הזמנה מטעם המכון העברי לתרבות הלשון והמרכז למידע בענייני ברית המועצות לערב שיתקיים בבית ציוני אמריקה בתל אביב ב־23 בדצמבר 1986. נושא ההרצאות בערב הזה הוא הציונות העברית בברית המועצות, ציונות שנאלצה לפעול במחתרת ולסבול מנחת זרועו של המשטר הסובייטי.
הזמנה מטעם המכון העברי לתרבות הלשון והמרכז למידע בענייני ברית המועצות לערב שיתקיים בבית ציוני אמריקה בתל אביב ב־23 בדצמבר 1986. נושא ההרצאות בערב הזה הוא הציונות במחתרת והעברית בברית המועצות (גם עברית למדו במחתרת). המרצים הם הד"ר אברהם מטלון, ראש מכון העברי לתרבות הלשון, יוסף מנדלביץ', בעבר אסיר ציון, והמשורר ארז ביטון, עורך כתב העת "אפיריון".
עוד הוקרנו בערב שקופיות על גן ילדים עברי במחתרת בברית המועצות. הד"ר אברהם מטלון היה משפטן יליד מצרים שכתב בנושא המבטא העברי. בספרו הוא יוצא נגד חדירת מילים לועזיות לשפה העברית והשפעת הלעז גם על המבטא. יוסף מנדלביץ' היה אחד פעילים בקבוצה שניסתה בשנת 1970 לחטוף מטוס ולהבריח אותו מברית המועצות ובדרך זו לעורר את המודעות למצוקתם של היהודים בברית המועצות שרוצים לעלות לישראל ומסורבים ולאסירי ציון. הם נאסרו ונאשמו בגידה במולדת, אך בעקבות לחץ בין־לאומי הומר גזר דינם למאסר במקום מוות. מנדלביץ' היה אסיר בתנאים קשים במיוחד במשך 11 שנים ועלה לישראל ב-1981. ארז ביטון היה עורך כתב העת "אפיריון" שהחל להופיע בשנת 1983, ובשנים הראשונות נתן במה ליוצרים בני עדות המזרח ובהם גבריאל בן שמחון, שלמה בר ויוסף שילוח, שמתחו ביקורת על המגמה האשכנזית המובהקת של מערכות המדינה וקראו לתת ביטוי לתרבות הים־תיכונית.
ההרצאה התקיימה לאחר שאחד מאסירי ציון המפורסמים, נתן שרנסקי, כבר עלה לישראל, אבל רבים אחרים כמו אידה נודל, עדיין לא הורשו לצאת מברית המועצות.
מה נושא הפריט? מתי פורסם הפריט? מי פרסם את הפריט או מי אחראי לפרסומו?
מי היו המרצים בערב זה ומה הקשר של כל אחד מהם לנושא הערב? מה היה מצבם של יהודי ברית המועצות בשנת 1986? האם היה מותר להם לעלות לישראל ואם לא - מי מנע מהם לעלות?
מה היו ביטויי הסולידריות בארץ ובעולם עם מאבקם של היהודים בברית המועצות? הביאו דוגמאות.
מה אפשר ללמוד מהשתתפותו של המשורר ארז ביטון בערב שמוקדש למאבקם של יהודים בברית המועצות?
האם אתם מרגישים אחריות לגורלם של יהודים בעולם כולו או קשר לקהילות יהודיות במדינות אחרות?
נמקו את תשובתכם.
כתבו מכתב שיוברח אחר כך לאסיר ציון היושב בכלא הסובייטי. כיצד ניתן לעודד אותו ולנטוע בו תקווה?
למחקר, לימוד והוראה
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.
שימוש שחורג מכללי השימוש ההוגן מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם בטופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. הנגשת הפריט והעמדתו לרשות הציבור הרחב נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן"), למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר.
יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים