כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
והיא שעמדה / ג'רבה / משפחת פרג'ון
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
לך השבח אלהינו
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- בנימין חדאד מסורת:
- ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה סולם:
- לא ידוע מעגל השנה:
- לכל עת
|
לְךָ הַשֶּׁבַח אֱלֹהֵינוּ, רַבִּי חַי טַיֵיב עִמָּנוּ. בְּכָל צָרָה וְצוּקָה, נְבַקְּרוֹ וְתוֹשִׁיעֵנוּ רַבִּי חַי טַיֵיב לֹא מֵת, הוּא בְּעוֹלַם הָאֱמֶת. יוֹם הַהִלּוּלָא נָשִׁיר, וְנִתְפַּלֵּל לְאֵל צִדְקֵנוּ. לְךָ הַשֶּׁבַח אֱלֹהֵינוּ, רַבִּי חַי טַיֵיב עִמָּנוּ. בְּכָל צָרָה וְצוּקָה, נְבַקְּרוֹ וְתוֹשִׁיעֵנוּ מָה רַבּוּ נִפְלְאוֹתָיו, כָּל הַיְּהוּדִים נָהֲרוּ אֵלָיו. יָהּ רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, בִּזְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ. לְךָ הַשֶּׁבַח אֱלֹהֵינוּ, רַבִּי חַי טַיֵיב עִמָּנוּ. בְּכָל צָרָה וְצוּקָה, נְבַקְּרוֹ וְתוֹשִׁיעֵנוּ (הביצוע בהקלטה זו הוא עד בית זה) אִישׁ אֱלוֹהִים וְקָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עֵינַיִם רָאוּהוּ. אִישׁ הַפֶּלֶא קְרָאוּהוּ, זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ לְךָ הַשֶּׁבַח אֱלֹקֵינוּ, רַבִּי חַי טַיֵיב עִמָּנוּ. בְּכָל צָרָה וְצוּקָה, נְבַקְּרוֹ וְתוֹשִׁיעֶנּוּ דָּרַשׁ לַשֵּׁם חַסְדּוֹ גִלְגֵּל, כְּמוֹ לְחוֹנִי הַמְּעַגֵּל. הִתְפַּלֵּל וּסְגֻלּוּת סִגֵּל, כְּבֶן בַּיִת לְאלֹקֵינוּ לְךָ הַשֶּׁבַח אֱלֹקֵינוּ, רַבִּי חַי טַיֵיב עִמָּנוּ. בְּכָל צָרָה וְצוּקָה, נְבַקְּרוֹ וְתוֹשִׁיעֶנּוּ יוֹם וָלֵיל בַּפַּרְדֵּ"ס חָרַשׁ, דַּיְקָן כְּמַעֲשֵׂה חָרָשׁ. כָּל יוֹם חִדּוּשׁ בְּבֵית מִדְרָשׁ, חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵנוּ לְךָ הַשֶּׁבַח אֱלֹקֵינוּ, רַבִּי חַי טַיֵיב עִמָּנוּ. בְּכָל צָרָה וְצוּקָה, נְבַקְּרוֹ וְתוֹשִׁיעֶנּוּ רַחֵם רַחוּם לְרַחְמָנִים, מְצַפִּים לְךָ זֶה שָׁנִים. גְּאָלֵם שׁוֹכֵן מֵעוֹנִים, בִּזְכוּת חַי טַיֵּיב רַבֵּנוּ לְךָ הַשֶּׁבַח אֱלֹקֵינוּ, רַבִּי חַי טַיֵיב עִמָּנוּ. בְּכָל צָרָה וְצוּקָה, נְבַקְּרוֹ וְתוֹשִׁיעֶנּוּ |
|
הפיוט "לך השבח אלוקינו" שייך לסוגה הידועה בשם "שבחי צדיקים". פיוטי "שבחי צדיקים" התפתחו לאחר גירוש ספרד, החל מהמאה השש עשרה. על פי חוקר הפיוט אפרים חזן, הפיוט הראשון בסוגה זו היה "בר יוחאי נמשחת אשריך" מאת רבי שמעון לביא, ממגורשי ספרד. פיוטי "שבחי הצדיקים" עוסקים בצדיק אחד או בקבוצה של צדיקים ומתארים קווים לדמותם ומופתים שעשו. סוגה זו נפוצה מאוד בצפון אפריקה וקשורה לעלייה לרגל לקברי צדיקים, שבה מושרים לרוב שירים אלו. "לך השבח אלוקינו" מתמקד בדמותו של הרב יצחק חי טייב (1743–1836), מרבניה החשובים ביותר של יהדות תוניסיה. כינויו של רבי חי טייב, "לא מת" מוזכר בבית הראשון של הפיוט. על פי המסורת שבפי יהודי תוניסיה הוא זכה לכינוי זה לאחר מותו, לאחר שנחרט על מצבתו "רבי חי טייב מת [במקום או זמן פלוני]". הרב חי טייב נגלה לחרט בחלום הלילה וביקש, על פי המאמר "צדיקים במותם קרויים חיים", שיתקן את הכיתוב ויוסף את המילה "לא", וכך היה. רבים מחידושיו הרבים שכל מקצועות התורה, המוזכרים אף הם בפיוט, נשרפו או שאבדו. רק כשישים שנה לאחר מותו, בשנת תרנ"ו (1896), יצא בעיר תוניס לקט של חלק מכתביו ששרדו תחת הכותרת "חלב חטים". לקט זה מרומז בפיוט בבית שלפני האחרון, "חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵנוּ". בדומה לפיוטים רבים שנכתבו לאחר גירוש ספרד, הפיוט חותם בכמיהה לגאולה. מחבר מילות הפיוט הוא הרב כמוס שוואט (נפטר