תצלום של בית הכנסת הגדול ביותר באירופה (והשני בגודלו בעולם). בית הכנסת נבנה בשנים 1859-1854 בידי הקהילה היהודית הנאולוגית בעיר פשט. בתצלום נראה מבנה בית הכנסת מכיוון החזית שברחוב דוהאני: בחזית בית הכנסת רחבת כניסה מרוצפת עם עצים. מימין לכניסה בקומה הראשונה יש קשתות של מעבר מקורה מתחת לבניין בית הכנסת. בקומה השנייה נראים חלונות עם קשתות ועיטורים בסגנון האדרכילות המוסלמית. בחזית המבנה מעל דלת הכניסה יש חלון עגול עם עיטורים. מעל הכניסה מופיע שלט ועליו הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות פרק כ"ה, ח). מעליו מתנוססים שני צריחים מתומנים ועליהם כיפה גדולה בצורת בצל.
התצלום הוא בשחור לבן, אך המבנה בנוי מלבנים בצבעי אדום, צהוב וכחול, צבע דגלה של העיר פשט טרם איחודה עם העיר בודה (ששתיהן יחדיו מכונות "בודפשט", בירת הונגריה). בבית הכנסת כ־3000 מקומות ישיבה, חציים לגברים וחציים לנשים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בהונגריה כ־825,000 יהודים, אך לאחר המלחמה נותרו בה רק כ־140,000 יהודים.
עם נפילת הקומוניזם בשנות התשעים החל תהליך התחדשות של הקהילה היהודית בעיר. בניין בית הכנסת עבר שיפוץ יסודי ונפתח מחדש, ובחצר בית הכנסת הוקמה אנדרטה לזכר קורבנות השואה. מאחורי האנדרטה יש מצבת קבורה לזכר חסיד אומות העולם ראול ולנברג שהציל יהודים הונגרים רבים. בבית הכנסת נמצא המוזאון היהודי של בודפשט והארכיון היהודי ההונגרי, וכן אתר הנצחה לצנחנית חנה סנש שנולדה בעיר.
מהו המבנה המופיע בתצלום?
מתי הוא נבנה, והיכן?
מה מאפיין את סגנון הבנייה?אילו עיטורים נראים בבניין?
מה אפשר ללמוד ממיקומו של בית הכנסת ומגודלו על הקהילה היהודית בעיר במאה ה־19?
מהו הזרם הנאולוגי? מה היו הזרמים ביהדות הונגריה במאה ה־19?
אילו אתרי הנצחה לזכר קורבנות השואה הוקמו בחצר בית הכנסת?
מה אפיין את תהליך ההשמדה של יהדות הונגריה בשואה?
אילו דמויות יהודיות מפורסמות גדלו בעיר בודפשט?
כתבו יומן אישי של נער או נערה יהודייה בהונגריה המבקרים בבית הכנסת.
למחקר, לימוד והוראה
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.
שימוש שחורג מכללי השימוש ההוגן מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם בטופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. הנגשת הפריט והעמדתו לרשות הציבור הרחב נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן"), למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר.
יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים