כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אנא כעב זדוני / ג'רבה / פרץ ממו
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יא ליאלי מלאח
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- בנימין חדאד מסורת:
- ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה מעגל השנה:
- ל'ג בעומר
|
יָא לָיָאלִי מְלָאח, יָא לָיָאלִי מְלָאח לַיְלָה פִי מֵרוֹן, עַנְד רַבִּי שִׁמְעוֹן, דּוּוִי לְעָיוֹן, נִמְשִׁי וּנְזוּר לִמְעָארָה, וּנְבָּאת מֵרְתָאח, חָתְתָא לִצְבָּאח, קַלְבִּי יִפְרָאח, וּנְקוֹל יָא מַחְלָא הָאד אָזִיאָרָה: יָא לָיָאלִי מְלָאח... לַיְלָה פִי חֵיפָה וְלָא פִי יָפָה יָהּ סָאעָד מִן שָׁאפָה יַעֲדְדִי לַיְלָה סָאעִידָה, וּבֶן גּוּרְיוֹן כַּבִּיר לָארְגוֹן, יִכּוֹן מַדְמוֹן כַּבִּיר אַדְדוּלָא אַזְ'דִידָא יָא לָיָאלִי מְלָאח... מִן תֶּל אָבִיב לָא תֶחְרָם חָבִיב עָמְרוּ מַה יְכִיב בָּאשׁ יִזוֹר וְיִתְכָא'לְלָאע. יִשׁוֹף אָזִין קָדָאשׁ בְּנִין, יִחַן לַחְנִין, יִחַן לְמוּלָא עָלִינָא. יָא לָיָאלִי מְלָאח... פִי יְרוּשָׁלַיִם נִסְכָּן דָאיִים יִחַן הָדָאיִים, וִיעֲטִיהָא לִינָא, הִיָא לַחֲקָאנִיָא תִכּוֹן מִבְּנִיָּא עָלָא קְרִיב פִי אָיָאמָנָא יָא לָיָאלִי מְלָאח... תרגום: לֵילוֹת טוֹבִים! לַיְלָה בְּמֵרוֹן אֵצֶל ר' שִׁמְעוֹֹן מֵאִיר עֵינַיִם הוֹלֵךְ וּמְבַקֵּר הַמְּעָרָה. וְאִישַׁן רָגוּעַ עַד הַבֹּקֶר לִבִּי שָׂמֵחַ וְאוֹמֵר: כַּמָּה טוֹבָה הַזִּיאָרָא לֵילוֹת טוֹבִים! לַיְלָה בְּחֵיפָה אוֹ בְּיָפוֹ – אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה אוֹתָהּ, יַעֲבֹר עָלָיו לַיְלָה שָׂמֵחַ. בֶּן גּוּרְיוֹן רֹאשׁ הָאִרְגּוּן בָּטוּחַ יִהְיֶה גָּדוֹל, בַּמְּדִינָה הַחֲדָשָׁה. לֵילוֹת טוֹבִים! מִתֶּל אָבִיב אַל תִּמְנַע אֶת הַיָּקָר לְךָ, לְעוֹלָם לֹא יִתְאַכְזֵב מִלָּבוֹא לְבַקֵּר וְיֵהָנֶה. יִרְאֶה יָפוֹ כַּמָּה יָפָה, יָחֹן הַחַנּוּן, יָחֹן הַבּוֹרֵא עָלֵינוּ. לֵילוֹת טוֹבִים! בִּירוּשָׁלַיִם אָדוּר תָּמִיד, וְיָחֹן הַקַּיָּם לָעַד, וְיִתְּנֶנָּה לָנוּ, הִיא הָאֲמִתִּית תִּהְיֶה בְּנוּיָה בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ. לֵילוֹת טוֹבִים! |
|
הציונות בארצות האסלאם בכלל ובתוניסיה בפרט התקבלה על פי רוב באהדה מצד רבני הקהילות, וזכתה פעמים רבות למסגור ולפרשנות דתיים. פרשנות מסוג זה משתקפת בפיוט "יא ליאלי מלאח", "לילות טובים", מאת הרב בן ציון כהן יהונתן (1894–1971). הרב בן ציון הכהן יונתן, יליד האי ג'רבה, שימש מגיל עשרים כרב בזוארה שבלוב. הוא היה מחברם של ספרי קודש רבים ומגוונים, ובהם ספרי פרשנות, הלכה, מוסר ופיוט. כציוני נלהב, הוא עודד שימוש בשפה העברית, אך חיבר גם פיוטים בשפה הערבית המדוברת על מנת לחבב את תוכנם על העם ולחבר אותו אל מסריהם. בשנת 1953 עלה לישראל והתגורר באשקלון עד סוף ימיו. הפיוט "יא ליאלי מלאח" משתייך בתוכנו, בסגנונו, בשפה הערבית העממית שבה נכתב, ובנעימתו העליזה הלקוחה כנראה מהמוזיקה התוניסאית או הלובית, לז'אנר וותיק של שירי עלייה לרגל, זיארה, המתארים ביקור במקומות קדושים. בדומה לשירת הקונאג הידועה בקרב יהודי בבל, הפיוט מתאר ביקור בארץ ישראל תוך ציון של תחנות – "לילות" – משמעותיות במהלכו. השילוב בין תפישת עולם דתית ותפישת עולם ציונית מתבטא בפיוט, בין השאר, ברשימת התחנות שבחר הפייטן להזכיר. התחנה הראשונה המוזכרת בפיוט היא תחנה דתית