קריאת מגילה בתל אביב, 1933

​הכרזה מטעם עיריית תל אביב הודפסה יומיים לפני חג פורים בשנת תרצ"ג (1933). הכרזה פותחת במילים "על מקרא מגילה" (אחת משלוש הברכות שנאמרות לפני קריאת המגילה). בכרזה פרטים על המקום והשעה: מוצאי שבת בשעה שש וחצי בערב ליד בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב. עוד היא מציינת כי תנועת האוטומובילים (רכבים) תיסגר.

download-modal
icon

תיאור

אף שהכרזה כתובה בלשון תמציתית, אפשר ללמוד ממנה על עצם קיומו של אירוע דתי ברחובה של עיר ועל אופיו של חג הפורים בתל אביב בשנות ה־30. בית הכנסת הגדול, שנחנך בשנת 1925, שימש מרכז דתי וקהילתי חשוב. נראה כי לא היה מספיק מקום בבית הכנסת הגדול לכל ההמונים שרצו לשמוע קריאת מגילה, ועל כן הושמעה קריאת המגילה גם מחוצה לו. העובדה כי סגרו את הכביש לתנועת רכבים ליד בית הכנסת, מלמדת שהאירוע היה רב־משתתפים. 


הכרזה מעניינת כי בשנות ה־30 התפרסמה תל אביב במסורת העדלאידע שהתקיימה בה ובחגיגות שאליהן הגיעו אנשים מרחבי הארץ. כאן יש דוגמה לחגיגות בסגנון דתי־מסורתי, וגם בהן השתתפו רבים.
אחת ממצוות חג הפורים היא קריאת מגילת אסתר, פעם אחת בערב ופעם אחת בבוקר שלמוחרת. בשנת תרצ"ג חל פורים במוצאי שבת.


נוסף על קריאת מגילה יש בפורים עוד שלוש מצוות: מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת פורים. תחפושות, תהלוכות ואוזני ההמן הם מנהגים הנהוגים בחג, אך הם אינם מצווה.

icon

הצעה לפעילות

icon
התבוננות

מה סוג הפריט? (כתבה, כרזה, תצלום? ) מה נושא הפריט? מי פרסם את הפריט?

אילו מילים בכרזה אינן מובנות לכם? בררו מה משמעותן.

icon
הבנה

מה אפשר ללמוד מן הפריט על חשיבות האירוע? האם האירוע הוא אירוע דתי? נמקו את תשובתכם.

 אילו מצוות נוהגות בחג הפורים? מהם מנהגי החג?

icon
חיבור

​האם השתתפתם פעם בקריאת מגילה? אם כן, תארו את האירוע.

כיצד אתם נוהגים לציין את חג הפורים?

icon
יצירה

כתבו סיפור מנקודת מבטה של ילד או ילדה המגיעים בשנת 1933 לקריאת מגילה בבית הכנסת הגדול בתל אביב. זכרו שאתם בשנת 1933 ושלבו בסיפור מאפיינים המתאימים לשנה זו.