ברכת מעין שלוש / הודו-קוצ'ין / חברי קהילת הודו-קוצ'ין
הודו - קוצ'ין
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
|
אמרי נא לי עדה / סימן אלף-בית אִמְרִי נָא לִי עֵדָה מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה לְהַכְנִיסָתֵךְ לַחֻפָּה (לַתּוֹרָה) לְהַכְנִיסָתֵךְ לַשִּׂמְחָה אָהוּב הוּא אֱלֹהֵינוּ בָּרוּךְ הוּא מַלְכֵּנוּ גִּבּוֹר הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה דָּגוּל הוּא אֱלֹהֵינוּ הָדוּר הוּא מַלְכֵּנוּ וָעֵד הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה זַכַּאי הוּא אֱלֹהֵינוּ חַנּוּן הוּא מַלְכֵּנוּ טָהוֹר הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה יָחִיד הוּא אֱלֹהֵינוּ כַּבִּיר הוּא מַלְכֵּנוּ לָעַד הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה מֶלֶךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ נוֹרָא הוּא מַלְכֵּנוּ סוֹמֵךְ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה עוֹזֵר הוּא אֱלֹהֵינוּ פּוֹדֶה הוּא מַלְכֵּנוּ צַדִּיק הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה קָדוֹשׁ הוּא אֱלֹהֵינוּ רַחוּם הוּא מַלְכֵּנוּ שַׁדַּי הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה תָּמִים הוּא אֱלֹהֵינוּ תּוֹמֵךְ הוּא מַלְכֵּנוּ תַּקִּיף הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה |
|
פיוט לשמחת תורה במסורת הודו-קוצ'ין. מבנה הפיוט וסגנונו נושאים אופי עממי: רוב השיר בנוי בנוסחאות קבועות שהמרכיב המתחלף היחיד בהם הוא כינויו של האל, כמקובל בפיוטים עממיים רבים אחרים. על פיוטנו עבר תהליך מעניין ביותר: במקורו שימש, ככל הנראה, לחתונה ולאירועים הסובבים אותה, אך בשלב כלשהו הועתק לשימוש בחג שמחת-תורה, והמילה "לַחֻפָּה" הוחלפה במילה "לַתּוֹרָה". ניתן לשער כי שלושה גורמים חברו יחד כדי לאפשר את תהליך הסבת הפיוט משמחת החתונה לשמחת תורה: ראשון, לשונו הכללית של הפיוט, והעובדה שגם בנוסח המקורי אין עניין החופה תופס מקום מובהק כל כך; שני, פתיחת הפיוט מזמינה פרשנות לאומית של השיר, החורגת מן הפרשנות הפנים-קהילתית שלו; ושלישי, דברי חז"ל על אודות ההקבלה בין שמחת החתונה למעמד הר סיני – דברים המנוסחים דרך-כלל כדרשה על הפסוק משיר השירים (ג, יא): "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" – "'ביום חתונתו' – זו מתן תורה, 'וביום שמחת לבו' – זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן" (משנה תענית, פ"ד מ"ח, ועוד). |
| כותר |
אמרי נא לי עדה |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט לשמחת תורה במסורת הודו-קוצ'ין. מבנה הפיוט וסגנונו נושאים אופי עממי: רוב השיר בנוי בנוסחאות קבועות שהמרכיב המתחלף היחיד בהם הוא כינויו של האל, כמקובל בפיוטים עממיים רבים אחרים.
על פיוטנו עבר תהליך מעניין ביותר: במקורו שימש, ככל הנראה, לחתונה ולאירועים הסובבים אותה, אך בשלב כלשהו הועתק לשימוש בחג שמחת-תורה, והמילה "לַחֻפָּה" הוחלפה במילה "לַתּוֹרָה". ניתן לשער כי שלושה גורמים חברו יחד כדי לאפשר את תהליך הסבת הפיוט משמחת החתונה לשמחת תורה: ראשון, לשונו הכללית של הפיוט, והעובדה שגם בנוסח המקורי אין עניין החופה תופס מקום מובהק כל כך
ושלישי, דברי חז"ל על אודות ההקבלה בין שמחת החתונה למעמד הר סיני – דברים המנוסחים דרך-כלל כדרשה על הפסוק משיר השירים (ג, יא): "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" – "'ביום חתונתו' – זו מתן תורה, 'וביום שמחת לבו' – זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן" (משנה תענית, פ"ד מ"ח, ועוד).
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת הודו - קוצ'ין
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