בתשס"ז, 2006). הפיוט נכתב ללחן עממי תוניסאי עבור הזמר הידוע ג'קי סבג, גיסו של הרב כמוס. הרב שוואט היה תלמיד חכם, מוהל מומחה, וחזן. הוא הקדיש שעות רבות ללימוד ולהוראת התורה. הוא נולד בעיר סוסה שבתוניסיה. עוד בתוניסיה למד בישיבתו של הרב פרג'י יהושע פיטוסי (1909–1971), שלימים הפך לדיין, רבה הראשי של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית. הרב שוואט עלה לישראל בשנת 1949 והתיישב בצפת, שבה המשיך לחסות בצילו של הרב פיטוסי ואף נשא את בתו. הוא שימש בקודש כגבאי בית הכנסת אבוהב בצפת ולאחר מכן כגבאי בית הכנסת על שם רבי סאסי כהן בעיר זו. בהמשך עבר לנתניה ושימש שם כרבה של קהילת יוצאי תוניסיה. על מצבתו נכתב "...התפלל בעד השוחרים לפתחו, למד תורה והשקה לצאן מרעיתו". בנו הוא הרב המקובל יוסף שוואט, ראש מוסדות ישועת ציון. הפיוט "לך השבח אלהינו" התקבל והפך לפופולרי מאד בקרב יהודי תוניסיה וג'רבה. |
| כותר |
לך השבח אלהינו / ג'רבה / בנימין חדאד |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה |
| לחן ממסורת |
לך השבח אלהינו / ג'רבה |
| סולם |
לא ידוע |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
הפיוט "לך השבח אלוקינו" שייך לסוגה הידועה בשם "שבחי צדיקים". פיוטי "שבחי צדיקים" התפתחו לאחר גירוש ספרד, החל מהמאה השש עשרה. על פי חוקר הפיוט אפרים חזן, הפיוט הראשון בסוגה זו היה "בר יוחאי נמשחת אשריך" מאת רבי שמעון לביא, ממגורשי ספרד. פיוטי "שבחי הצדיקים" עוסקים בצדיק אחד או בקבוצה של צדיקים ומתארים קווים לדמותם ומופתים שעשו. סוגה זו נפוצה מאוד בצפון אפריקה וקשורה לעלייה לרגל לקברי צדיקים, שבה מושרים לרוב שירים אלו.
"לך השבח אלוקינו" מתמקד בדמותו של הרב יצחק חי טייב (1743-1836), מרבניה החשובים ביותר של יהדות תוניסיה. כינויו של רבי חי טייב, "לא מת" מוזכר בבית הראשון של הפיוט. על פי המסורת שבפי יהודי תוניסיה הוא זכה לכינוי זה לאחר מותו, לאחר שנחרט על מצבתו "רבי חי טייב מת [במקום או זמן פלוני]". הרב חי טייב נגלה לחרט בחלום הלילה וביקש, על פי המאמר "צדיקים במותם קרויים חיים", שיתקן את הכיתוב ויוסף את המילה "לא", וכך היה. רבים מחידושיו הרבים שכל מקצועות התורה, המוזכרים אף הם בפיוט, נשרפו או שאבדו. רק כשישים שנה לאחר מותו, בשנת תרנ"ו (1896), יצא בעיר תוניס לקט של חלק מכתביו ששרדו תחת הכותרת "חלב חטים". לקט זה מרומז בפיוט בבית שלפני האחרון, "חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵנוּ". בדומה לפיוטים רבים שנכתבו לאחר גירוש ספרד, הפיוט חותם בכמיהה לגאולה.
מחבר מילות הפיוט הוא הרב כמוס שוואט (נפטר בתשס"ז, 2006). הפיוט נכתב ללחן עממי תוניסאי עבור הזמר הידוע ג'קי סבג, גיסו של הרב כמוס. הרב שוואט היה תלמיד חכם, מוהל מומחה, וחזן. הוא הקדיש שעות רבות ללימוד ולהוראת התורה. הוא נולד בעיר סוסה שבתוניסיה. עוד בתוניסיה למד בישיבתו של הרב פרג'י יהושע פיטוסי (1909-1971), שלימים הפך לדיין, רבה הראשי של צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית. הרב שוואט עלה לישראל בשנת 1949 והתיישב בצפת, שבה המשיך לחסות בצילו של הרב פיטוסי ואף נשא את בתו. הוא שימש בקודש כגבאי בית הכנסת אבוהב בצפת ולאחר מכן כגבאי בית הכנסת על שם רבי סאסי כהן בעיר זו. בהמשך עבר לנתניה ושימש שם כרבה של קהילת יוצאי תוניסיה. על מצבתו נכתב "...התפלל בעד השוחרים לפתחו, למד תורה והשקה לצאן מרעיתו". בנו הוא הרב המקובל יוסף שוואט, ראש מוסדות ישועת ציון.
הפיוט "לך השבח אלהינו" התקבל והפך לפופולרי מאד בקרב יהודי תוניסיה וג'רבה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה
עוד מוזיקה בסולם לא ידוע
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
