בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נשמח לעזור בכל בקשה
בית הכנסת בעיר ורוצלב הוקם בשנת 1865, ובעת ההיא היה בית הכנסת השני בגודלו במערב אירופה, (הגדול ביותר היה בית הכנסת בברלין). הוא תוכנן בידי האדריכל היהודי־גרמני אדווין אופלר בסגנון ניאו־רומנטי והיו בו 2000 מקומות. את הגג כיסתה כיפה בגובה 70 מטר וסביבה ניצבו ארבעה מגדלים. בית הכנסת נהרס בליל הבדולח בנובמבר 1938 ומאז לא נבנה מחדש. כיום יש במקום לוח זיכרון.
ורוצלב (בגרמנית ברסלאו) היא אחת הערים העתיקות באירופה, שסופחה בשנת 1945 לפולין. יהודים ישבו בעיר במאה ה־13, אך גורשו ממנה במאה ה־14. רק במאה ה־18 התחדשה הקהילה היהודית בעיר ובראשה עמד הרב ברוך בנדט בן ראובן וסל. הקהילה גדלה ובמאה ה־19 הייתה השלישית בגודלה בגרמניה. היו בה בתי ספר, בתי כנסת ומוסדות ציבור, והתנהלה בה פעילות ערה בתחומי הדת והתרבות. עם יהודי העיר נמנו דמויות מפורסמות ובהם ההיסטוריון צבי היינריך גרץ, אבי תנועת הרפורמה אברהם גייגר והמנהיג הסוציאליסטי פרדיננד לסל.
בשנת 1941 גורשו יהודי ברסלאו מביתם ורובם נרצחו. כיום חברים בקהילה רק כמה מאות יהודים, והיא מחזיקה שני בתי כנסת.
מהו סוג הפריט? באיזו שפה הפריט? מה רואים בפריט? (שימו לב לחלונות, לגג, לצורת הבניין)
מהו סגנון הבנייה של בית הכנסת? האם יש בו מאפיינים יהודיים?
מה אפשר ללמוד מגודלו של בית הכנסת ומסגנון הבנייה על הקהילה היהודית במקום? מה עלה בגורלה של הקהילה היהודית בעיר בזמן מלחמת העולם השנייה?
השוו בין בית הכנסת בגלויה לבתי כנסת אחרים באירופה במאה ה־19. מה דומה? מה שונה?
מדוע, לדעתכם, החריבו הנאצים בתי כנסת?
האם, לדעתכם, בית כנסת צריך להיות בניין מפואר או פשוט? כיצד נראה בית הכנסת במקום מגוריכם?
בחרו אחת מן הדמויות המפורסמות שחיו בוורוצלב וכתבו לה תעודת זהות.
בחרו בתי כנסת באירופה שנחרבו בליל הבדולח והכינו מצגת לזכרם.
למחקר, לימוד והוראה
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.
שימוש שחורג מכללי השימוש ההוגן מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם בטופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. הנגשת הפריט והעמדתו לרשות הציבור הרחב נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן"), למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר.
יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
