ברכת מעין שלוש / הודו-קוצ'ין / חברי קהילת הודו-קוצ'ין
הודו - קוצ'ין
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אלהי אל תדינני
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- אברהם חי מסורת:
- הודו - קוצ'ין מעגל השנה:
- יום כיפור מאפייני הקלטה:
- הקלטת שדה מועד התפילה:
- שחרית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - חוגריה
הודו - קוצ'ין
כורדיסטן - זאכו
כורדיסטן - עדת בראשי
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה)
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
פורטוגזים - פורטוגזים כללי
תורכיה - תורכיה כללי
תימן - כלל תימן
כל המסורות
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - חוגריה
הודו - קוצ'ין
כורדיסטן - זאכו
כורדיסטן - עדת בראשי
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה)
מרכז אסיה וקווקאז - פרס
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה
ספרדים צפון אפריקה - לוב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
פורטוגזים - פורטוגזים כללי
תורכיה - תורכיה כללי
תימן - כלל תימן
-
1.
דרום תימן (שרעב וסביבותיה) - חוגריה אפרים יעקב
-
2.
הודו - קוצ'ין אברהם חי
-
3.
הודו - קוצ'ין קבוצת חזנים, מושב נבטים
-
4.
כורדיסטן - זאכו קבוצת חזנים
-
5.
כורדיסטן - עדת בראשי חזנים ממשפחת בראשי
-
6.
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה) קבוצת חזנים
-
7.
מרכז אסיה וקווקאז - פרס יקר שוקרי
-
8.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים אברהם פררה
-
9.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים חברי ישיבת ההסדר בנתיבות
-
10.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
-
11.
ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה רחמים זייני
-
12.
ספרדים צפון אפריקה - לוב יהודה חיון ובניו
-
13.
ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש
-
14.
ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון בדש
-
15.
ספרדים צפון אפריקה - לוב ציון וטורי
-
16.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו גבריאל דדון
-
17.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ויקטור שושן
-
18.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יצחק רווח
-
19.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו עמירם קינן
-
20.
פורטוגזים - פורטוגזים כללי יהונתן כהן
-
21.
תורכיה - תורכיה כללי קבוצת חזנים
-
22.
תימן - כלל תימן רצון טסה
-
23.
תימן - כלל תימן שמואל נדאף
נגן שירים ברצף
|
