מודעת פרסומת לשעון מתוצרת אורלוגין, שנות ה־50. מודעה זו התפרסמה בעיתונות בשנות ה־50 המוקדמות, והיא אחת מסדרת מודעות פרסומת למוצרי המפעל "אורלוגין". המודעות עוסקות בסצנות יומיומיות "בעייתיות", שרכישת שעון מתוצרת אורלוגין יכולה לפתור אותן. לדוגמה, איחור בהכנת ארוחה לבעל, למשרד או לבית הספר.
בית החרושת "אורלוגין" הוקם בשנת 1950 בתל בנימין (לימים רמת גן) על ידי המהנדס דוד לשם (חתנו של דוד בן־גוריון). בית החרושת ייצר שעוני יד, שעונים מעוררים ושעוני שבת, הן לשוק המקומי והן לייצוא. בבית החרושת עבדו כ־30 פועלים, רובם עולים חדשים, שייצרו את כל חלקי השעון בעזרת המכונות החדישות ביותר שהיו בשנים ההן, חוץ מן המנגנון שיובא מוכן מחו"ל. המפעל נסגר בסוף שנות ה־50, שנה לאחר שמייסד המפעל דוד לשם נפטר.
את המודעה עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, מעצבים גרפיים שפעלו בארץ מאמצע שנות ה־30 ועד תחילת שנות ה־90 במאה ה־20. עבודתם הידועה ביותר היא סמל מדינת ישראל. ביצירתם ביטאו האחים שמיר מסרים שתאמו את רוח התקופה ואת ערכי המדינה והחברה.
ואכן, המודעה הזו משקפת את חלוקת התפקידים בין המינים בשנות ה־50: הגבר המפרנס העיקרי, והאישה עקרת בית. בשנים אלה אחוז הנשים העובדות מחוץ לביתן היה נמוך, והממשלה לא עודדה נשים לצאת לעבודה. בשנים אלו , שנות מדיניות הצנע, היו הנשים עסוקות במאבק על השגת מצרכי מזון נאותים, מציאת תחליפים למזון החסר והכנת אוכל מזין לבני הבית חרף המחסור. לפי המודעה אישה זו, שאיחרה בהכנת הארוחה, לא מילאה את תפקידה כיאות. ואולם, רכישת השעון תעזור לה לארגן את זמנה, וכך יקבל הבעל את ארוחתו מיד כשישוב לביתו. המודעה מלמדת גם כי לא בכל בית היה שעון מעורר, וגם שעוני יד לא היו ברשותו של כל אדם.
מי הדמויות המופיעות בכרזה? מה תפקיד כל דמות בכרזה?
המודעה עוצבה בידי האחים שמיר. עיינו במודעות שהם עיצבו בשנות ה־50 וציינו את המאפיינים המשותפים. מה אפשר ללמוד ממודעות אלו על שנות ה־50? על מעמד האישה?
בית החרושת "אורלוגין" היה בית החרושת הראשון לייצור שעונים בישראל. עיינו בתצלומים בארכיון הציוני המתעדים את תהליך הכנת השעונים בבית החרושת. מה אפשר ללמוד מן התצלומים על היחס לנשים בחברת "אורלוגין"? מה למדתם על התעשייה הישראלית בשנות ה־50 מתצלומים אלו?
חפשו במרשתת מודעות פרסומת לשעונים בימינו. מה המודעות מדגישות? כיצד הנשים מוצגות במודעות אלו? האם, לדעתכם, אפשר ללמוד היסטוריה ממודעות פרסומת? נמקו את תשובתכם.
אילו תחושות ומחשבות עוררה בכם המודעה?
שערו מדוע לא הספיקה האישה להכין את הארוחה בזמן. מה יכולות להיות הסיבות בשנות ה־50? בימינו?
חוו דעתכם על הצגת האישה בתפקיד עקרת הבית. האם זו הצגה פוגענית? האם אתם מכירים נשים שבחרו בתפקיד זה? מה היו הנימוקים שהביאו אותן לכך?
בשנות ה־50 לא היה עידוד ממשלתי ליציאת נשים לעבודה. האם, לדעתכם, תפקידה של המדינה לעודד נשים להשתלב במעגל העבודה? נמקו את תשובותיכם.
כתבו דו־שיח דמיוני בין הבעל ובין האישה במודעה. האם, לפי השיחה, שעון מעורר היה פותר את הבעיה?
עצבו מודעת פרסומת בת זמננו למוצר כלשהו, המשלבת דמות של אישה. האם אתם מרוצים מהאופן שהאישה מוצגת? מה אפשר ללמוד מן המודעה שעיצתבם על מעמדה בחברה?
למחקר, לימוד והוראה
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.
שימוש שחורג מכללי השימוש ההוגן מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם בטופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. הנגשת הפריט והעמדתו לרשות הציבור הרחב נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן"), למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר.
יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים