סדר פסח במסורת הודו - קוצ'ין
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - כלל תימן
כל המסורות
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
ספרדים מסורות המזרח - בבל
ספרדים מסורות המזרח - לבנון
ספרדים מסורות המזרח - מצרים
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - כלל תימן
-
1.
מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - לבנון אלי זיתוני
-
4.
ספרדים מסורות המזרח - מצרים יצחק חלילי
-
5.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ללא מבצע
-
6.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
-
7.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו רפאל דלויה
-
8.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
נגן שירים ברצף
|
דוק וחוג רעשו / ר' דוד בן בקודה דּוֹק וָחוּג רָעֲשׁוּ וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר קָדְרוּ וְחַמָּה וּלְבָנָה יוֹם רַבָּתִי בַגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה וְדֻכְּאוּ לָאָרֶץ וְאֻמְלָלוּ אַנְשֵׁי הָאֱמוּנָה לָכֵן אֲקוֹנֵן בְּמָרָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ עַם קִרְיַת חָנָה הָיְתָה לְשַׁמָּה וְלִשְׁאִיָּה וּלְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה כָּל עַמָּה נֶאֱנָחִים לֹא מָצְאוּ חֲנִינָה דָּהֲמוּ גִּבּוֹרֶיהָ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה יָכִין וּבֹעַז נֶעֱקָרוּ מִגֹּרֶן אֲרַוְנָה רָמְסוּ זָרִים וְשָׁאֲגוּ בִּמְקוֹם הַשְּׁכִינָה |
|
קינה לבוקר תשעה באב במנהג הקהילות הספרדיות. מחבר הקינה שיקע את אותיות שמו בראשי ארבעת הטורים הראשונים – 'דויד' – וצורת כתיב מלאה זו, יחד עם הסגנון הספרדי המובהק (ראו במדור 'אמנות השיר'), מאפשרת לייחס את הפיוט, אמנם ללא וודאות, לר' דוד בן אלעזר בקודה (ספרד, המאה ה-11). הקינה מתאפיינת בלשון פשוטה יחסית, גם אם רווייה בשיבוצים מקראיים, ועיקרה מוקדש לתיאור תחושת החורבן. אלא שתחושת החורבן אינה מיוחדת לפייטן לבדו, ואף לא לעמו; זו היא חוויה קוסמית חובקת כל, המזעזעת ארץ ושמים ומכהה את אורם של גרמי השמיים: "דּוֹק וָחוּג רָעֲשׁוּ וַתִּשְׁכֹּן עָלַי עֲנָנָה / וְכָל מְאוֹרֵי אוֹר קָדְרוּ וְחַמָּה וּלְבָנָה / יוֹם רַבָּתִי בַּגּוֹיִם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה". ואם בקינה שלפנינו התופעות הקוסמיות מתוארות מנקודת מבטו האנושית של הפייטן – הרי שבמקורותיה המדרשיים של הקינה אין אלו אלא סימנים לאבלו של הקדוש ברוך הוא בכבודו (איכה רבה, פר' א, ועוד), הזקוק, בתיאורם המרגש של חז"ל, לעצת המלאכים, כדי ללמוד לבטא את כאבו: "אמר רב נחמן: שאל הקב"ה למלאכי השרת – מלך בשר ודם שהוא אבל, מה ראוי לו לעשות? אמרו לו: תולה שק על פתחו; אמר להם: אף אני אעשה כן, שנאמר: 'אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם' (ישעיה נ, ג). ועוד שאלן: מלך שהוא אבל מה הוא עושה? אמרו לו: מכבה הפנסים; אמר להן: אף אני אעשה כן, שנאמר: 'שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם' (יואל ד, טו)... ועוד אמרו לו: יושב דומם; אמר: אף אני אעשה כן, שנאמר: 'יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם' (איכה ג, כח). ועוד אמרו לו: יושב ובוכה; אמר: אף אני אעשה כן, שנאמר: 'וַיִּקְרָא אֲ-דֹנָי ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק' (ישעיה כב, יב)". |
| כותר |
דוק וחוג רעשו |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
קינה לבוקר תשעה באב במנהג הקהילות הספרדיות. מחבר הקינה שיקע את אותיות שמו בראשי ארבעת הטורים הראשונים – 'דויד' – וצורת כתיב מלאה זו, יחד עם הסגנון הספרדי המובהק (ראו במדור 'אמנות השיר'), מאפשרת לייחס את הפיוט, אמנם ללא וודאות, לר' דוד בן אלעזר בקודה (ספרד, המאה ה-11).
הקינה מתאפיינת בלשון פשוטה יחסית, גם אם רווייה בשיבוצים מקראיים, ועיקרה מוקדש לתיאור תחושת החורבן. אלא שתחושת החורבן אינה מיוחדת לפייטן לבדו, ואף לא לעמו
אמר: אף אני אעשה כן, שנאמר: 'וַיִּקְרָא אֲ-דֹנָי ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק' (ישעיה כב, יב)".
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת מרכז אסיה וקווקאז - הודו
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