אלוהי אל תדינני / יצחק אבן מר שאול אֱלֹהַי אַל תְּדִינֵנִי כְּמַעֲלִי וְאַל תָּמֹד אֱלֵי חֵיקִי כְּפָעֳלִי בְּחֶמְלָתְךָ גְּמֹל עָלַי וְאֶחְיֶה וְאַל נָא אֵל תְּשַׁלֵּם לִי גְּמוּלִי גְּאוֹן לִבִּי לְךָ אַשְׁפִּיל וְאֶקְרַע בְּמַכְאוֹבִי לְבָבִי לֹא מְעִילִי דְּוֵה לֵבָב אֲנִי נִצָּב וְנֶעְצָב עֲלֵי פִשְׁעִי וְרֹב רִשְׁעִי וְסִכְלִי הֲלוּם יָגוֹן בְּלִי יַיִן כְּאַיִן אֲשׁוּרִי מִנְּתִיבָךְ מָט וְרַגְלִי וּמָה אֶעֱנֶה וְאָן אֶפְנֶה לְעֶזְרָה בְּיוֹם מִשְׁפָּט לְמִי אָנוּס וּמִי לִי זְדוֹנוֹתַי לְמוּל פָּנַי וְעֵינַי כְּלִמָּתִי לְעֻמָּתִי וְאֶצְלִי חֲטָאַי לוּ יְרִיחוּן בָּם שְׁכֵנַי אֲזַי בָּרְחוּ וְרָחֲקוּ מִגְּבוּלִי טְמֵא לֵבָב אֲשֶׁר שׁוֹבֵב וְסוֹבֵב לְבָבִי בִי עֲלֵי כָל חֵטְא פְּלִילִי יְדַעְתִּים בַּעֲלוֹתָם עַל לְבָבִי רְאִיתִים עַל יְמִינִי גַּם שְׂמֹאלִי כְּקַשׁ נִדַּף אֲנִי נִרְדָּף וְנֶהְדָּף וְלֹא נִמְנַע וְלֹא נִכְנַע עֲמָלִי לְךָ עֵינַי בְּתַחֲנוּנַי יְיָ בְּהֵאָנְחִי שְׁמַע שִׂיחִי וְקוֹלִי מְנַת חֶלְקִי וְצוּר חִזְקִי וְחִשְׁקִי וּמִבְטָחִי וְגַם כֹּחִי וְחֵילִי נְחֵנִי נָא בְּאֹרַח הַנְּכוֹנָה לְפָנֶיךָ וְהָכֵן אֶת שְׁבִילִי סְלַח חוֹבִי וְיַשֵּׁר אֶת לְבָבִי אֲשֶׁר תּוֹעֶה כְּמוֹ רוֹעֶה אֱוִילִי עֲנֵה נַאֲקִי דְּלָתֶיךָ בְּדָפְקִי רְאֵה צוּרִי רְפָא צִירִי וְחִילִי פְּדֵנִי מֵעֲוֹנִי צוּר גְּאוֹנִי אֱיָלוּתִי בְּגָלוּתִי וְחִשְׁלִי צְרִי עָצְבִּי מְשׂוֹשׂ לִבִּי בְקִרְבִּי וְשִׂמְחָתִי בְּאַנְחָתִי וְאֶבְלִי קְדוֹרַנִּית לְךָ אֵלֵךְ שְׁחוֹחַ בְּלִי כֹחַ סְלִיחָתָךְ בְּשַׁאֲלִי רְאֵה כִּי זִכְרְךָ יָהּ תּוֹךְ לְבָבִי וּבִזְמָמִי בְּמוֹ יוֹמִי וְלֵילִי שְׁעֵנִי נָא רְצֵנִי אֵל אֱמוּנָה וְתִיטַב לָךְ תְּשׁוּרַת מַהֲלָלִי תְּנַהֲלֵנִי יְמֵי מִדַּת צְבָאִי וְתִרְעֵנִי יְמֵי חֶלְדִּי וְחֶדְלִי חֲמֹל עָלַי וְכַפֵּר מַעֲלָלַי וְשׁוּר שִׁירִי כְּשִׁיר מוּשִׁי וּמַחְלִי וְעֵת תָּבִיא יְצוּרֶיךָ בְּמִשְׁפָּט אֱלֹהַי אַל תְּדִינֵנִי כְּמַעֲלִי |
|
פיוט זה, שהוא אחד הפיוטים הנאמרים בתפילת שחרית של ראש השנה, לפני "ברוך שאמר", נכתב ע"י יצחק אבן מר שאול בסוף המאה העשירית, זכה לתפוצה עצומה בקהילות ישראל השונות מספרד ועד להודו ונכנס לא רק למחזורי ספרד למיניהם, אלא גם למנהגי יוון, רומא ופרובנס. הפיוט, שבו עומד האדם לפני האל ומתוודה על חטאיו, בנוי על פי סדר הא"ב, ואולי יש בכך הדהוד לוידוי, שבו נמנים החטאים לפי סדר הא"ב: האדם מתייצב לפני בוראו כשהוא אפוף צער וכאב על חטאיו - תחושת החטא שלו היא כה כבדה, עד שהוא חש את הריח הרע שכביכול עולה מחטאיו ורואה את חטאיו סובבים אותו מימין ומשמאל, אל מול פניו ועיניו: זְדוֹנוֹתַי לְמוּל פָּנַי וְעֵינַי.... יְדַעְתִּים בַּעֲלוֹתָם עַל לְבָבִי, רְאִיתִים עַל יְמִינִי גַּם שְׂמֹאלִי. מתוך תחושה זו של חַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד הוא פונה לקב"ה בבקשה שיורה לו את דרכו ויְיַשר את לבו . |
