מודעה שפרסמה עיריית תל אביב הקוראת לתושבי העיר להשתתף בעצרת עם לכבוד "יום ההשבעה של חיילי צבא ההגנה בישראל" ב־28 ביוני 1948. האירוע נערך ברחבת בית הבימה ובמסגרתו התקיים טקס השבעת חיילים. נכתב כי בטקס ינאמו ראש העיר ישראל רוקח ושר החוץ משה שרתוק (שרת), ותשתתף בו התזמורת הפילהרמונית הארץ ישראלית.
מודעה עירונית מס' 20 שפרסמה עיריית תל אביב, הקוראת לתושבי העיר להשתתף בעצרת עם לכבוד "יום ההשבעה של חיילי צבא ההגנה לישראל" בכ"א סיוון תש"ח (28 ביוני 1948). המודעה מכנה את יום ההשבעה "יום גדול זה בדברי ימי ארצנו ועמנו", הגדרה המבטאת את גודל השעה בעיני הכותבים.
האירוע הוגדר "עצרת עם", והוא נערך ברחבת "בית הבימה" בתל אביב. על פי המודעה, בעצרת יישאו דברים ראש העיר מר ישראל רוקח ושר החוץ מר משה שרתוק (הוא משה שרת), ותנגן בו התזמורת הפילהרמונית. תושבי תל אביב נקראים "להשתתף בעצרת זאת בהמוניהם ובקישוט בתי העיר ובתי העסק בדגלי הלאום". בתחתית המודעה חתום ראש העיר רוקח.
המודעה הודפסה סמוך להקמת המדינה וניתן לראות כי שמות המוסדות והתפקידים עדיין לא התקבעו בצורה סופית, וכמה מהם שונים ממה שמוכר עד היום. כך, שם הצבא הוא "צבא ההגנה בישראל" ולא צבא ההגנה לישראל כשמו המוכר בימינו, ושר החוץ מכונה "שר החיצון". השמות במודעה מעידים על הצורך המיידי של המדינה בשמות והגדרות לתפקידים ומוסדות שלא היו קיימים לפני כן. שמו של הצבא גם מזכיר את שם המחתרת שהייתה הבסיס לצבא: "ההגנה".
עוד לפני הכרזת המדינה הורגש הצורך בהקמת צבא ממלכתי סדיר. פקודת ההקמה פורסמה בכ"ב באייר תש"ח (31 במאי 1948), והיא נחשבת "פקודת יום מספר אחת" של צה"ל. ואולם, ההקמה בפועל התעכבה הן בשל הרצון להגיע להסכם עם אצ"ל ולח"י על התפרקותם מרצון והן בשל הקרבות. רק בזמן ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות התאפשר קיום הטקס, ובו נשבעו המפקדים הבכירים והחיילים אמונים למדינת ישראל. הטקס התקיים בתל אביב ששימשה בירתה הזמנית של המדינה הצעירה.
מי פרסם את המודעה? מי קהל היעד שלה?
מי הדוברים והמשתתפים באירוע? מה תפקידיהם? מדוע דווקא הם?
איך מציעים לציין את האירוע מלבד בעצרת?
מדוע המודעה מכנה את האירוע "יום גדול זה בדברי ימי ארצנו ועמנו"? מה אפשר ללמוד מהגדרה זו על האווירה בארץ?
מתי הוקם צה"ל ומתי התקיימה ההשבעה? מדוע יש פער כזה בין התאריכים?
אילו שמות וכינויים במודעה שונים מהכינויים המקובלים היום? מדוע?
היכן מתקיימים כיום טקסי השבעה לחיילי צה"ל ביחידות השונות? מדוע דווקא במקומות אלו?
מה שונה באירוע ההשבעה במודעה מאירועי השבעת חיילים היום? מדוע?
דמיינו שאתם כתבי עיתונות המסקרים את הטקס. הכינו כתבה המתארת את שלבי הטקס, את רגשות החיילים ואת רגשות תושבי העיר המשתתפים בעצרת.
למחקר, לימוד והוראה
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.
שימוש שחורג מכללי השימוש ההוגן מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם בטופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. הנגשת הפריט והעמדתו לרשות הציבור הרחב נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן"), למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר.
יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים