הפגנת נוער לגיוס בחורי ישיבות, 1988

קריאה לבני נוער להפגין מול משכן הכנסת במחאה על אי־גיוסם של בחורי ישיבות. במודעה נכתב כי הההתנגדות לפטור שלהם חוצה מחנות פוליטיים. הפטור מתואר כ"השתמטות" ו"עוול" שנעשה לבני הנוער שמתגייסים ומשרתים. הכרזה מסתיימת בקריאה "אפשר להשפיע בלי להצביע!!!" כלומר ההפגנה היא אמצעי השפעה על השלטון עבור בני נוער, שכן רובם עדיין אינם יכולים להצביע בבחירות.

גיוס בחורי הישיבות הוא נושא שנוי במחלוקת מאז קום המדינה. ראשיתו של הפטור שניתן לבחורי ישיבות מגיוס לצבא כבר במלחמת העצמאות. אז עמד מספר הזכאים לפטור על ארבע מאות בחורי ישיבות, והם היו פחות מאחוז מהאוכלוסייה. בשנת 1951 הורה ראש הממשלה ושר הביטחון דאז, דוד בן גוריון, לעגן את הפטור על בסיס קבוע על סמך סעיף 12 בחוק שירות הביטחון. סעיף זה מעניק לשר הביטחון סמכות לשחרר גברים החייבים בגיוס מחובת השירות הסדיר או מחובת שירות המילואים, לקצר את משך שירותם, או לדחות את שירותו הסדיר של יוצא צבא לתקופה מסוימת "אם היה סבור שמחייבים זאת טעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או טעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות או המשק הלאומי, או טעמי משפחה, או טעמים אחרים כיוצא באלה...". ואולם, ברבות השנים גדל מספרם של בחורי הישיבות שגיוסם נדחה, והדחייה הפכה למעשה לפטור משירות צבאי. רבים רואים במצב הזה פגיעה בעיקרון השוויון, ובציבור הדתי-לאומי יש הרואים בכך אף השתמטות ממילוי חובה דתית. נושא זה שב ועולה גם כיום, אך טרם נמצא לו פתרון.