בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כניסה למערכת
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
הרשמה למערכת
ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
הרשמה למערכת
שכחת את הסיסמה?
ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
סדרת המפגשים "ואף על פי כן" נולדה בעקבות המלחמה. בכל מפגש נדב הלפרין פוגש לשיחה חוקר או איש רוח, בניסיון לשאוב חיזוק מהתמודדותם מעוררת ההשראה של יהודים עם עתות משבר לאורך הדורות.
בסדרה נבחן כיצד דווקא המאורעות הקשים ביותר שעברו על העם היהודי הובילו לפיתוחים מרחיקי לכת: החל מעליית הרעיון המכונן של "עם הספר", דרך פיתוח המפעל הספרותי של כתיבת המשנה ומסורת הפיוטים של חסידות אשכנז, ועד לראשית העת החדשה – עם מפץ תרבותי ואינטלקטואלי בכל רחבי תבל.
חורבן בית ראשון וגלות בבל הם מהמשברים הידועים בתולדות העם היהודי. אולם שריפת המקדש הייתה למעשה נקודת סוף, לאחר הידרדרות בת מאות שנים. האם החורבן נגרם בשל שגיאות פוליטיות, או גם בגלל דעיכה מוסרית?
הסיפור על קמצא ובר קמצא הוא הסמל המובהק לסכסכנות ולפלגנות שהובילו לחורבן בית שני. אך האמנם חרבה ירושלים רק בשל "שנאת חינם"? וכיצד נולד מהריסתה מפעל כתיבה אדיר מימדים?
השנה היא 1096. המונים יוצאים למסע צלב לשחרור ארץ הקודש מהשלטון המוסלמי, וטובחים באלפי יהודים בקהילות שפייר, וורמס ומיינץ, הנאלצים לבחור בין המרת דת למוות. מה צמח מהאסון הזה?
כ־40 אחוז מיהודי העולם חיו עד למאה ה־15 בחצי האי האיברי, חיי פאר ורוח. כל זה נגדע באחת השנים הטראומטיות בתולדות העם היהודי: 1492, שנת גירוש ספרד. כיצד דווקא הגירוש הוביל לפריחה תרבותית ואינטלקטואלית, משפינוזה באמסטרדם ועד לאר"י בצפת?