| • אַל תְּדִינֵנִי כְּמַעֲלִי – אל תדון אותי כפי שמגיע לי בשל מעשי ועוונותי. • וְאַל תָּמֹד אֱלֵי חֵיקִי כְּפָעֳלִי – אל תמדוד, תגמול לי כמידת מעשי, עפ"י ישעיהו סה, ז: וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשׁנָה אֶל חֵיקָם. • גְּמֹל עָלַי – עשה עמי טוב, עפ"י תהלים קיט, יז: גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ. • וְאַל נָא אֵל תְּשַׁלֵּם לִי גְּמוּלִי – אל תעניש אותי כפי שמגיע לי. • גְּאוֹן לִבִּי לְךָ אַשְׁפִּיל – אכניע את גאוות לבי לפניך. • וְאֶקְרַע בְּמַכְאוֹבִי לְבָבִי לֹא מְעִילִי – לפי האמור ביואל ב, יב–יג: שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד. וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵיכֶם. • דְּוֵה לֵבָב אֲנִי נִצָּב – בכאב לב אני עומד לפניך. • וְנֶעְצָב עֲלֵי פִשְׁעִי וְרֹב רִשְׁעִי וְסִכְלִי – על חטאי, רשעותי הרבה וטפשותי. • הֲלוּם יָגוֹן בְּלִי יַיִן – שיכור ולא מיין אלא מיגון, מוכה צער. • כְּאַיִן אֲשׁוּרִי מִנְּתִיבָךְ מָט וְרַגְלִי – רגלי כמעט נטו מדרכך, הדרך הישרה, עפ"י תהלים עג, ב: וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי כְּאַיִן שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָי. (אשורי – רגלי; כאין – כמעט). • לְמִי אָנוּס וּמִי לִי – אל מי אברח ומי יעזור לי. • זְדוֹנוֹתַי לְמוּל פָּנַי וְעֵינַי – את מעשי הרעים אני זוכר ורואה. • כְּלִמָּתִי לְעֻמָּתִי וְאֶצְלִי – אני עומד נוכח בושתי ואינני מדחיק אותה. • חֲטָאַי לוּ יְרִיחוּן בָּם שְׁכֵנַי – אילו היו שכני מריחים את חטאי – • אֲזַי בָּרְחוּ וְרָחֲקוּ מִגְּבוּלִי – היו מתרחקים ממני. • טְמֵא לֵבָב – לבי טמא, ייתכן שכאן הוא מדבר על היצר הרע. • אֲשֶׁר שׁוֹבֵב וְסוֹבֵב לְבָבִי בִי עֲלֵי כָל חֵטְא פְּלִילִי – שהיטה את לבבי מדרך הישר. • יְדַעְתִּים – הייתי מודע לחטאי. • בַּעֲלוֹתָם עַל לְבָבִי רְאִיתִים עַל יְמִינִי גַּם שְׂמֹאלִי – בזוכרי את חטאי ראיתי אותם מקיפים אותי מכל צדדי. • כְּקַשׁ נִדַּף אֲנִי נִרְדָּף וְנֶהְדָּף – אני רדוף ונהדף, מיטלטל, כמו קש הניתן להדיפה במשב רוח קל, לפי ישעיהו מא, ב: יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ. • וְלֹא נִמְנַע וְלֹא נִכְנַע עֲמָלִי – ואינני נכנע בפניך, ואינני מפסיק לחטוא, עמל מלשון רִשעה, (עפ"י תהלים י, ז) . • לְךָ עֵינַי בְּתַחֲנוּנַי – אני נושא אליך עיני בתחנונים ובייחול. • מְנַת חֶלְקִי – ה' הוא נחלתי, לפי הפסוק מתהלים טז, ה: יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. • וְצוּר חִזְקִי – צור הוא כינוי לאל, המבטא