כרזה שהוציאה לאור ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל ב־1 במאי 1945, ימים אחדים לפני כניעת גרמניה הנאצית. בכרזה רואים צלב קרס סדוק ושבור ומתוכו יוצאות שיירות של אנשים בבגדי אסיר וטלאי צהוב מטפסות על הר. בקדמת הכרזה עומד אחד האסירים ששוחררו ועל בגדו טלאי צהוב. בגדיו קרועים ומרופטים, מבטו קשה ועצוב, עיניו פקוחות אך חסרות הבעה, והטראומה ניכרת על פניו. על הכרזה כתוב לעלייה ולפדות במולדת.
נוסף על הקריאה והעידוד לעלייה לארץ, הכרזה משתמשת במושג "פדות" - הצלה פיזית ונפשית. לפי הכרזה, ארץ ישראל היא המקום שבו יוכלו ניצולי מחנות ההשמדה להשתקם מכל התלאות שעברו עליהם. השימוש בביטוי "מולדת" איננו מקרי, שהרי ניצולי השואה לא נולדו בארץ ישראל, אבל היא המולדת ההיסטורית של העם היהודי. הבחירה בביטויים "פדות" או "מולדת" יוצרת זיקה בין החורבן לבין התקומה.
תיאור השחרור מן הכיבוש הגרמני כטיפוס על הר מבטא את המודעות לקשיים הצפויים בדרך לארץ ישראל. צריך לזכור שבשנת 1945 שערי הארץ עדיין היו נעולים. ספינות המעפילים שהצליחו להגיע לחופי הארץ גורשו ממנה. עוד אפשר לראות בכרזה שהניצולים הם גוש אחד חסר פנים, אבל כאשר הם מצליחים "לטפס על ההר" קומתם נזקפת.
גרמניה הנאצית נכנעה ב־8 במאי 1945 למדינות בעלות הברית שלחמו נגדה במלחמת העולם השנייה. על אדמת אירופה נותרו כרבע מיליון פליטים יהודים שרוכזו במחנות מיוחדים, בעיקר בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה. כ־70,000 ניצולים את דרכם לארץ ישראל בספינות רעועות, ורובם מצאו את עצמם שוב במחנות מעצר בקפריסין, לשם גורשו בידי הבריטים. רק אחרי הקמת המדינה הגיעו ניצולי השואה למולדת.
ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל נוסדה בשנת 1920 כדי לייצג את העובדים היהודים, ובפועל הייתה אחד ממוסדות המדינה שבדרך.
תארו את הדמות הגדולה שנמצאת בקדמת התמונה. מה היא לובשת? איזה סמל מופיע על הבגד שלה? מה תוכלו לומר על הבעת הפנים או התנועה שלה?
התבוננו בשורת האנשים הארוכה. מהיכן נראה שהם יוצאים? לאן לדעתכם מועדות פניהם?
איזה סמל בולט בצבע אדום מופיע בחלק העליון של הכרזה? מה נראה שקורה לסמל הזה?
הכרזה מציגה את צלב הקרס כשהוא סדוק ושבור, ומתוכו יוצאת שיירת האנשים. כיצד הדימוי החזותי הזה ממחיש את הרעיון של זיקה בין החורבן לבין התקומה?
השימוש בביטויים "פדות" ו"מולדת" אינו מקרי. מהו לדעתכם ההבדל בין גאולה או שחרור לבין פדות? ומדוע היה חשוב להדגיש דווקא "מולדת" עבור ניצולי שואה שרובם כלל לא נולדו בארץ ישראל?
עבור הניצולים בכרזה, "מולדת" הייתה רעיון של מקום בטוח וחדש. מה המילה "מולדת" מסמלת עבורכם היום? האם זה רק המקום שנולדתם בו, או שזה גם קשור לערכים, לתרבות או לתחושת שייכות?
הכרזה מציגה אנשים חסרי כל שעוזבים את כל מה שהכירו, ואדמה ספוגת דם, והולכים אל הלא-נודע, בתקווה לעתיד טוב. האם אתם יכולים לחשוב על מצבים נוספים (אפילו בקנה מידה קטן) שבהם לעזוב הכול ולהתחיל מחדש מרגיש כמו הפתרון הנכון? מה צעד כזה דורש מאדם לעשות?
בחרו נקודת מבט של אחת הדמויות בשיירה שיוצאת מתוך צלב הקרס. כתבו קטע יומן קצר המתאר את הרגע הזה מנקודת מבטה של הדמות שבחרתם. תארו מה אתם רואים, מה אתם מרגישים- פחד? תקווה? בלבול? כתבו גם מה השארתם מאחור ולאן אתם מקווים להגיע.
למחקר, לימוד והוראה
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.
שימוש שחורג מכללי השימוש ההוגן מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם בטופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. הנגשת הפריט והעמדתו לרשות הציבור הרחב נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן"), למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר.
יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים