הרצאה על מערות בר־כוכבא

ידיעת הארץ או לימודי ארץ ישראל הוא תחום דעת העוסק בהיסטוריה, הגאוגרפיה, הגאולוגיה והביולוגיה של ארץ ישראל. ההתעניינות בהיסטוריה של ארץ ישראל וידיעתה החלה במאה ה־19 בחוגי המשכילים היהודים ובמוסדת שהקימו למדו על הגאוגרפיה וההיסטוריה של הארץ. גם ביישוב היהודי הישן התפתח תחום ידיעת הארץ, ועם גידול היישוב היהודי בארץ גדלה גם ההתעניינות בתחום זה.

אחרי הקמת המדינה התעצם הצורך בקשר עם העבר היהודי הקדום. אחד הביטויים לכך היה ההתעניינות המוגברת בארכאולוגיה של הארץ. היא חרגה מתחום המחקר האקדמי והייתה לנחלת הכלל. ממצאים שהתגלו באתרים ארכאולוגיים חיזקו את הקשר של בני הארץ ותחושתם כי הם שבים אל ארץ שחיכתה לבניה. התרגשות רבה עוררו ממצאים באתרים שהתרחשו בהם קרבות כמו מצדה או בית"ר, ודמויות כמו בר־כוכבא היו לדמויות מופת של גבורה יהודית.

באמצע שנות ה־60 התקיימו חוגים רבים לידיעת הארץ, שהיו מיועדים לנוער ולמבוגרים. ההרצאות לוו לעיתים בשקופיות ובסרטונים מאתרי החפירות הארכאולוגיות. במודעה זו הציבור הוזמן לשמוע על ממצאים שהתגלו במערות בר־כוכבא, מערות ששימשו מסתור למורדים בשנים 132–135 לספירה. הממצאים מן המערות מגוונים ובהם: מטבעות, כלים מגוונים, אגרות, מסמכים, אריגים ועוד, והם מקור היסטורי חשוב ביותר להבנת מרד בר־כוכבא.