כרטיס ברכה לחתן תורה ולחתן בראשית. השנה הכתובה היא תר, וייתכן שהכוונה היא לשנה שמתחילה באותיות האלה ולא לשנת ת"ר (1839) . הכרטיס נשלח מטעם בית הכנסת האשכנזי הגדול של אמסטרדם אל חתן בראשית ואל חתן תורה לקראת שמחת תורה.
"חתן תורה" הוא האדם הקורא את הפסוקים האחרונים בפרשת "וזאת הברכה", החותמת את מחזור הקריאה השנתי בתורה. ייתכן שמקורו של הכינוי היה "חתם תורה", כלומר מי שחותם את התורה. סברה אחרת היא שהכינוי "חתן תורה" רומז לאהבה לתורה שהיא כאהבת החתן לכלה. מן המושג "חתן תורה" התפתח גם המושג "חתן בראשית", שהוא העולה לתורה הפותח את מחזור הקריאה החדש בפרשת בראשית.
מקור המנהג הוא בגמרא במסכת מנחות דף ל עמוד א "שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן בבית הכנסת", כלומר אדם אחד קורא את כולם ופירשו שאדם זה הוא תלמיד חכם שנקרא "יחיד". יש קהילות שנהגו לכבד בתואר חתן תורה או חתן בראשית חתנים ממש או אברכים בשנה הראשונה לנישואיהם.
מה סוג הפריט?
מי פרסם את הפריט? מתי?
אילו איורים מופיעים בפריט?
הסבירו את המושגים "חתן תורה" ו"חתן בראשית".
מהי המילה האחרונה בתורה שקורא חתן תורה?
מהי המילה הראשונה בתורה שקורא חתן בראשית?
למי הברכות בתעודה מיועדות?
קראו על הקהילה היהודית באמסטרדם במאה ה־19. מה מאפיין אותה? (היעזרו בקישורים למידע נוסף).
יש מנהגים שונים בבחירת החתנים. למי, לדעתכם, ראוי להעניק את הכבוד הזה?
האם, לדעתכם, יש הבדל בין הבחירה של אדם לחתן תורה לבחירה לחתן בראשית?
לתלמידי החמ"ד- למי נוהגים להעניק כבוד זה בבית הכנסת שאתם מתפללים בו?
נוהגים שהחתנים עורכים אירוע תודה לקהילה שבחרה בהם. תכננו אירוע כזה. חשבו מה יהיה תוכנו ומה תוכן הדברים שייאמרו בו.
למחקר, לימוד והוראה
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.
שימוש שחורג מכללי השימוש ההוגן מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם בטופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. הנגשת הפריט והעמדתו לרשות הציבור הרחב נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן"), למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר.
יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים