ראיון עם עמנואל (עמיק) דיאמנט

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • וידאו
  • הקלטה
  • ארכיון
מחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?

קבצים נלווים

(3)
מסמכים נלווים לראיון עם עמנואל (עמיק) דיאמנט /
תגיות
לנצמן, לאוניד מרק, בר, 1908-1966 רינגלבלום, עמנואל, 1900-1944 יבטושנקו, יבגני אלכסנדרוביץ, 1933-2017 קפלן, יורי ליפקין-קוצ'ינסקי, לינה נקראסוב, ויקטור פיפקו, גריגורי פיפקו, לייליה גולדובסקי, גריק ז'ורבוביץ', גריק ריבצ'וק, עדה מלניצ'נקו, ולדימיר קיפניס, איציק פולנקר, גריגורי טימלין, אדוארד נחמנוביץ', רפאיל דזיובה, איוון גולדפלד, איליה סולז'ניצין, אלכסנדר וסילקובסקי, דימיטרי קוצ'ובייבסקי, בוריס אוזיריינסקי, בוריס גרנרוט, אנטולי בוטבין, אלכסנדר שלסט, פיוטר קויפמן, איציק פלדמן, אליק שאולי, מיכאל שכטמן, מריק בוכינה, ז'ניה פטרובסקי, מירון שצ'רבק, יורי קורוטיץ', ויטלי טלניוק, סטניסלב קגלובסקי, מריק פייבסקי, גריגורי שלום עליכם, 1859-1916 טל, סידי ליפשיץ, נחמה, 1927-2017 זאבארע, נתן, 1908-1975 ז'בוטינסקי, זאב, 1880-1940 גוטינה, נלי ברובשטיין, בוריס סבצ'ינסקי, ויטלי שמייקייה, אלכסנדר יוריס, ליאון סלוצקי, לזר אלכסנדרוביץ, רות שמוקלר, דני פולונסקי, מיכאל גורן, עדנה רכט, קובי, 1947- אלברשטיין, חוה, 1946- קאופמן, יעקב, 1945- קזקובה, רימה מקלר, יורי גרבר, דוד רפופורט-גרבר, מימי בלום, מרק מויזס, מרק מויזס, ריבה שפירא, פליקס Refuseniks -- Ukraine -- Bila T︠S︡erkva Refuseniks -- Russia (Federation) -- Novokuznet︠s︡k Refuseniks -- Russia (Federation) -- Birobidzhan Refuseniks -- Russia (Federation) -- Khabarovsk Refuseniks -- Russia (Federation) -- Saint Petersburg Refuseniks -- Latvia -- Rīga Refuseniks -- Lithuania -- Vilnius Refuseniks -- Lithuania -- Kaunas Refuseniks -- Russia (Federation) -- Novosibirsk

מידע על הפריט

כותר
ראיון עם עמנואל (עמיק) דיאמנט
תיאור
נולד בביילאיה צרקוב ב-1937 וגדל בקייב. באפריל 1958 קנה עיתון פולני שיצא לאור לקראת מלאות 15 שנים למרד גטו ורשה, ונחשף לידע על המרד. זה השפיע עליו באופן משמעותי מבחינת התודעה היהודית והצורך ללמוד על השואה. בסוף שנות ה-50 ובשנות ה-60 ביקר בהופעות של סידי טל וזמרים יהודים נוספים. ב-1959, אחרי סיום הלימודים במכון להשבחת קרקעות בקייב, נסע לסטלינסק כדי לעבוד בתחום רדיו-אלקטרוניקה. באוגוסט 1961, במהלך חופשתו בקייב, שמע את השיר "באבי יאר" שהקריא יבגני יבטושנקו בקייב. השיר לא מצא חן בעיניו, אבל הושפע מהשיר "באבי יאר" מאת יורי קפלן. הגיע לבאבי יאר כדי לצלם את בית-העלמין היהודי שבקרבת מקום ואת גיא ההריגה. מכיוון שעמנואל היה גם משורר, החליט ב-1961 לנסוע לבירובידז'ן כדי להתקבל לעבודה במערכת העיתון "ביראבידזשאנער שטערן". הוא התאכזב מהעיתון ונסע לחברובסק משום ששם נמצאה חבורה של משוררים צעירים מפורסמים. התקבל לחבורה זו, אבל לא הצליח למצוא עבודה בעיתונות ונסע לעבוד בשדה התעופה באוחוטסק. ב-1963, לפני שבת-זוגו עמדה ללדת, נסעו ללנינגרד (שם היה ביתה), ומשם נסעו לקייב. בספרייה בלנינגרד מצא את כתבי ז'בוטינסקי שלחלקם נחשף לראשונה בקייב, בשנות ה-50, בבית דודו איציק קיפניס. החל מ-1963 ועד 1968 השתתף בדיונים של חוגי משוררים אוקראינים לאומיים צעירים בקייב. באמצע שנות ה-60 הכיר כשלושה יהודים שהפכו לגרעין של קבוצת פעילים. נפגשו באופן ספוראדי במקומות ציבוריים, שוחחו על יהדות, על תרבות יהודית ועל א"י. מכיוון שהיה מהנדס בתחום הרדיו החל מ-1963 פנו אליו רבים עם בקשה לבצע שינויים במכשירי הרדיו שלהם על מנת שיוכלו להאזין לשידורי "קול ישראל". ב-1966 החליט ליצור קשר עם פעילים יהודים ברפובליקות הבלטיות ולהבין מה הם דרכי הפעולה שלהם בתחום התרבות. מאיציק קיפניס קיבל את הכתובת של דוד ומימי גרבר בריגה. בביתם הכיר פעילים יהודים אחרים, וקיבל כתובות של פעילים מערים אחרות. בוילניוס הכיר את אנשי הלהקה "מיר זיינען דא", וביחד עם שתי פעילות מקייב פרסו ליד הבמה, בזמן הופעה חגיגית לרגל עשור ללהקה, בד לבן עם שני פסים כחולים ובאמצע כתובת עם ברכות ביידיש. יזם ניסיון לתעד בתי-עלמין ישנים באוקראינה כדרך ליצירת קשרים עם פעילים בערי אוקראינה אחרות, אבל קשרים אלה לא נוצרו. ערב יום כיפור ב-1966, במלאות 25 שנים להשמדת היהודים בבאבי יאר, יזם ביחד עם שלושה מחבריו את ציון יום הזיכרון לנרצחים. השתתפו כ-50 אנשים, והגיע גם הסופר הדיסידנט ויקטור נקראסוב. השניים החליטו שיש לארגן יום זיכרון גם ב-29 בספטמבר, ונקראסוב הציע להקים באתר מצבה שתהפוך למוקד האירוע. עמנואל התבקש להכין כתובת ופנה לצורך זה אל הסופרים גריגורי פולנקר ואיציק קיפניס. פולנקר סירב, וקיפניס הכין כתובת ביידיש. עמנואל תרגם את הכתובת לרוסית ולאוקראינית, והעבירה לנקראסוב. ביום הזיכרון ב-29 בספטמבר השתתפו כמה אלפי משתתפים, אבל המצבה לא הייתה מוכנה. מנקראסוב עמנואל קיבל את הכתובת של איליה גולדפלד, שהחזיק בביתו ספרייה של חומר סאמאיזדטי כללי. אחרי יום הזיכרון של 1966 אנשי הקבוצה של עמנואל החליטו שהם צריכים להרחיב את מעגל הפעילים. לצורך זה, בנוסף לימי הזיכרון בבאבי יאר, החליטו לציין חגים יהודיים בבתיהם. עמנואל התחיל לציין את החגים עם הזמנת אורחים כבר ב-1965/1964. צורה זו של פעילות נבחרה משום שהייתה לגלית. בציון החגים השתתפו בדרך כלל כעשרה אנשים. פעילים יהודים הכיר גם דרך איציק קיפניס, ואצלו פגש את נתן זבארה. בין 1967-1964 לימד יידיש לארבעה אנשים. ב-1967 ערך עם אנשי קבוצתו מפקד של האוכלוסייה היהודית בקייב. הספיקו לתשאל כאלף יהודים. ב-1968, בזמן היותו בשליחות מטעם עבודתו בנובוסיבירסק, קנה כמה מילוני עברית-רוסית מאת פליקס שפירא, והביאם לקייב כדי למסור לחבריו. ב-1967/68 היה בין מקימי ועד יהודי בלתי-פורמלי, שבתוכו היו חברים כחמישה אנשים. גבו דמי חבר בסך 3 ר' בחודש. עמנואל עסק בהפצה ובשכפול, באמצעות צילום, של חומרים יהודים כגון כתבי ז'בוטינסקי. היו לו חילוקי דעות עם חלק מאנשי הועד על רקע העדפתו לפעילות תרבותית לגלית לא-ציונית. הפך לציוני ב-1968 לאחר שהשלטונות זיהו את היהודים שלא גינו את ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים עם הציונות. בעת זו בוועד הוחלט שיש לארגן קבוצה של כעשרים אנשים שיבקשו "ויזוב" ויגישו מסמכים לאובי"ר. בדצמבר 1968 ז'ניה בוכינה העבירה למוסקבה את רשימת האנשים שביקשו "ויזוב". ב-1969 קיבל "ויזוב". ב-1968 היה בין המתנגדים בוועד לשמש כעדי הגנה במשפט קוצ'ובייבסקי. ארגן ימי הזיכרון בבאבי יאר גם ב-1969 וב-1970. ב-1969 הכין עם חבריו מגן דוד מפרחים כדי להציב באתר. אבל לא נכח באירוע משום שעוכב לפני תחילתו על ידי הק.ג.ב. ב-1970 הניחו באתר זרים. ב-1969 שמעו על התכנסויות בבית-הכנסת במוסקבה והלכו בקבוצה של כחמישה אנשים לחגוג שמחת תורה בבית-הכנסת בקייב. ב-1970 יזם רעיון להקים תיאטרון יידיש בקייב. לצורך זה שלח מכתב קולקטיבי אל השלטונות בבקשה להעמיד מקום לטובת התיאטרון. ביקש גם מחבריו המשוררים האוקראינים לחתום על מכתב שמביע תמיכה בהקמת התיאטרון. בתחילת 1970 התכנסו אנשי הועד של קייב ודנו בתכנית חטיפת המטוס. התנגד למבצע, והתקבלה החלטה שלא להשתתף בו. בעקבות פרשת המטוס שלושה-ארבעה "ספרנים," כלומר יהודים שבביתם הוחזקו חומרי סמאיזדט, התחילו להחזיר את החומרים לעמנואל. ביקש מאיש התנועה האוקראינית, סשה שמייקייה ((Shemyakaya, להסתיר את החומרים בביתו. עלה לישראל ב-1971.
יוצרים נוספים
וובשין, איליה ,(מראיין)
שנה
2016
הערות
כותר על פי מידע מהמראיין בתחילת הוידאו.
משך
03 45 00
היקף החומר
1 משאב אלקטרוני (225 דקות).
מתוך
אוסף ראיונות עם ותיקי התנועה היהודית בברית המועצות בשנים 1948-1991
שפה
עברית רוסית
סימול
ARC. 4* 2192 086 אוסף ראיונות עם ותיקי התנועה היהודית בברית המועצות בשנים 1948-1991
הערת שפה
הראיון התקיים בעברית וברוסית.
מספר מערכת
990043635000205171
שימוש להוראה ומחקר

למחקר, לימוד והוראה

מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.

מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו גם למטרות הוראה ומחקר מסחריות.

חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.

אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.

שימוש שאינו ללימוד עצמי, הוראה ומחקר, מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט ו/או מבעל האוסף. לא נדרש אישור נוסף מהספרייה הלאומית.

ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר של בעל זכויות היוצרים/בעל האוסף: טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

תנאי השימוש נקבעו בהסכם עליו חתמה הספרייה הלאומית.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

בכל שימוש יש לציין את מקור הפריט בנוסח הבא:
דיאמנט, עמנואל, 1937-, "ראיון עם עמנואל (עמיק) דיאמנט", 2016, סימול ARC. 4* 2192 086 אוסף ראיונות עם ותיקי התנועה היהודית בברית המועצות בשנים 1948-1991, אוסף ראיונות עם ותיקי התנועה היהודית בברית המועצות בשנים 1948-1991.
    1. ראיון עם עמנואל (עמיק) דיאמנט
לחיצה על רשומה במבנה הארכיון תציג מידע מקוצר על הפריט הנבחר