אשריכם ישראל
עכשווי - ישראל
להאזנה
ידידי השכחת / ר' יהודה הלוי יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ חֲנוֹתְךָ בְּבֵין שָׁדַי וְלָמָּה מְכַרְתַּנִי צְמִיתוּת לְמַעְבִידָי הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדָי וְהָיוּ לְךָ דוֹדַי וְהָיָה רְצוֹנְךָ בִּי וְאֵיךְ תַּחֲלֹק עַתָּה כְּבוֹדִי לְבִלְעָדָי דְּחוּיָה אֱלֵי שֵׂעִיר הֲדוּפָה עֲדֵי קֵדָר בְּחוּנָה בְּכוּר יָוָן מְעֻנָּה בְּעֹל מָדָי הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה תְּנָה עֻזְּךָ לִי כִּי לְךָ אֶתְּנָה דֹדָי |
פיוט לכל עת, אחד משיריו המפורסמים ביותר של ר' יהודה הלוי, מגדולי משוררי ספרד במאה ה-12. יעודו של השיר במקור היה כ'רשות' לתפילת 'נשמת כל חי' בחג הפסח, אולם בימינו מושר השיר בכל עת, ולבד מהלחנים המסורתיים של יהודי בבל ומרוקו, זכה השיר גם ללחנים וביצועים מחודשים של אמנים בני זמננו, דוגמת אתי אנקרי. בעקבות שיר השירים ודברי הנביאים, וכמו בשירים רבים אחרים, גם כאן מדומים יחסי האל ועם ישראל ליחסים שבין אוהב ואהובתו, איש ואשתו. בתעוזה יוצאת דופן שם ריה"ל בפיה של האהובה, המסמלת את עם ישראל, דברי התרסה וכאב כנגד האהוב, האל. היא שואלת בכאב ובתמיהה כיצד ייתכן שאחרי יחסי קרבה כה עמוקים שהיו ביניהם, כיחסיהם של זוג אוהבים, זונח אותה האוהב, האל, לאנחות, ושוכח את אהבתה ומסירותה. בביצוע המסורתי של השיר משמש הבית הראשון כפזמון המושר ע"י הקהל. כך נוצר מעין הדהוד של הטענה המובעת בשיר. כביכול האהובה שואלת ומזכירה, והקהל, העם עצמו, נותן לטענה משנה תוקף, כאשר הוא חוזר בכל בית על הפזמון – ידידי השכחת... ולמה שכחתני... |
• יְדִידִי – כינוי לאל. • בְּבֵין שָׁדַי – על פי שיר השירים א, יג: צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין, דימוי המבטא את יחסי הקרבה ההדוקים בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא. חז"ל דורשים את הביטוי 'בין שדי' כמסמל את שני הכרובים או שני בדי הארון במקדש, שם היתה השכינה. • צְמִיתוּת – לעולמים. • לְמַעְבִידָי – אומות העולם, המשעבדות את ישראל. • בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה – הרעיה, המסמלת את עם ישראל, היא זו שמזכירה עתה לדוד, האל, את לכתה אחריו במדבר. מבוסס על דברי ירמיהו (ב, ב): זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. • וְהָיוּ לְךָ דוֹדַי וְהָיָה רְצוֹנְךָ בִּי – אז שרתה בינינו אהבה וקרבה. • וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדָי – המקומות שבהם התגלה ה' לעם ישראל ודיבר עמו, הם העדים לימי הזוהר של העם ושל הקשר הקרוב בינו לבין הקדוש ברוך הוא. מיוסד על הפסוק בדברים (לג, ב): ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן. • לְבִלְעָדָי – לאחר, לעם אחר שאיננו עם ישראל. • דְּחוּיָה – בלתי רצויה. • שֵׂעִיר – האומות הנוצריות. • הֲדוּפָה – מושלכת, מיטלטלת. • קֵדָר – האומות המוסלמיות. • בְּחוּנָה בְּכוּר יָוָן – מסירותו ודבקותו של עם ישראל עומדים במבחן כור הייסורים של אויביו. • יָוָן – בימי החשמונאים. • מָדָי – פרס. • שֵׂעִיר, קֵדָר, יָוָן, מָדָי – מבוסס על רעיון ארבע המלכויות השולטות בישראל בזו אחר זו עד לגאולה, כמתואר בנבואת דניאל (פרק ז). • הֲיֵשׁ בִּלְתְּךָ גּוֹאֵל וּבִלְתִּי אֲסִיר תִּקְוָה – שאלה רטורית שעם ישראל שואל – האם ייתכן שיש גואל אחר לישראל מלבד הקדוש ברוך הוא? האם קיים עם נוסף הדבק כך באלוהיו? אסיר תקווה - הציפיה לגאולה כובלת את העם וקושרת אותו אל ה'. הביטוי לקוח מנבואת זכריה (ט, יב): שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה. • תְּנָה עֻזְּךָ לִי כִּי לְךָ אֶתְּנָה דֹדָי – השיר נחתם בבקשה לגאולה ולאחוד מחודש בין האוהבים, ישראל והקב"ה. |
כותר |
ידידי השכחת / ישראל – לחן עמוס יפרח / עמוס יפרח |
---|---|
מסורת |
עכשווי - ישראל |
לחן ממסורת |
ידידי השכחת / ישראל – לחן עמוס יפרח |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
לכל עת |
מעגל החיים |
חתונה |
מלחין |
עמוס יפרח |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?