איגרת שנה טובה עם ציור של מנהג ה"כפרות''

​איגרת צבעונית לשנה טובה, שהופקה בשנת 1910. בראש הגלויה מופיעה הכתובת "לשנה טובה" בעברית, ו "A Happy New Year " באנגלית.  באיגרת ציור של מנהג ה''כפרות'', אותו יש הנוהגים לערוך בערב יום כיפור.

אוסף גלויות היודאיקה ע"ש יוסף ומרגיט הופמן, המרכז לחקר הפולקלור, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, האוניברסיטה העברית.
icon

תיאור

את מנהג הכפרות מקיימים בתרנגול לזכר, תרנגולת לנקבה או בכסף. במנהג ה'כפרות' מבקש היהודי כי התרנגול או הכסף שהוא מסובב שלוש פעמים מעל ראשו יהיו כפרתו. התרנגול ילך למיתה-לשחיטה, הכסף יינתן לצדקה, ובתמורה יזכה האדם בחיים טובים ושלום. המנהג עורר פולמוס כבר בימי הביניים, והיו רבנים שהתנגדו לו כמו הרמב"ן ורבי יוסף קארו. כיום הנושא מעורר התנגדות גם מצד ארגוני זכויות בעלי חיים. 


המנהג של יהודים לשלוח זה לזה אגרות ברכה לשנה החדשה החל כנראה כבר בימי הביניים. האיגרות שינו את צורתן במהלך השנים, והן מקור היסטורי מעניין וחשוב לחקר קהילות ומנהגים יהודיים. ​

icon

הצעה לפעילות

icon
התבוננות

את מי אנחנו רואים בתמונה? תארו את הלבוש של בני המשפחה. האם הלבוש נראה לכם יומיומי או חגיגי?

 התמקדו באיש המבוגר (האב). באילו שני חפצים הוא מחזיק בידיו?

icon
הבנה

האם נתקלתם במנהג הכפרות בימינו? כיצד הוא מבוצע כיום, והאם אתם מזהים הבדלים לעומת התיאור באיגרת?

 

 

icon
חיבור

מנהג הכפרות נועד לתת לאדם המבצע אותו כפרה. האם לדעתכם פעולה סמלית, בין אם סיבוב תרנגול ובין אם מתן כסף לצדקה, יכולה באמת לכפר על חטאים שאדם עשה? מהו, לדעתכם, המרכיב ההכרחי בתהליך של תשובה וכפרה?

השימוש בתרנגול למנהג הכפרות מעורר כיום ביקורת רבה מצד ארגוני זכויות בעלי חיים. כיצד אתם מרגישים כלפי שימוש בבעל חיים לצורך טקס דתי? האם, לדעתכם, המסורת מצדיקה זאת, או שמא ערכים של צער בעלי חיים גוברים על כך?

icon
יצירה

צרו איגרת שנה טובה המציגה את המנהג המשפחתי האהוב עליכם בתקופת החגים.