חוזק, אני נשען עליך ועל כוחך. • וְחִשְׁקִי – אליך אני משתוקק. • כֹּחִי וְחֵילִי – אתה מקור לעוצמתי, אתה הנותן לי כוח. • נְחֵנִי נָא בְּאֹרַח הַנְּכוֹנָה –הדריכני בדרך הישר, עפ"י תהלים כז, יא: הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. • סְלַח חוֹבִי – חטאי. • וְיַשֵּׁר אֶת לְבָבִי אֲשֶׁר תּוֹעֶה – הראה את הדרך הנכונה ללבי שאיבד את דרכו. • כְּמוֹ רוֹעֶה אֱוִילִי – כמו רועה מבולבל ונבער מדעת שתועה בדרך ואינו מסוגל להנהיג את צאנו, לפי זכריה יא, טו: קַח לְךָ כְּלִי רֹעֶה אֱוִלִי. • עֲנֵה נַאֲקִי דְּלָתֶיךָ בְּדָפְקִי – ענה לצעקתי ולשווועתי כאשר אני מתדפק על דלתותיך. • צוּרִי – סלעי, כינוי לה' המדגיש את עוצמתו. • רְפָא צִירִי וְחִילִי – כאבי. הביטויים לקוחים מכאביה של היולדת. • פְּדֵנִי מֵעֲוֹנִי – גאל אותי, שחרר אותי מעוונותי וחטאי. • צוּר גְּאוֹנִי – ה' שבו אני מתגאה. • אֱיָלוּתִי בְּגָלוּתִי וְחִשְׁלִי – ה' הנותן לי כוח בגלותי ובחולשתי. • צֳרִי עָצְבִּי – ה' הוא מרפא לכאב ולעצב שלי. • וְשִׂמְחָתִי בְּאַנְחָתִי וְאֶבְלִי – ה' הוא שמחתי בזמן צרתי. • קְדוֹרַנִּית לְךָ אֵלֵךְ שְׁחוֹחַ – אלך קודר וכפוף לפניך, לפי מלאכי ג, יד: וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי ה' צְבָאוֹת, ולפי תהלים לה, יד: כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי. • בְּלִי כֹחַ סְלִיחָתָךְ בְּשַׁאֲלִי – כאשר פניתי לבקש את סליחתך חסר כוח. • רְאֵה כִּי זִכְרְךָ יָהּ תּוֹךְ לְבָבִי – שים לב כי אני זוכר אותך בתוך לבי. • וּבִזְמָמִי בְּמוֹ יוֹמִי וְלֵילִי – ובמחשבתי אתה יומם ולילה. • שְׁעֵנִי נָא רְצֵנִי – הקשב והיענה לתפילתי ואהיה רצוי לפניך. • אֵל אֱמוּנָה –לפי הכתוב בדברים לב, ד: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. • וְתִיטַב לָךְ תְּשׁוּרַת מַהֲלָלִי – אני מקווה שתמצא חן בעיניך מתנת ההלל שאני מהלל אותך, לפי הפסוקים מתהלים סט, לא–לב: אֲהַלְלָה שֵׁם אֱלֹהִים בְּשִׁיר... וְתִיטַב לַייָ מִשּׁוֹר פָּר... • תְּנַהֲלֵנִי יְמֵי מִדַּת צְבָאִי – הנהיגני בימי חיי, הימים הקצובים לי, עפ"י תהלים לט, ה: הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא. • וְתִרְעֵנִי יְמֵי חֶלְדִּי וְחֶדְלִי – תהיה הרועה שלי בימי חיי ולאחר שאחדל מלחיות. • וְשׁוּר – והבט, ומשמעו כאן: והקשב. • כְּשִׁיר מוּשִׁי וּמַחְלִי – כשירת הלוויים (מחלי ומושי הם בני לוי, לפי שמות ו, יט). • וְעֵת תָּבִיא יְצוּרֶיךָ בְּמִשְׁפָּט – וביום הדין. |
| כותר |
אלהי אל תדינני / הודו-קוצ'ין / הרב אברהם חי |
|---|---|
| מסורת |
הודו - קוצ'ין |
| לחן ממסורת |
אלהי אל תדינני / הודו-קוצ'ין |
| מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מועד התפילה |
שחרית |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• אַל תְּדִינֵנִי כְּמַעֲלִי – אל תדון אותי כפי שמגיע לי בשל מעשי ועוונותי. • וְאַל תָּמֹד אֱלֵי חֵיקִי כְּפָעֳלִי – אל תמדוד, תגמול לי כמידת מעשי, עפ"י ישעיהו סה, ז: וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשׁנָה אֶל חֵיקָם. • גְּמֹל עָלַי – עשה עמי טוב, עפ"י תהלים קיט, יז: גְּמֹל עַל עַבְדְּךָ אֶחְיֶה וְאֶשְׁמְרָה דְבָרֶךָ. • וְאַל נָא אֵל תְּשַׁלֵּם לִי גְּמוּלִי – אל תעניש אותי כפי שמגיע לי. • גְּאוֹן לִבִּי לְךָ אַשְׁפִּיל – אכניע את גאוות לבי לפניך. • וְאֶקְרַע בְּמַכְאוֹבִי לְבָבִי לֹא מְעִילִי – לפי האמור ביואל ב, יב–יג: שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד. וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵיכֶם. • דְּוֵה לֵבָב אֲנִי נִצָּב – בכאב לב אני עומד לפניך. • וְנֶעְצָב עֲלֵי פִשְׁעִי וְרֹב רִשְׁעִי וְסִכְלִי – על חטאי, רשעותי הרבה וטפשותי. • הֲלוּם יָגוֹן בְּלִי יַיִן – שיכור ולא מיין אלא מיגון, מוכה צער. • כְּאַיִן אֲשׁוּרִי מִנְּתִיבָךְ מָט וְרַגְלִי – רגלי כמעט נטו מדרכך, הדרך הישרה, עפ"י תהלים עג, ב: וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי כְּאַיִן שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָי. (אשורי – רגלי; כאין – כמעט). • לְמִי אָנוּס וּמִי לִי – אל מי אברח ומי יעזור לי. • זְדוֹנוֹתַי לְמוּל פָּנַי וְעֵינַי – את מעשי הרעים אני זוכר ורואה. • כְּלִמָּתִי לְעֻמָּתִי וְאֶצְלִי – אני עומד נוכח בושתי ואינני מדחיק אותה. • חֲטָאַי לוּ יְרִיחוּן בָּם שְׁכֵנַי – אילו היו שכני מריחים את חטאי – • אֲזַי בָּרְחוּ וְרָחֲקוּ מִגְּבוּלִי – היו מתרחקים ממני. • טְמֵא לֵבָב – לבי טמא, ייתכן שכאן הוא מדבר על היצר הרע. • אֲשֶׁר שׁוֹבֵב וְסוֹבֵב לְבָבִי בִי עֲלֵי כָל חֵטְא פְּלִילִי – שהיטה את לבבי מדרך הישר. • יְדַעְתִּים – הייתי מודע לחטאי. • בַּעֲלוֹתָם עַל לְבָבִי רְאִיתִים עַל יְמִינִי גַּם שְׂמֹאלִי – בזוכרי את חטאי ראיתי אותם מקיפים אותי מכל צדדי. • כְּקַשׁ נִדַּף אֲנִי נִרְדָּף וְנֶהְדָּף – אני רדוף ונהדף, מיטלטל, כמו קש הניתן להדיפה במשב רוח קל, לפי ישעיהו מא, ב: יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ. • וְלֹא נִמְנַע וְלֹא נִכְנַע עֲמָלִי – ואינני נכנע בפניך, ואינני מפסיק לחטוא, עמל מלשון רִשעה, (עפ"י תהלים י, ז) . • לְךָ עֵינַי בְּתַחֲנוּנַי – אני נושא אליך עיני בתחנונים ובייחול. • מְנַת חֶלְקִי – ה' הוא נחלתי, לפי הפסוק מתהלים טז, ה: יְיָ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי. • וְצוּר חִזְקִי – צור הוא כינוי לאל, המבטא חוזק, אני נשען עליך ועל