בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נשמח לעזור בכל בקשה
כתובה מטקס הנישואים של יצחק חיים בן יחיאל הלוי ורבקה מזל טוב בת שלמה יחיאל שמשון חי מקאמיריני שנערכה באנקונה שבאיטליה, 1804. עקדת יצחק הוא מוטיב מרכזי באיורים על פרוכות ועל גבי כתובּות. בכתובה זו מופיע איור של סיפור עקדת יצחק במקום בולט מאוד – בראש הכתובה, כנראה בגלל שמו של החתן. מסביב לכל הטקסט מופיעים עיטורים צמחיים, וכמה איורי דמויות.
הכתובה שימשה בטקס הנישואים של יצחק חיים בן יחיאל הלוי ורבקה מזל טוב בת שלמה יחיאל שמשון חי מקאמיריני. הזוג התחתן בעיר אנקונה שבאיטליה בשנת 1804 (י"ד בתשרי תקס"ה). נראה שההסבר לאיור של עקדת יצחק בכתובה זו הוא שמו של החתן – יצחק חיים. התנאים לחתונה מופיעים מתחת לטקסט הכתובה, וחתימת העדים היא באיטלקית.
סביב הטקסט כתובים פסוקי ברכה "בסימנא טבא ובמזלא מעליא לחתנא ולכלתא ולכל ישראל אמן כן יהי רצון", וכן פסוק מספר בראשית שמתייחס להצלחתו הכלכלית של יצחק ומקשר לאיור של עקדת יצחק: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'".
מסביב לטקסט עיטורי פרחים וצמחים ובתוכם מעט דמויות. משמאל מופיע ילד בדמות המקובלת באומנות האיטלקית, ומתחתיו דוד אוחז בראשו הכרות של גולית. מימין איור של ילד דומה ומתחתיו מלך שעל ראשו כתר זהב, שלפי ההקבלה לשמאל כנראה גם הוא דוד המלך. מתחת לכתובה במרכז שתי דמויות ילדים נוספות, ובפינות שתי חיות דמיוניות הנפוצות בתרבות האירופית: גריפונים בעלי ראש נשר וגוף אריה.
המסורת של עיטורי הכתובה הגיעה לאיטליה עם בואם של מגורשי ספרד ופורטוגל. נוסח הכתובה עצמה נותר די קבוע במשך כ־2500 שנה. האיורים שנוספו לכתובות בתקופות השונות מלמדים על התרבות, האומנות, רמת החיים, היחסים בין גברים לנשים ועוד בקהילות השונות שבהן נוצרו הכתובות.
מתי נוצרה כתובה זו? היכן?
מהם שמות בני הזוג?
אילו פסוקים מעטרים את הכתובה?
אילו דמויות מופיעות בציורים שבה?
מהי מטרת הכתובה? מה משמעותה?
כיצד האיורים בכתובה משקפים את העובדה שהיא נוצרה באיטליה?
מה הקשר בין עקדת יצחק לכתובה?
מה הקשר בין הפסוק שמשמאל לאיור של העקדה לנושא של עקדת יצחק? מה הקשר בין הפסוק לבין כתובה וטקס נישואים?
האם אתם מכירים כתובות שצויירו בסגנון אחר? אילו איורים מתאימים, לדעתכם, להופיע על כתובה?
עצבו כתובה בת זמננו. אילו איורים הייתם מוסיפים לה? אילו פסוקים, שירים או משפטים?
איסור העתקה שימוש לא מסחרי להוראה ומחקר בלבד
מותר להשתמש בכתב היד למטרות הוראה, מחקר ושימוש אישי בלבד.
מותר להעתיק ולפרסם טקסט הלקוח מכתב היד למטרות הוראה ומחקר.
חובה לציין את מקור כתב היד בכל שימוש בפריט.
אסור להעתיק את העותק הדיגיטלי של כתב היד.
אסור לפרסם את העותק הדיגיטלי של כתב היד.
אסור לעשות שימוש מסחרי בפריט.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות לשימוש שאינו מסחרי לצרכי הוראה ומחקר וללא העתקה ופרסום של העותק הדיגיטלי.
שימוש מסחרי, שימוש שאינו לצורכי הוראה ומחקר העתקה ופרסום העותק הדיגיטלי מותנים בקבלת הרשאה מבעל כתב היד. לא נדרש אישור נוסף מהספרייה הלאומית.
לפרטי הקשר של בעלי כתבי היד יש ללחוץ כאן.
מידע נוסף:
כתב יד זה שייך לנחלת הכלל (Public Domain) ואינו כפוף לזכויות יוצרים במדינת ישראל.
תנאי השימוש נקבעו בהסכם עליו חתמה הספרייה הלאומית.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
