כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
אנא כעב זדוני / ג'רבה / פרץ ממו
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אשתחווה
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- בנימין חדאד מסורת:
- ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה סולם:
- לא ידוע מעגל השנה:
- שבת
|
אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, אֵלִי. אָבֹא בֵיתְךָ בְּיִרְאָתֶךָ, אֶבְטַח בְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ. תִּרְצֶה קוֹלִי, תַּרְאֶה לִי, עֵינַי גַּל. נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ, אֶבְטַח בְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ: הֲיוּכַל אִישׁ לְסַפֵּר גָּדְלְךָ, אֵלִי. מִי אֵל עוֹשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ, וּכְעֹצֶם גְּבוּרָתֶךָ. תָּרִים דִּגְלִי, תַּרְאֶה לִי, עֵינַי גַּל, הַרְאֵנִי כְבוֹדֶךָ: |
|
הפיוט "אשתחווה אל היכל קדשך אלי" נכתב והותאם ללחן של שיר עממי בלדינו באמצע המאה התשע עשרה בירושלים. בתקופה זו ההגמוניה בירושלים הייתה שייכת לספרדים, ושפת הלדינו נשמעה תכופות בין בתי היהודים בעיר. בבתי הכנסת הספרדיים־ירושלמים ניתן היה לשמוע את העברית בהגייתה הספרדית, ברי"ש מתגלגלת ובחי"ת ועי"ן גרוניות. בחלוף השנים, החליפה העברית המתחדשת את הלדינו בירושלים, שירי הלדינו הפכו לזיכרון רחוק וגם הפיוט הזה, שבעבר היה כנראה מוכר בירושלים, נשכח בה. באופן מוזר וכמעט פרדוקסלי הפיוט השתמר בשני מוקדים שונים ובלתי תלויים: בזמר העברי ובבתי הכנסת של יהודי ג'רבה. ומעשה שהיה כך היה. מחבר הפיוט היה הרב המקובל אהרן עזריאל (1818–1878). הרב עזריאל נולד למשפחה מיוחסת בירושלים ולמד תורה מפי חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ (1804–1875) וסתרי תורה מפי המקובל רבי חי ידידיה רפאל אבולעפיא (1806-1869). בשנת 1869 התמנה לראשות ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים. כתב כמה חיבורים בהלכה ובדרש וכן פיוטים רבים. הפיוט "אשתחווה" נמצא לצד פיוטים אחרים בנספח לספר "אזן אהרון" העוסק בכללים בתלמוד ובהלכה. בצד הכותרת מצוין מקור הלחן, השיר בלדינו "ני בלאנקה סוש" (Ni Blanca Sos, אינך לבנה), שיר אהבה בלדינו. הפיוט עוסק בכמיהתו של המשורר להשתחוות לקב"ה בבית המקדש ולגלות את סודות תורתו. ביתו השני עוסק בקטנות המשורר מול גדלות האל, ושוב בכמיהה שיגול ה' את עיניו ויִראה את כבוד הקב"ה. שורות השיר מלאות שיבוצים מן המקרא ומתהלים. לפיוט ארבעה בתים באקרוסטיכון אהרן, שם המחבר. לג'רבה הגיע הלחן כנראה דרך הרב עזריאל עצמו. בשנים 1849–1853 יצא הרב עזריאל כש"דר עבור ישיבת בית אל וכוללות ירושלים וחברון וסייר בלוב, תוניסיה ואלג'יריה. יהודי ג'רבה הקפידו לשיר את הפיוט בזמן הוצאת ספר התורה במנחה של שבת ובהזדמנויות נוספות, וכך הוא התקדש עבורם והפך לחלק בלתי נפרד מתפילתם. במסורת ג'רבה לא בוצעו כל ארבעת בתיו המקוריים של הפיוט, אלא רק שני הראשונים, כפי שניתן להאזין בביצוע כאן. לזמר העברי הגיע הלחן כנראה בזכות פועלה של הזמרת ברכה צפירה (1910–1990). צפירה, ממוצא תימני, התייתמה משני הוריה ומגיל צעיר מאוד עברה בין משפחות אומנות בירושלים, שם למדה את פיוטי ולחני העדות השונות. מצעירותה נסקה הקריירה שלה כזמרת. היא שיתפה פעולה עם גדולי מלחיני הזמר הישראלי ותיווכה עבור רבים מהם את המוזיקה המזרחית ועולם הפיוט. צפירה ביצעה את הפיוט בהזדמנויות שונות וכללה אותו בספרה "קולות רבים" שיצא לאור בשנת 1978. |
