مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אמרי נא לי עדה / סימן אלף-בית אִמְרִי נָא לִי עֵדָה מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה לְהַכְנִיסָתֵךְ לַחֻפָּה (לַתּוֹרָה) לְהַכְנִיסָתֵךְ לַשִּׂמְחָה אָהוּב הוּא אֱלֹהֵינוּ בָּרוּךְ הוּא מַלְכֵּנוּ גִּבּוֹר הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה דָּגוּל הוּא אֱלֹהֵינוּ הָדוּר הוּא מַלְכֵּנוּ וָעֵד הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה זַכַּאי הוּא אֱלֹהֵינוּ חַנּוּן הוּא מַלְכֵּנוּ טָהוֹר הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה יָחִיד הוּא אֱלֹהֵינוּ כַּבִּיר הוּא מַלְכֵּנוּ לָעַד הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה מֶלֶךְ הוּא אֱלֹהֵינוּ נוֹרָא הוּא מַלְכֵּנוּ סוֹמֵךְ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה עוֹזֵר הוּא אֱלֹהֵינוּ פּוֹדֶה הוּא מַלְכֵּנוּ צַדִּיק הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה קָדוֹשׁ הוּא אֱלֹהֵינוּ רַחוּם הוּא מַלְכֵּנוּ שַׁדַּי הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה תָּמִים הוּא אֱלֹהֵינוּ תּוֹמֵךְ הוּא מַלְכֵּנוּ תַּקִּיף הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה |
|
פיוט לשמחת תורה במסורת הודו-קוצ'ין. מבנה הפיוט וסגנונו נושאים אופי עממי: רוב השיר בנוי בנוסחאות קבועות שהמרכיב המתחלף היחיד בהם הוא כינויו של האל, כמקובל בפיוטים עממיים רבים אחרים. על פיוטנו עבר תהליך מעניין ביותר: במקורו שימש, ככל הנראה, לחתונה ולאירועים הסובבים אותה, אך בשלב כלשהו הועתק לשימוש בחג שמחת-תורה, והמילה "לַחֻפָּה" הוחלפה במילה "לַתּוֹרָה". ניתן לשער כי שלושה גורמים חברו יחד כדי לאפשר את תהליך הסבת הפיוט משמחת החתונה לשמחת תורה: ראשון, לשונו הכללית של הפיוט, והעובדה שגם בנוסח המקורי אין עניין החופה תופס מקום מובהק כל כך; שני, פתיחת הפיוט מזמינה פרשנות לאומית של השיר, החורגת מן הפרשנות הפנים-קהילתית שלו; ושלישי, דברי חז"ל על אודות ההקבלה בין שמחת החתונה למעמד הר סיני – דברים המנוסחים דרך-כלל כדרשה על הפסוק משיר השירים (ג, יא): "צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" – "'ביום חתונתו' – זו מתן תורה, 'וביום שמחת לבו' – זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן" (משנה תענית, פ"ד מ"ח, ועוד). |
| • אִמְרִי נָא לִי עֵדָה מִי רֹעַיִךְ בַּמִּדְבָּר – הפייטן פונה לכנסת ישראל ושואלה מי הוא הרועה ומנחה אותה במדבר; ניכר שהמונח 'עֵדָה' משמש כאן בכפל תפקידים, הן ככינוי לקהלו הישיר של הפייטן, והן ככינוי לעם ישראל, בהתאם לתיאורו הרווח בתקופת מסעותיו במדבר (ראו למשל ויקרא ח, ד). תיאור האל כרועה מבוסס על כינויו בפי יעקב אבינו בברכתו לבני יוסף: וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה (בראשית מח, טו).. • הוּא יַרְעֵנִי בַּמִּדְבָּר – מי שרעה את עם ישראל במדבר, הוא ירעה גם אותי; הפייטן מדמה את מצבו שלו בגלות למצבם של ישראל בדרכם ממצרים לארץ כנען. • צַהֲלִי וָרֹנִּי כַּלָּה – הפייטן קורא לעדה לשמוח, כדברי הנביא ישעיהו (יב, ו): צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. הכינוי 'כַּלָּה' משמש הן במשמעותו הפשוטה (במקורו נועד פיוטנו לחתונה), והן ככינוי לישראל, המבוסס על אחד מכינויי הרעיה במגילת שיר השירים, בהתאם לפירוש האלגורי של המגילה כמשל לאהבת כנסת ישראל והקדוש ברוך הוא (ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי... • לְהַכְנִיסָתֵךְ לַחֻפָּה (לַתּוֹרָה) לְהַכְנִיסָתֵךְ לַשִּׂמְחָה – סיבת השמחה ביום החג היא החופה (במקורו, כאמור, נועד הפיוט לחתונה), ובהקשר הלאומי – קבלת ישראל את התורה במדבר, למרגלות הר סיני, כמסופר בספר שמות (פרקים יט-כ). ברקע הטור עומדת דרשת חז"ל על הפסוק משיר השירים (ג, יא): צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – ראו למשל משנה, מסכת תענית (פ"ד מ"ח): "'ביום חתונתו' – זו מתן תורה, 'וביום שמחת לבו' – זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן". • אָהוּב הוּא אֱלֹהֵינוּ – הקדוש ברוך הוא אהוב עלינו. מכאן ואילך ממשיך הפייטן למנות תכונותיו של הקדוש ברוך הוא על סדר האלף-בית בסדרת כינויים הרווחים מאוד בפיוטים רבים, ומקורם על פי רוב בלשון המקרא (המקורות שלהלן בחלקם