מובהקת, מערת רבי שמעון בר יוחאי במירון. הבחירה בקבר רבי שמעון כתחנת הפתיחה הביאה לכך שהפיוט ייחשב בקרב יהודי ג'רבה לפיוט לל"ג בעומר. התחנה האחרונה, מטרת המסע כולו, היא ירושלים. בין מירון לירושלים מוזכרות ערים שאינן נחשבות באופן מסורתי לערי הקודש, כמו חיפה ויפו, וכן מוזכרת העיר תל אביב, השייכת באופן מובהק להתיישבות הציונית החדשה בארץ ישראל. בבית השני של הפיוט איחולי הצלחה למנהיג המדינה, דוד בן גוריון. ניתן להניח שהמסע המתואר בפיוט מתאר באופן מקורב מסלול מסע טיפוסי של יהודים מלוב ותוניסיה שהגיעו לביקורים בארץ ישראל בראשית המאה העשרים. פירוט של עלייה לרגל לארץ ישראל נמצא בספר "מאמר אסתר" מאת הרב משה חדאד. בספר מתואר המסע שלו ושל רעייתו אסתר בשנת 1911 מנאבל שבתוניסיה דרך מצרים לחיפה, קברי הצדיקים בטבריה, צפת, חגיגת ל"ג בעומר במירון, יפו המכונה כמו בפיוט שלפנינו בשם "יפה", וסיום המסע בירושלים וחברון. |
| כותר |
יא ליאלי מלאח / ג'רבה / בנימין חדאד |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה |
| לחן ממסורת |
יא ליאלי מלאח / ג'רבה |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
ל'ג בעומר |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
הציונות בארצות האסלאם בכלל ובתוניסיה בפרט התקבלה על פי רוב באהדה מצד רבני הקהילות, וזכתה פעמים רבות למסגור ולפרשנות דתיים. פרשנות מסוג זה משתקפת בפיוט "יא ליאלי מלאח", "לילות טובים", מאת הרב בן ציון כהן יהונתן (1894-1971). הרב בן ציון הכהן יונתן, יליד האי ג'רבה, שימש מגיל עשרים כרב בזוארה שבלוב. הוא היה מחברם של ספרי קודש רבים ומגוונים, ובהם ספרי פרשנות, הלכה, מוסר ופיוט. כציוני נלהב, הוא עודד שימוש בשפה העברית, אך חיבר גם פיוטים בשפה הערבית המדוברת על מנת לחבב את תוכנם על העם ולחבר אותו אל מסריהם. בשנת 1953 עלה לישראל והתגורר באשקלון עד סוף ימיו.
הפיוט "יא ליאלי מלאח" משתייך בתוכנו, בסגנונו, בשפה הערבית העממית שבה נכתב, ובנעימתו העליזה הלקוחה כנראה מהמוזיקה התוניסאית או הלובית, לז'אנר וותיק של שירי עלייה לרגל, זיארה, המתארים ביקור במקומות קדושים. בדומה לשירת הקונאג הידועה בקרב יהודי בבל, הפיוט מתאר ביקור בארץ ישראל תוך ציון של תחנות - "לילות" - משמעותיות במהלכו.
השילוב בין תפישת עולם דתית ותפישת עולם ציונית מתבטא בפיוט, בין השאר, ברשימת התחנות שבחר הפייטן להזכיר. התחנה הראשונה המוזכרת בפיוט היא תחנה דתית מובהקת, מערת רבי שמעון בר יוחאי במירון. הבחירה בקבר רבי שמעון כתחנת הפתיחה הביאה לכך שהפיוט ייחשב בקרב יהודי ג'רבה לפיוט לל"ג בעומר. התחנה האחרונה, מטרת המסע כולו, היא ירושלים.
בין מירון לירושלים מוזכרות ערים שאינן נחשבות באופן מסורתי לערי הקודש, כמו חיפה ויפו, וכן מוזכרת העיר תל אביב, השייכת באופן מובהק להתיישבות הציונית החדשה בארץ ישראל. בבית השני של הפיוט איחולי הצלחה למנהיג המדינה, דוד בן גוריון.
ניתן להניח שהמסע המתואר בפיוט מתאר באופן מקורב מסלול מסע טיפוסי של יהודים מלוב ותוניסיה שהגיעו לביקורים בארץ ישראל בראשית המאה העשרים. פירוט של עלייה לרגל לארץ ישראל נמצא בספר "מאמר אסתר" מאת הרב משה חדאד. בספר מתואר המסע שלו ושל רעייתו אסתר בשנת 1911 מנאבל שבתוניסיה דרך מצרים לחיפה, קברי הצדיקים בטבריה, צפת, חגיגת ל"ג בעומר במירון, יפו המכונה כמו בפיוט שלפנינו בשם "יפה", וסיום המסע בירושלים וחברון.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
