בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נשמח לעזור בכל בקשה
כרזה זו יוצרת במבט ראשון רושם שהיא מבקשת למחות נגד כפייה דתית, ואולם, הנושא שהיא עסקת בו הוא ניתוחי מתים. הכרזה קוראת להעמיד לדין רופאים מנתחי מתים ורואה במעשיהם "כפיה לעבור על הדת לשם גריפת הון ופרסומת". על הכרזה חתומה "ועדה ציבורית להגנת כבוד האדם".
כרזה זו משתמשת במושגים הלקוחים מכרזות נגד כפייה דתית כמו כבוד האדם וחופש דת, אך העיצוב שלה הוא בסגנון המקובל בפשקווילים: גופן שחור בולט בגודל משתנה, והדגשת הבעיה בניתוחי מתים. הרופאים מכונים "גונבי ומבתרי מתי ישראל" ולא רופאים הנוקטים פעולות אלה לצורך הצלת חיים או לימודים.
חופש דת פירושו הזכות של כל אדם או של ארגון דתי לחיות על פי אמונתו. ואולם, זכות זו איננה מוחלטת, וניתן לפגוע בה אם היא עומדת בסתירה לערכים אחרים. בניתוחי מתים קיימת התנגשות בין המצווה לנהוג כבוד במת לבין הצורך בניתוחי מתים, הן לשם קביעת סיבת המוות או לצורך הצלת חיים והן כדי ללמוד ולחקור נתונים רפואיים שונים.
בראשית ימי המדינה נושא הנתיחה לאחר המוות לא היה מוסדר. גם לאחר שבשנת 1953 נחקק חוק האנטומיה והפתולוגיה בוצעו במקרים רבים ניתוחי מתים בלי רשות המשפחות. בשנת 1980 נוסף לחוק סעיף הקובע "מותר לרופא לנתח גווייה לשם קביעת סיבת המוות או כדי להשתמש בחלק ממנה לריפויו של אדם, אם נקבע בתעודה שנחתמה על ידי שלושה רופאים שהוסמכו לכך בהתאם לתקנות, כי הניתוח משמש לאחת המטרות האמורות". החוק גם העניק מעמד מיוחד לדעתו של נפטר, כפי שהביעה בחייו, ודעתו היא המכרעת.
מי פרסם את הפשקוויל?
מהי, לפי הפשקוויל אשמת הרופאים?
אל מי הפשקוויל פונה?
מהי ההתחכמות בניסוח הכותרת?
מה לפי הפשקוויל משמעות המשוג חופש דת?
מהן הסיבות שבגללן רופאים מנתחים מתים?
עיינו בתיקון לחוק האנטומיה והפתולוגיה משנת 1980. לאילו בעיות התיקון נותן מענה?
האם גם בימינו נושא ניתוחי המתים עומד במוקד המחלוקת? מה השתנה?
קראו את הטיעונים של כל צד בנושא ניתוחי המתים וערכו בכיתה שיג ושיח (דיבייט).
למחקר, לימוד והוראה
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.
שימוש שחורג מכללי השימוש ההוגן מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם בטופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. הנגשת הפריט והעמדתו לרשות הציבור הרחב נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן"), למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר.
יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
