כרזה לסרט "הוא הלך בשדות", 1967

כרזה של אחד הסרטים הישראליים המוכרים והאהובים ביותר: "הוא הלך בשדות". הסרט - בכיכובו של אסי דיין ובבימויו של יוסף מילוא - יצא לאקרנים בשנת 1967. הסרט מבוסס על רומן בשם זה מאת משה שמיר, שפורסם בשנת 1947.

העלילה מתארת את את חייו של הפלמ"חניק אורי, הילד הראשון שנולד בקיבוץ "גת העמקים", ואת אהבתו הגדולה למיקה, נערה עולה חדשה, ניצולת שואה, עד מותו הטרגי של אורי במלחמה.

עיריית תל אביב
icon

תיאור

דמותו של אורי בכרזה היא ייצוג של הצבר הישראלי: בחור צעיר, שרירי, יפה תואר ומלא חיוניות. לעומתו מיקה היא העולה החדשה, סמל היהודי הגלותי, הנעדר שורשים וחזון. ניגודים אלו משקפים את יחסה של החברה הישראלית לניצולי השואה בשנים ההן. לפי חוקרת התרבות אלה שוחט, "הוא הלך בשדות" משתייך לקולנוע ההרואי־לאומי: קולנוע המבוסס על עמדה ציונית אחידה, אשר נועדה להצדיק את עצם קיומה של המדינה ואת ערכיה הלאומיים. כל זאת בד בבד עם התעלמות מאלו שאינם מתאימים לתבנית הציונית־צברית".

 

icon

הצעה לפעילות

icon
התבוננות

מה סוג הפריט?

מיהן הדמויות? 

תארו את הדמויות במילים שלכם: כיצד הן נראות, ומה הן משדרות?

 

icon
הבנה

לפי עלילת הסרט, מיהן הדמויות הראשיות בסיפור, ומה הן מייצגות?

אילו תכונות של הצבר באות לידי ביטוי בדמותו של אורי?

מהו היחס לניצולי השואה ש"הוא הלך בשדות" מייצג?

מהו קולנוע הירואי־לאומי? כיצד הסרט "הוא הלך בשדות" מייצג סוגה זו?

icon
חיבור

מהו, לדעתכם, התפקיד החברתי־תרבותי של הספרות והקולנוע?
הביאו דוגמאות ליצירות אחרות המשקפות תפקיד זה.

icon
יצירה

בחרו יצירת ספרות או סרט קולנוע שאתם אוהבים והסבירו מהם הערכים שבאים בה לידי ביטוי.