כוחך. • וְחִשְׁקִי – אליך אני משתוקק. • כֹּחִי וְחֵילִי – אתה מקור לעוצמתי, אתה הנותן לי כוח. • נְחֵנִי נָא בְּאֹרַח הַנְּכוֹנָה –הדריכני בדרך הישר, עפ"י תהלים כז, יא: הוֹרֵנִי יְיָ דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּארַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי. • סְלַח חוֹבִי – חטאי. • וְיַשֵּׁר אֶת לְבָבִי אֲשֶׁר תּוֹעֶה – הראה את הדרך הנכונה ללבי שאיבד את דרכו. • כְּמוֹ רוֹעֶה אֱוִילִי – כמו רועה מבולבל ונבער מדעת שתועה בדרך ואינו מסוגל להנהיג את צאנו, לפי זכריה יא, טו: קַח לְךָ כְּלִי רֹעֶה אֱוִלִי. • עֲנֵה נַאֲקִי דְּלָתֶיךָ בְּדָפְקִי – ענה לצעקתי ולשווועתי כאשר אני מתדפק על דלתותיך. • צוּרִי – סלעי, כינוי לה' המדגיש את עוצמתו. • רְפָא צִירִי וְחִילִי – כאבי. הביטויים לקוחים מכאביה של היולדת. • פְּדֵנִי מֵעֲוֹנִי – גאל אותי, שחרר אותי מעוונותי וחטאי. • צוּר גְּאוֹנִי – ה' שבו אני מתגאה. • אֱיָלוּתִי בְּגָלוּתִי וְחִשְׁלִי – ה' הנותן לי כוח בגלותי ובחולשתי. • צֳרִי עָצְבִּי – ה' הוא מרפא לכאב ולעצב שלי. • וְשִׂמְחָתִי בְּאַנְחָתִי וְאֶבְלִי – ה' הוא שמחתי בזמן צרתי. • קְדוֹרַנִּית לְךָ אֵלֵךְ שְׁחוֹחַ – אלך קודר וכפוף לפניך, לפי מלאכי ג, יד: וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית מִפְּנֵי ה' צְבָאוֹת, ולפי תהלים לה, יד: כְּרֵעַ כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי. • בְּלִי כֹחַ סְלִיחָתָךְ בְּשַׁאֲלִי – כאשר פניתי לבקש את סליחתך חסר כוח. • רְאֵה כִּי זִכְרְךָ יָהּ תּוֹךְ לְבָבִי – שים לב כי אני זוכר אותך בתוך לבי. • וּבִזְמָמִי בְּמוֹ יוֹמִי וְלֵילִי – ובמחשבתי אתה יומם ולילה. • שְׁעֵנִי נָא רְצֵנִי – הקשב והיענה לתפילתי ואהיה רצוי לפניך. • אֵל אֱמוּנָה –לפי הכתוב בדברים לב, ד: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. • וְתִיטַב לָךְ תְּשׁוּרַת מַהֲלָלִי – אני מקווה שתמצא חן בעיניך מתנת ההלל שאני מהלל אותך, לפי הפסוקים מתהלים סט, לא–לב: אֲהַלְלָה שֵׁם אֱלֹהִים בְּשִׁיר... וְתִיטַב לַייָ מִשּׁוֹר פָּר... • תְּנַהֲלֵנִי יְמֵי מִדַּת צְבָאִי – הנהיגני בימי חיי, הימים הקצובים לי, עפ"י תהלים לט, ה: הוֹדִיעֵנִי יְיָ קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא. • וְתִרְעֵנִי יְמֵי חֶלְדִּי וְחֶדְלִי – תהיה הרועה שלי בימי חיי ולאחר שאחדל מלחיות. • וְשׁוּר – והבט, ומשמעו כאן: והקשב. • כְּשִׁיר מוּשִׁי וּמַחְלִי – כשירת הלוויים (מחלי ומושי הם בני לוי, לפי שמות ו, יט). • וְעֵת תָּבִיא יְצוּרֶיךָ בְּמִשְׁפָּט – וביום הדין.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת הודו - קוצ'ין
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
