פרסומת לשעון מתוצרת אורלוגין

בית החרושת "אורלוגין" הוקם בשנת 1950 בתל בנימין (לימים רמת גן) על ידי המהנדס דוד לשם (חתנו של דוד בן־גוריון). בית החרושת ייצר שעוני יד, שעונים מעוררים ושעוני שבת, הן לשוק המקומי והן לייצוא. בבית החרושת עבדו כ־30 פועלים, רובם עולים חדשים, שייצרו את כל חלקי השעון בעזרת המכונות החדישות ביותר שהיו בשנים ההן, חוץ מן המנגנון שיובא מוכן מחו"ל. המפעל נסגר בסוף שנות ה־50, שנה לאחר שמייסד המפעל דוד לשם נפטר.

את המודעה עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, מעצבים גרפיים שפעלו בארץ מאמצע שנות ה־30 ועד תחילת שנות ה־90 במאה ה־20. עבודתם הידועה ביותר היא סמל מדינת ישראל. ביצירתם ביטאו האחים שמיר מסרים שתאמו את רוח התקופה ואת ערכי המדינה והחברה.

ואכן, המודעה הזו משקפת את חלוקת התפקידים בין המינים בשנות ה־50: הגבר המפרנס העיקרי, והאישה עקרת בית. בשנים אלה אחוז הנשים העובדות מחוץ לביתן היה נמוך, והממשלה לא עודדה נשים לצאת לעבודה. בשנים אלו , שנות מדיניות הצנע, היו הנשים עסוקות במאבק על השגת מצרכי מזון נאותים, מציאת תחליפים למזון החסר והכנת אוכל מזין לבני הבית חרף המחסור. לפי המודעה אישה זו, שאיחרה בהכנת הארוחה, לא מילאה את תפקידה כיאות. ואולם, רכישת השעון תעזור לה לארגן את זמנה, וכך יקבל הבעל את ארוחתו מיד כשישוב לביתו. המודעה מלמדת גם כי לא בכל בית היה שעון מעורר, וגם שעוני יד לא היו ברשותו של כל אדם.