בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נשמח לעזור בכל בקשה
כרטיס ברכה לשנת ניצחון ושלום עם איור צבעוני של חיילים בעת מלחמה. החיילים באיור עומדים מאחורי גדר תיל ומכוונים רובים, ומעליהם חגים מטוסי קרב. הרובים של החיילים הם רובים בריטיים עם כידון ורצועות נשיאה. החיילים לבושים במדים ירוקים וחבושים קסדות, והם חגורים אפוד לחימה בצבע חול עם כיסים. אחד החיילים כורע לקראת ירי, וחייל נוסף מאחור מתכונן לזרוק רימון. ברקע אפשר לראות איור של פצצות נופלות והאש המתלקחת בעקבות הפיצוצים.
איורים אלה על כרטיסי ברכה לשנה טובה מאפיינים את השנה שלאחר מלחמת ששת הימים, שפרצה בשנת 1967. בתחתית הכרטיס כתוב "ישראל, ערה"ש (ערב השנה) תש" -, ואפשר להשלים את השנה המדויקת. הכוונה הייתה שהכרטיס ישמש לשנים נוספות, גם בעשור הבא ואולי אף מעבר לכך.
הרובה "לי אנפילד", כונה בישראל "רובה בריטי" או "רובה אנגלי". רובה זה שימש כנשק העיקרי של כוחות החי"ר של האימפריה הבריטית ומדינות חבר העמים הבריטי משנת 1895 ועד שנת 1957. הדגמים הראשונים של "לי אנפילד" שימשו את בריטניה במלחמת העולם הראשונה. גם כיום אפשר למצוא את הרובה הזה בשימוש רשמי בכמה מקומות סביב העולם, ועובדה זו עושה את "לי אנפילד" לרובה שמשך השימוש בו הוא הארוך ביותר בהיסטוריה. בישראל השתמשו ברובה מסוג זה עד שנות ה־70, ובתצלומים ואיורים של חיילי צה"ל במלחמת ששת הימים נראים החיילים אוחזים ברובה מדגם זה.
מה סוג הפריט?
אילו איורים מופיעים בפריט, ומה תוכנו?
מתי, לדעתכם, נוצר הפריט? לפי מה קבעתם זאת?
מה החיילים באיור עושים?
מה הכוונה בברכה "שנת נצחון ושלום"?
מה אפשר ללמוד מן הפריט על האווירה בישראל?
האם, לדעתכם, גם בימינו נוהגים לאחל שנת ניצחון?
יש הטוענים כי החברה בישראל היא חברה מיליטריסטית המאדירה את ערכי המלחמה ואתוס המלחמה. האם אתם מסכימים עם טענה זו? התבססו על דוגמות.
כתבו יומן של אחד החיילים המופיעים על הכרטיס.
ציירו איגרת ברכה משלכם לשנת שלום וניצחון.
למחקר, לימוד והוראה
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.
שימוש שחורג מכללי השימוש ההוגן מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם בטופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. הנגשת הפריט והעמדתו לרשות הציבור הרחב נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן"), למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר.
יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
