב ריק שבו הוא עצמו אינו נוכח, ובכך לאפשר מרווח קיום לעולם. משמעות הדבר, לפי ר' נחמן, היא שישנם מקומות גשמיים ונפשיים שמהם האל נעדר. במפגש, ינסה פרופ' מלמד להראות שעבור ר' נחמן, האפיקורסות של החלל הפנוי זהה דווקא לאמונה הנעלה ביותר.
המשורר אורי צבי גרינברג היה איש מלא סתירות ורבדים. משורר של האדם היחיד אך גם של עם שלם; מהפכן מבראשית ואוהב תקיף, צופה עתידות שמתייסר בהווה. לקראת שבוע הספר, המשורר והחוקר פרופ' מירון ח. איזקסון מגיע לספרייה הלאומית לספר על היכרותו האישית עם אצ"ג – האיש הנפרד ביותר, שלעולם לא הניח לעצמו להיות ללא אחרים.
בין אוצרות הספרייה הלאומית נמצא תנ"ך מאויר יוצא דופן מהמאה ה־18 – מהדורת "מקראות גדולות" שהדפיס הרב משה פרנקפורט, דיין בקהילה האשכנזית באמסטרדם. הספר, המקושט באיורים מרהיבים, נשמר במשך שנים במעמקי המחסנים בספרייה הלאומית. ואולם, רק לאחרונה, במסגרת מחקר חדש שהובילה ד"ר רייצ'ל קופפרמן התברר שמדובר ביצירה נדירה במיוחד: זהו אחד משני עותקים בלבד הידועים בעולם, הכוללים איורים בעבודת יד. בהרצאה לרגל שבוע הספר, תספר ד"ר קופפרמן על הגילוי של הספר, על סיפורו של הרב־המדפיס משה פרנקפורט, ותפתח צוהר לעולם הדפוס והאמנות היהודית של המאה ה־18.
מה הקשר בין שתי הספריות המפורסמות בעת העתיקה – זו באלכסנדריה המזוהה עם ראשית חקר הומרוס וזו בקיסריה הקשורה לראשית המחקר הנוצרי? בשתי הרצאות קצרות, פרופ' מארן ניהוף וד"ר סברינה אינובלוצקי יבקשו להבחין בין העובדות לבין מיתוסים המשליכים תפיסות מודרניות על העבר הרחוק. בנוסף, הן גם יראו באיזו מידה הספריות העתיקות אפשרו מחקר חדשני ומגעים בין-תחומיים ובין-דתיים.
כיצד נוצרו האוספים של הספרייה הלאומית? ד"ר אנה הולצר-קוואלקו תחזיר אותנו לעשור הראשון של מדינת ישראל ולמאמצי האיסוף של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי – לימים הספרייה הלאומית – בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. ההרצאה תתמקד במבצעי הצלת ספרים יהודיים ממדינות הגוש הסובייטי – פולין, צ'כוסלובקיה והונגריה – ותבחן כיצד קשריו של בית הספרים עם הקהילות היהודיות המתחדשות במזרח אירופה עיצבו את מהלך האיסוף והעברתם של הספרים לירושלים.
מגיב: פרופ' אבריאל בר לבב
בחודש אפריל האחרון הלך לעולמו המוזיקולוג פרופ' יהואש הירשברג - זוכה פרס ישראל לשנת התשפ"ג (2023). הירשברג היה אחד מחוקרי המוזיקה המגוונים בישראל, שנע במחקריו בין המוזיקה של המאה ה־14, הקונצ'רטו הבארוקי והאופרה בעידן איחוד איטליה, נגינות הקראים, הזמר העברי המוקדם ועוד, והיה חלוץ בפיתוח המחקר של המוזיקה האמנותית בישראל. פרופ' הירשברג עסק ארוכות בחיי המוזיקה ביישוב היהודי בארץ ישראל בשנים שלפני ואחרי קום המדינה. במהלך שנות ההוראה באקדמיה למוזיקה ובחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים (1971–2000) פירסם ספרים על מלחינים ישראלים מרכזיים, בהם פאול בן־חיים, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', יחזקאל בראון, צבי אבני ויוסף טל. במפגש זיכרון מיוחד של מילים וצלילים יתכנסו חוקרים וחוקרות, תלמידים, חברים ובני משפחתו, לספר על האיש שקירב לבבות רבים למוזיקה האמנותית ולהשמיע מוזיקה שחקר ואהב.
בתוכנית האמנותית:
דני דבורקין (פסנתר) – שני קטעים מתוך "סוויטה יהודית" מאת מרק לברי
ד"ר גתית בועזסון, ליו צ'י אן וליו יאן (אנסמבל נבל) – שלושה קטעים מאת ג'ון דאולנד (במקור ללאוטה, עיבוד מאת חברות האנסמבל)
Galliard for Her Majesty Queen Elizabeth
Lullaby for the lute
Galliard the Frog
רביעיית כרמל (רחל רינגלשטיין · טלי גולדברג · פרופ' יואל גרינברג · תמי ווטרמן) – Lento Calmo מתוך מתוך רביעייה מספר 2 "תהלים" מאת עדן פרטוש.
רבקה וורוביצ'יק (קול) ואסף קדם (פסנתר) – – Giulietta’s Aria מתוך I Capuleti e i Montecchi מאת וינצ'נזו בליני
ליאם בק ורבקה וורוביצ'יק (קול) ואסף קדם (פסנתר) – הדואט Sull’aria מתוך האופרה "נישואי פיגרו" מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט
חוקר בצהריים בהרצאה מיוחדת בעקבות 30 שנים למותו של המלחין סשה ארגוב. ביחד עם פרופ' נפתלי וגנר נעקוב אחרי המהלך של הזמר העברי מהמשלט אל העיר, משירת רבים לשירת יחיד, מהפרהסיה אל האינטימיות, מהטבע הרומנטי לסביבה המבויתת, מההירואי והנשגב אל החולין והיומיום, מחיים חפר לע' הלל, ומאלכסנדר אברמוביץ' לסשה ארגוב.
ההרצאה תלווה בתצוגת פריטים מארכיונו של סשה ארגוב השמור בספרייה הלאומית.
מוזמנים לחדר תצוגת הפריטים בקומה מינוס 3 בין השעות:
הרצאה מיוחדת בעקבות התערוכה - "יש פרחים בין דפי הספרייה הלאומית"
רבים מאיתנו נהגו לייבש פרחים בילדותם, בין דפי ספרי טלפונים או בתוך אנציקלופדיות עבות־כרס. אבל מה אנחנו באמת יודעים על המנהג הזה? חוקרת הפולקלור, שרית ליבוביץ'־זלץ, תיקח אותנו למסע בעקבות מסורת ליקוט וייבוש פרחי הבר בארץ ישראל החל מתקופת היישוב הישן מאמצע המאה ה-19, כשהפרחים היבשים שובצו במזכרות ושיווקו את ארץ הקודש ולנוצרים וליהודים מעבר לים, ולתוך המאה ה-20, כשהפכו הפרחים לסמל של אהבת הארץ, חינוך לערכי הטבע וזהות לאומית מתהווה. דרך אלבומים, תמונות וספרים עתיקים, בהרצאה נכיר את השימושים השונים בפרחים מיובשים - מזכרות, כרטיסי ברכה, תכשיטים וסמלים לאומיים - ונלמד על הטכניקות, הרעיונות והאנשים שעמדו מאחורי המנהג המיוחד הזה.
דמותו המקראית של אברהם אבינו מלאת פערים וסתירות. בהרצאה הקרובה נבחן את סיפורו של היהודי הראשון כפי שהוא מוצג בספרו האחרון של אנתוני ג'וליוס. ג'וליוס מציג את חייו של אברהם כשני פרקים נפרדים ולכאורה מנוגדים: מצד אחד, את ימי צעירותו כנער ספקן המערער על עבודת האלילים בעירו, ומנגד, בהמשך חייו, כמנהיג המקבל על עצמו את סמכות האל ללא עוררין, עד לשיא הדרמטי במעמד העקידה של בנו יצחק. בהתמקדותו ברגע זה, ג'וליוס טוען כי מעבר להיותו רגע שיא, העקדה מגלמת משבר פנימי עמוק, אישי ולאומי, המלווים את סיפור העם היהודי עד היום.
*שימו לב – ההרצאה תתקיים בשפה האנגלית
התנועה האחמדית באסלאם היא תנועה משיחית מוסלמית שקמה בהודו בסוף המאה ה־19. מייסד התנועה, מירזא ע'לאם אחמד (1835-1908), נתן פירוש חדש לכמה אמונות מרכזיות של האסלאם, כגון מעמדו של מוחמד כנביא האחרון ורעיון הג'האד. מאז קמה, התנועה מקיימת פעילות ענפה ברחבי העולם והפכה לחלק משמעותי, אם כי לא מכריע, בתמונה הגלובלית של האסלאם.
במסגרת אירועי 100 שנים לאוסף האסלאם והמזרח התיכון, פרופ' יוחנן פרידמן ירצה על מחשבתה הדתית של התנועה האחמדית. בהרצאתו הוא יבחן את התפשטותה הבין-לאומית של התנועה, ויציג את הביקורת החריפה שהיא מעוררת בזרם האסלאמי המרכזי עד כדי רדיפתה בחלקים מסוימים של עולם האסלאם.
*שימו לב – ההרצאה מתחילה בשעה 15:00.