סדר פסח במסורת הודו - קוצ'ין
מרכז אסיה וקווקאז - הודו
להאזנה
לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ־רִיק: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ־יָחַד עַל ה' וְעַל־מְשִׁיחוֹ: נְנַתְּקָה אֶת־מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ: יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג־לָמוֹ: אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ: וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל־צִיּוֹן הַר־קָדְשִׁי: אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ: שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי־אָרֶץ: תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם: וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ: עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה: נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל־חוֹסֵי בוֹ: <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
מזמור ללא כותרת, אשר לפי כמה דעות הוא חטיבה אחת עם המזמור הקודם, לכבודו של המלך. אין מדובר במלך מסוים אלא זהו חזון על הגואל, המלך המשיח.
קטע האודות לפרק לקוח מתוך פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לתהלים, מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
• (א) לָמָּה רָגְשׁוּ, סוערים ורועשים הגוֹיִם, והלְאֻמִּים יֶהְגּוּ-רִיק, מתכננים תכניות ומדברים דברים שאין בסופם כלום?! (ב) למה יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי-אֶרֶץ, וְרוֹזְנִים, מושלים, נוֹסְדוּ, נועדים יָחַד כדי להילחם עַל-ה' וְעַל-מְשִׁיחוֹ. במלחמה על המלך המייצג את הקשר עם ה', כרוכה פריקת עולו של ה'. וכך הם זוממים: (ג) נְנַתְּקָה אֶת-מוֹסְרוֹתֵימוֹ, רצועותיהם, כלומר הממשלה של ה' ומשיחו, או: הכבלים של ישראל, השלטון שלהם, וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ את עֲבֹתֵימוֹ, חבליהם הכובלים אותנו. התכניות הללו הבל. (ד) יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, יצחק, אֲדֹנָי יִלְעַג-לָמוֹ, להם. לא זו בלבד שמזימותיהם יצאו לריק, הם גם ייענשו - (ה) אָז יְדַבֵּר ה' אֵלֵימוֹ, אליהם בְאַפּוֹ, בכעסו, וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ, יבהלם. וכך הוא יאמר: (ו) וַאֲנִי נָסַכְתִּי, משחתי, מיניתי את מַלְכִּי עַל-צִיּוֹן הַר-קָדְשִׁי. וכאן באים דברי המלך עצמו: (ז) אֲסַפְּרָה אֶל-חֹק. אספר את הדבר שעומד בבסיס מעשי: ה' אָמַר אֵלַי: "בְּנִי אַתָּה. אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ". המלך דומה לבן חביב של ה', וכאשר הוא עולה על כס מלכותו, הוא כמו נולד מחדש לה'. (ח) "שְׁאַל, רק בקש מִמֶּנִּי, וְאֶתְּנָה את הגוֹיִם לנַחֲלָתֶךָ, שלטונך יקיף עמים רבים, וַאֲחֻזָּתְךָ תגיע עד אַפְסֵי, קצות אָרֶץ. (ט) תְּרֹעֵם, תשבר את אויביך בְּשֵׁבֶט, במוט בַּרְזֶל, כִּכְלִי חרס של יוֹצֵר המתנפץ בקלות תְּנַפְּצֵם". (י) וְעַתָּה, מְלָכִים, הַשְׂכִּילוּ זאת. הִוָּסְרוּ, קבלו מוסר, הבינו, שֹׁפְטֵי אָרֶץ. לא תצליחו להילחם כנגד משיח ה', שכן השלטון והכוח ניתנו לו מאת ה'. (יא) משום כך, עִבְדוּ אֶת-ה' בְּיִרְאָה, וְגִילוּ, תוכלו לשמוח בממשלה זו, אך עשו זאת בִּרְעָדָה, כי מאחורי מתנה זו רובץ איום תמידי. (יב) נַשְּׁקוּ בַר, בן - המלך שה' אמר עליו בְּנִי אַתָּה, פֶּן יֶאֱנַף, ה' יכעס, וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, לא תהיה לכם תקומה כִּי, כאשר יִבְעַר אפילו רק כִּמְעַט, רגע קטן אַפּוֹ, כעסו. ומן הצד השני - אַשְׁרֵי, מאושרים כָּל-חוֹסֵי בוֹ. טוב ויפה לחוסים בה'.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
כותר |
תהלים ב: למה רגשו גוים / הודו - בני ישראל, לחן ליום כיפור / אמיר אפטקר |
---|---|
מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - הודו |
לחן ממסורת |
למה רגשו גוים / תהלים ב / הודו - בני ישראל, לחן ליום כיפור |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
יום כיפור |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לָמָּה רָגְשׁוּ, סוערים ורועשים הגוֹיִם, והלְאֻמִּים יֶהְגּוּ-רִיק, מתכננים תכניות ומדברים דברים שאין בסופם כלום?! (ב) למה יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי-אֶרֶץ, וְרוֹזְנִים, מושלים, נוֹסְדוּ, נועדים יָחַד כדי להילחם עַל-ה' וְעַל-מְשִׁיחוֹ. במלחמה על המלך המייצג את הקשר עם ה', כרוכה פריקת עולו של ה'. וכך הם זוממים: (ג) נְנַתְּקָה אֶת-מוֹסְרוֹתֵימוֹ, רצועותיהם, כלומר הממשלה של ה' ומשיחו, או: הכבלים של ישראל, השלטון שלהם, וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ את עֲבֹתֵימוֹ, חבליהם הכובלים אותנו.
התכניות הללו הבל. (ד) יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק, יצחק, אֲדֹנָי יִלְעַג-לָמוֹ, להם. לא זו בלבד שמזימותיהם יצאו לריק, הם גם ייענשו - (ה) אָז יְדַבֵּר ה' אֵלֵימוֹ, אליהם בְאַפּוֹ, בכעסו, וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ, יבהלם. וכך הוא יאמר: (ו) וַאֲנִי נָסַכְתִּי, משחתי, מיניתי את מַלְכִּי עַל-צִיּוֹן הַר-קָדְשִׁי.
וכאן באים דברי המלך עצמו: (ז) אֲסַפְּרָה אֶל-חֹק. אספר את הדבר שעומד בבסיס מעשי: ה' אָמַר אֵלַי: "בְּנִי אַתָּה. אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ". המלך דומה לבן חביב של ה', וכאשר הוא עולה על כס מלכותו, הוא כמו נולד מחדש לה'. (ח) "שְׁאַל, רק בקש מִמֶּנִּי, וְאֶתְּנָה את הגוֹיִם לנַחֲלָתֶךָ, שלטונך יקיף עמים רבים, וַאֲחֻזָּתְךָ תגיע עד אַפְסֵי, קצות אָרֶץ. (ט) תְּרֹעֵם, תשבר את אויביך בְּשֵׁבֶט, במוט בַּרְזֶל, כִּכְלִי חרס של יוֹצֵר המתנפץ בקלות תְּנַפְּצֵם".
(י) וְעַתָּה, מְלָכִים, הַשְׂכִּילוּ זאת. הִוָּסְרוּ, קבלו מוסר, הבינו, שֹׁפְטֵי אָרֶץ. לא תצליחו להילחם כנגד משיח ה', שכן השלטון והכוח ניתנו לו מאת ה'. (יא) משום כך, עִבְדוּ אֶת-ה' בְּיִרְאָה, וְגִילוּ, תוכלו לשמוח בממשלה זו, אך עשו זאת בִּרְעָדָה, כי מאחורי מתנה זו רובץ איום תמידי. (יב) נַשְּׁקוּ בַר, בן - המלך שה' אמר עליו בְּנִי אַתָּה, פֶּן יֶאֱנַף, ה' יכעס, וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, לא תהיה לכם תקומה כִּי, כאשר יִבְעַר אפילו רק כִּמְעַט, רגע קטן אַפּוֹ, כעסו.
ומן הצד השני - אַשְׁרֵי, מאושרים כָּל-חוֹסֵי בוֹ. טוב ויפה לחוסים בה'.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?