| כותר |
אשתחווה / ג'רבה / בנימין חדאד |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה |
| לחן ממסורת |
אשתחווה / ג'רבה |
| סולם |
לא ידוע |
| מעגל השנה |
שבת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
הפיוט "אשתחווה אל היכל קדשך אלי" נכתב והותאם ללחן של שיר עממי בלדינו באמצע המאה התשע עשרה בירושלים. בתקופה זו ההגמוניה בירושלים הייתה שייכת לספרדים, ושפת הלדינו נשמעה תכופות בין בתי היהודים בעיר. בבתי הכנסת הספרדיים־ירושלמים ניתן היה לשמוע את העברית בהגייתה הספרדית, ברי"ש מתגלגלת ובחי"ת ועי"ן גרוניות. בחלוף השנים, החליפה העברית המתחדשת את הלדינו בירושלים, שירי הלדינו הפכו לזיכרון רחוק וגם הפיוט הזה, שבעבר היה כנראה מוכר בירושלים, נשכח בה. באופן מוזר וכמעט פרדוקסלי הפיוט השתמר בשני מוקדים שונים ובלתי תלויים: בזמר העברי ובבתי הכנסת של יהודי ג'רבה. ומעשה שהיה כך היה.
מחבר הפיוט היה הרב המקובל אהרן עזריאל (1818-1878). הרב עזריאל נולד למשפחה מיוחסת בירושלים ולמד תורה מפי חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ (1804-1875) וסתרי תורה מפי המקובל רבי חי ידידיה רפאל אבולעפיא (1806-1869). בשנת 1869 התמנה לראשות ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים. כתב כמה חיבורים בהלכה ובדרש וכן פיוטים רבים. הפיוט "אשתחווה" נמצא לצד פיוטים אחרים בנספח לספר "אזן אהרון" העוסק בכללים בתלמוד ובהלכה. בצד הכותרת מצוין מקור הלחן, השיר בלדינו "ני בלאנקה סוש" (Ni Blanca Sos, אינך לבנה), שיר אהבה בלדינו.
הפיוט עוסק בכמיהתו של המשורר להשתחוות לקב"ה בבית המקדש ולגלות את סודות תורתו. ביתו השני עוסק בקטנות המשורר מול גדלות האל, ושוב בכמיהה שיגול ה' את עיניו ויִראה את כבוד הקב"ה. שורות השיר מלאות שיבוצים מן המקרא ומתהלים. לפיוט ארבעה בתים באקרוסטיכון אהרן, שם המחבר.
לג'רבה הגיע הלחן כנראה דרך הרב עזריאל עצמו. בשנים 1849-1853 יצא הרב עזריאל כש"דר עבור ישיבת בית אל וכוללות ירושלים וחברון וסייר בלוב, תוניסיה ואלג'יריה. יהודי ג'רבה הקפידו לשיר את הפיוט בזמן הוצאת ספר התורה במנחה של שבת ובהזדמנויות נוספות, וכך הוא התקדש עבורם והפך לחלק בלתי נפרד מתפילתם. במסורת ג'רבה לא בוצעו כל ארבעת בתיו המקוריים של הפיוט, אלא רק שני הראשונים, כפי שניתן להאזין בביצוע כאן.
לזמר העברי הגיע הלחן כנראה בזכות פועלה של הזמרת ברכה צפירה (1910-1990). צפירה, ממוצא תימני, התייתמה משני הוריה ומגיל צעיר מאוד עברה בין משפחות אומנות בירושלים, שם למדה את פיוטי ולחני העדות השונות. מצעירותה נסקה הקריירה שלה כזמרת. היא שיתפה פעולה עם גדולי מלחיני הזמר הישראלי ותיווכה עבור רבים מהם את המוזיקה המזרחית ועולם הפיוט. צפירה ביצעה את הפיוט בהזדמנויות שונות וכללה אותו בספרה "קולות רבים" שיצא לאור בשנת 1978.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
עוד מוזיקה בסולם לא ידוע
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