יחידאיים, ובחלקם רק בגדר דוגמאות מייצגות של כינויים נפוצים). הפיוט סומך כל כינוי לתיאור אחר של האל –'אֱלֹהֵינוּ', 'מַלְכֵּנוּ' ו'מוֹשִׁיעֵנוּ' – החוזרים על עצמם בשלשות (שני האחרונים נשענים על ישעיהו לג, כב: כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ ה' מְחֹקְקֵנוּ ה' מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ). • בָּרוּךְ הוּא מַלְכֵּנוּ – על פי בראשית (כד, כז): וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי אָנֹכִי בַּדֶּרֶךְ נָחַנִי ה' בֵּית אֲחֵי אֲדֹנִי. • גִּבּוֹר הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ – על פי ירמיהו (לב, יח): עֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. • דָּגוּל – על פי שיר השירים (ה, י): דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. ופירושו – הוא נישא כדגל יותר מכל סביבותיו (וראו גם בבלי חגיגה, טז ע"א: "דגול מרבבה – דוגמא הוא ברבבה שלו"). • הָדוּר – על פי ישעיהו (סג, א): מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • וָעֵד – הקדוש ברוך הוא רואה את כל אשר נעשה בעולמו. על פי ירמיהו (כט, כג): יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל... וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵעַ וָעֵד נְאֻם ה'. הפייטן, כפייטנים רבים אחרים, משתמש בוא"ו החיבור כדי 'למלא' את חסרונו של כינוי המתחיל באות וא"ו. • זַכַּאי – אין לו מקור במקרא, אך רווח בפיוטים. זכאותו של הקדוש ברוך הוא אינה כזכאותו של בשר ודם, שבשר ודם יכול גם להיות חייב, בעוד האל בכבודו צדיק וישר. • חַנּוּן – על פי שמות (לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. • טָהוֹר – על פי חבקוק (א, יג): טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע... • יָחִיד – על פי הכינוי הרווח בחז"ל 'יחידו של עולם', כינוי המבטא את האמונה באל אחד – ראו לדוגמא במדבר רבה (פרשה יט, א): "מי עשה כן, מי צוה כן, מי גזר כן, לא יחידו של עולם?". • כַּבִּיר – על פי איוב (לו, ה): הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב. • לָעַד – הקדוש ברוך הוא נצחי; על פי משלי (כט, יד): מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים כִּסְאוֹ לָעַד יִכּוֹן. • מֶלֶךְ – על פי תהלים (ה, ג): הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעִי מַלְכִּי וֵאלֹהָי כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל. • נוֹרָא – שמעשיו נוראים ומעוררי יראה. על פי שמות (טו, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • סוֹמֵךְ – תומך ועוזר. על פי תהלים (קמה, יד): סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים. • עוֹזֵר – על פי תהלים (י, יד): רָאִתָה כִּי אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר. • פּוֹדֶה – גואל. על פי תהלים (לד, כג): פּוֹדֶה ה' נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ. • צַדִּיק – על פי דברים (לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. • קָדוֹשׁ – על פי ויקרא (יא, מה): כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. • רַחוּם – על פי שמות (לד, ו): וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. • שַׁדַּי – אחד משמותיו המרכזיים של האל. על פי בראשית (יז, א): וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. ההתגלות בשם זה שונה מן ההתגלות בשם המפורש, כפי שעולה מדברי הקדוש ברוך הוא עצמו בספר שמות (ו, ג): וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. האבחנה בין צורות ההתגלות השונות, המגולמות בשמותיו השונים של האל, נעשתה מרכזית מאוד בעולמם של חכמים בני דורות שונים, ובעיקר בעולמה של הקבלה. • תָּמִים – בלשון המקרא פירושו שלם, ובמקרה שלנו – מתנהג בשלמות וביושר. על פי דברים (לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. • תּוֹמֵךְ – על פי ישעיהו (מא, י): אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי. • תַּקִּיף – על פי דניאל (ג, לג): אָתוֹהִי כְּמָה רַבְרְבִין וְתִמְהוֹהִי כְּמָה תַקִּיפִין מַלְכוּתֵהּ... [=אותותיו מה נשגבו ומופתיו מה עצמו (תקפו)]. |
| عنوان |
אמרי נא לי עדה |
|---|---|
| دورة العام |
שמחת תורה / שמיני עצרת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
