אשריכם ישראל
עכשווי - ישראל
להאזנה
ציון תמתי (אם אשכחך) / מנחם מנדל דוליצקי צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָתִי לָךְ נַפְשִׁי מֵרָחוֹק הוֹמִיָּה תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יָפָתִי עַד תֶּאְטַר בּוֹר קִבְרִי עָלַי פִּיהָ לא אֶשְׁכָּחֵךְ צִיּוֹן לא אֶשְׁכָּחֵךְ תַּמָּתִי אַתְּ, כֹּל עוֹד אֵחִי, תּוֹחַלְתִי וְשִׂבְרִי וְעֵת הַכֹּל אֶשְׁכְּחָה אַתְּ שְׁאֵרִית נִשְׁמָתִי וְצִיּוֹן, אַתְּ צִיּוֹן, תְּהִי עָלַי קִבְרִי |
שירו הידוע ביותר של מנחם מנדל דוליצקי (1856, פולין – 1931, ארצות הברית), משורר ציוני שזכה להערכה רבה בראשית ימיו בקרב משכילים ואנשי ספרות יהודיים באירופה, אך נשכח מלב כל באחרית ימיו בארצות הברית. שמו המקורי של השיר היה 'אם אשכחך', וברבות השנים הוא נודע יותר בשם 'ציון תמתי', על שם מילות הפתיחה שלו. ואכן, דומה כי השם 'אם אשכחך' מתאים לשיר יותר: המשורר רומז לפסוקיו המפורסמים של מזמור 'על נהרות בבל' (תהלים קלז, ה-ו): "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי"; אולם מלבד החזרה על ההתחייבות הגלומה בדברי משורר התהלים, מוסיף הוא התחייבות נוספת - לזכור את ירושלים לא רק בחייו, אלא גם במותו: וְעֵת הַכֹּל אֶשְׁכְּחָה אֶת שְׁאֵרִית נִשְׁמָתִי / וְצִיּוֹן, אַתְּ צִיּוֹן, תְּהִי עָלַי קִבְרִי. |
• לָךְ נַפְשִׁי מֵרָחוֹק הוֹמִיָּה – אני מתגעגע אלייך ממרחקים. הניסוח כאן מהדהד אל 'התקוה', שחובר באותה תקופה לערך. • תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ – אם אשכח את ירושלים יינטל ממני כוחה של יד ימיני. המשורר נשען על פסוקיו הידועים של מזמור 'על נהרות בבל': אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי (תהלים קלז, ה-ו). • עַד תֶּאְטַר בּוֹר קִבְרִי עָלַי פִּיהָ – עד שקברי יסגור עלי, כלומר – כל עוד אני חי, לא אשכחך. המשורר נשען על הפסוק בתהלים (סט, טז): אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ. • אַתְּ, כֹּל עוֹד אֵחִי, תּוֹחַלְתִי וְשִׂבְרִי – כל עוד אחיה, אני מקווה ומייחל לך. 'תוחלת' ו'שבר' הן מלים נרדפות לתקווה, על פי משלי (יא, ז): בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה, ותהלים (קיט, קטז): סָמְכֵנִי כְאִמְרָתְךָ וְאֶחְיֶה וְאַל תְּבִישֵׁנִי מִשִּׂבְרִי. • אַתְּ צִיּוֹן, תְּהִי עָלַי קִבְרִי – אזכור אותך גם במותי, כאשר אטמן באדמתך. |
כותר |
ציון תמתי / ישראל / לואיזה דר |
---|---|
מסורת |
עכשווי - ישראל |
לחן ממסורת |
ציון תמתי / ישראל |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
יום הזיכרון ויום העצמאות |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?