האזנה לפריט לבני 18 ומעלה
ראיון עם אלאונורה שיפרין
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
וידאו
-
הקלטה
-
ארכיון
-
נשמר בהצלחההפריט קיים באזור האישישגיאההכנסו לחשבון כדי לשמור
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
תגיות
מידע על הפריט
כותר
ראיון עם אלאונורה שיפרין
תיאור
נולדה ב1948 בקייב במשפחה של רופאים מפורסמים. משפחה של משכילים, ללא שמירת מסורת. האבא היה בחזית כל המלחמה, לאחר המלחמה ב1945 נשלח לשרת בברלין. לאחר שנה הוא וקצינים יהודיים אחרים בפקודה נשלחו בחזרה לבריה"מ: ככל הנראה בעקבות העריקויות ובריחה לארץ ישראל של יהודים. אלאונורה הייתה פעילה בארגוני נוער קומוניסטיים, הייתה טעונה אידאולוגית. בבית לא דיברו על יהדות ופיליטיקה. הייתה תודעה יהודית חילונית. בבתי ספר תמיד מצאה בנות יהודיות באופן אינטויטיבי. מ50 עד 52 גרו בטומסק, אחרי זה בסמיפלאטינסק וטוצק. ב1954 האבא נשלח ללימודים בלנינגרד, ולאחר מכן הפך לרופא צבאי מנתח עיניים ידוע בנובוסיבירסק. ב1953 האמא בכתה ליד מכשיר הרדיו כאשר הודיעו על מות סטאלין - אלה היו דמעות של גאולה, כי היה כבר ידוע על תכנון המבצע של פינוי יהודים לסיביר. התחילה בית ספר בקייב, אצל הסבתא, שם סבלה מתקיפות אנטישמיות. בכיתה ב' ההורים העבירו אותה אליהם ללנינגרד, לאחר מכן לנובוסיבירסק (1958). לאחר מחלה ארוכה, המשיכה ללמוד בבית ספר, שם סבלה מתקיפות אנטישמיות חריפות. לאחר סירוב ללכת לבית ספר, הועברה שוב לקייב לביתה של הסבתא.
ב1965 בתקופה של פרשת סיניאבסקי ודניאל, חלה בתודעתה תפנית אידיולוגית נגד המשטר. יצאה להגנתם של השניים, ובעקבות כך ננקטו נגדה סנקציות בבית הספר. כתבה ביומן: "תיאוריה של מארקס היתה שגויה, אין מה לשנות כאן, צריך להפוך". מאז, התחילה לפעול לפי העקרון הזה. בעקבות כך החליטה לא ללמוד רפואה, אלא להפוך לבמאית תיאטרון, כדי להילחם אידיולוגית במשטר. ב1966 התקבלה לאוניברסיטה בטומסק, הפכה לשחקנית תיאטרון אוניברסיטאי. ב1967 כל המסלול (בו הרוב היה יהודים) הוכשל בבחינות השנתיות בגלל מלחמת ששת הימים.
ב1968 עברה לנובוסיבירסק למכון לפדגוגיה, הפקולטה לשפות. הכירה את אלכסנדר ליפשיץ, אשר עשה בה מהפך בתפיסת הציונות. בסוף שנות ה60 הכירה את משפחת לומובסקי, שעסקה בהפצת סמאיזדט וגם התחילה להדפיס ולהפיץ ("אקסודוס", יצירות של סולז'ניצין ומנדלשטאם). במקרה גילתה כי האמא גם עוסקת בזה בהסתר. ב1972 נתנה הרצאה על ציונות לשחקני התיאטרון שלה, ועזבה לקייב. כל "הקהל" לאחר מכן הוזמן לשיחות בקג"ב. עסקה בתרגום מכתבים לאנגלית, הפצת מידע. ב72 נתפסו מספר אנשים עם הספרות שהיא הפיצה.
היהודים בנובוסיבירסק השתייכו לשכבת משכילים, "אינטליגנטים רוסיים". האנטישמיות היתה חזקה. היהודים הסתירו את יהודתם. כמו כן היו יהודים זקנים בפריפריה מהדור הקודם, אשר שמרו על האידיש ועל המסורת. לאחר סיום המכון, אלאונורה לא הצליחה להתקבל לעבודה: בעלת שם משפחה רוסי (פולטיניקובה) הוזמנה למוסדות שונים, אך נדחתה כאשר הציגה את תעודת הזהות שלה. התקבלה לעבודה לקונסרבטוריון.
כל אחד מהמשפחה הגיעה לבד להחלטה לעלות לישראל. פעילות המשפחה התרכזה בין השנים 71-74. מ - 1975 המשפמה הסתגרה בבית וניתקה קשר עם העולם החיצון. האמא נסעה צספר פעמים למוסקבה, נפגשה עם סירובניקים (ולדימיר סלפאק), חתמה על מכתבים, השתתפה בהפגנות. ב1974 השתתפה בהפגנה לאחר הפיגוע במעלות, שם נפגשה עם אנדריי סכרוב. ב1972 האמא וקבוצת פעילים נסעו למוסקבה כדי להגיש מכתב לנשיאות הסובייט העליון, שם נעצרו. הפעילים ממוסקבה קיבלו מעצר של 15 ימים, האמא קיבלה בנובוסיבירסק מאסר של חצי שנה. באופן כללי, הפעילים בערים גדולות זנחו את הפעילים בפריפריה. האחות ויקטוריה (רופאה) פוטרה מעבודתה. האב פוטר מהצבא, הורד בדרגה מאלוף משנה לטוראי. הייתה פקודה של הסניף העירוני של משרד הבריאות לא לקבל אותם לעבודה.
ב72 אלאונורה הכירה בקייב פעילים צעירים, שם הפיצה מכתבים ויצרה קשרים עם תיירים זרים. לאחר הפיגוע במינכן, אורגנה הפגנה גדולה בבאבי יאר, שם נעצרו כל המשתתפים. אלאונורה התקשרה לשגרירות ישראל בפריז, דיברה עם מיקי בבלי, מסרה שמות של העצורים. למחרת אנשי הקג"ב עצרו את כל המשפחה, אך שוחררה למחרת. האמא עזרה לה להכיר את מארק יאמפולסקי, שכבר קיבל אישור יציאה. הוא נתן הסכמה להתחתן איתה באופן פיקטיבי. ב19 לנובמבר 1972 יצאה לישראל יחד עם בעלה הפיקטיבי ואם הסבא. האמא, האבא והאחות נשארו בנובוסיבירסק.
אברהם שיפרין נולד ב1923 במינסק. בילדותו, אביו נאסר במסגרת "הטרור הגדול" הבולשביקי. בגיל מוקדם נשבע להיות אויב המשטר הסובייטי. עם תחילת המלחמה גוייס לגדודי עונשין, נפצע וניצל ממוות. עבד כחוקר פלילי ראשי של חבל קראסנודר. בין 1949-53 עבד כמשפטן במשרד ההגנה במוסקבה, בהיותו אנטי-סובייטי וציוני מוסווה. מסר מידע סודי ביותר לאמריקאים, ב1953 נעצר ונדון לאונש מוות, אך העונש הומר ל25 שנים במחנות ריכוז בסיביר. בשנת המאסר ה9, התקופה קוצרה ל10 שנות מאסר. בתקופה המאסר הכיר פעילים ציוניים רבים, קרא ותרגם ספרות, השפיע על תודעתם הציונית של רבים. תרגם את "אקסודוס" לרוסית והבריח אותו מהמחנה. ב1963 שוחרר, השתכן בעיר קרגנדה, עבד כיועץ משפטי ברשות לבנייה. ב1964 ביצע נסיעות למוסקבה, הפיץ עותקים של "אקסודוס" וקשר קשרים עם פעילים ציוניים. ב1967 עבר לאודסה למרות האיסור של הקג"ב. הקים באודסה ספרייה ציונית מחתרתית. קשר קשר עם יוזף ארליך, אשר נהיה שליח שלו בחו"ל והביא חומרים מהשגרירות הישראלית בוינה. ב1970 אירגן מחנה קיץ ציוני ליד אודסה, בדיוק בתקופת המעצרים הקשורים לחטיפת המטוס. זמן קצר לאחר מכן כל מי שהשתתף במחנה הקיץ קיבל אישור יציאה, אך אברהם קיבל סירוב. איים על קצין קג"ב שיצית את עצמו אם לא יקבל אישור. ב1970 עלה לישראל.
אחרי הסירוב ב1972, משפחת פולטיניקוב המשיכה במאבקה על היציאה לארץ. כתבו מכתבים, שכפלו והפיצו ספרות ציונית, שבתו רעב. המאבק הציוני בפריפריה היה תלוי מאוד בתמיכה של פעילים במוסקבה, מכיוון שהכתבים הזרים התרכזו שם. משפחת פולטיניקוב כמעט ולא קיבלה תמיכה והרגישה מבודדת. עד תחילת 1975 המשיכה בפעילות - לימדו עברית, התכתבו עם כתבים בחו"ל באנגלית, באידיש ובגרמנית. שבתו רעב בדרישה לאפשר יציאה ללוויה של הסבא. המשפחה סבלה מרדיפה כבדה. בהוראה של הקג"ב אף חבר משפחה לא התקבל לעבודה, נשללה הפנסיה של האבא. ב1975 המשפחה ניתקה קשר עם העולם החיצון והסתגרה בבית. במשך 4 שנים המשפחה סירבה לקבל כל עזרה מ"העולם החיצון". ב1979 קיבלו היתר יציאה, אך לא האמינו. האב יצא מהדירה, אירגן את עלייתו ועלה לארץ. האם סירבה להאמין ונפטרה ב"מצור". האחות ויקטוריה התאבדה זמן קצר לאחר מכן. ב1973 אלאונורה הכירה את אברהם שיפרין בהפגנה בירושלים. יחד הם התשיכו במאבקם נגד המשטר הסובייטי.
יוצרים נוספים
באדו, גרגורי ,(מראיין)
שנה
2016
הערות
כותר על פי מידע מהמראיין בתחילת הוידאו.
סגור לעיון עקב צנעת הפרט.
משך
09 02 00
היקף החומר
1 משאב אלקטרוני (542 דקות).
מתוך
אוסף ראיונות עם ותיקי התנועה היהודית בברית המועצות בשנים 1948-1991
שפה
רוסית
סימול
ARC. 4* 2192 137 אוסף ראיונות עם ותיקי התנועה היהודית בברית המועצות בשנים 1948-1991
הערת שפה
הראיון התקיים ברוסית.
מספר מערכת
990043635520205171
איסור העתקה
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:
שיפרין, אלאונורה, 1948-, "ראיון עם אלאונורה שיפרין", 2016, סימול ARC. 4* 2192 137 אוסף ראיונות עם ותיקי התנועה היהודית בברית המועצות בשנים 1948-1991, אוסף ראיונות עם ותיקי התנועה היהודית בברית המועצות בשנים 1948-1991.
לחיצה על רשומה במבנה הארכיון תציג מידע מקוצר על הפריט הנבחר