תוצרת משקינו העבריים

בשנות ה־30 של המאה ה־20 עוצבה בארץ ישראל תודעה ציונית־צרכנית שקידמה את השימוש בתוצרת חקלאית מקומית כחלק מבניין האומה. הכרזה של תנובה מדגימה כיצד שולבו ערכים לאומיים במסרים פרסומיים, שהדגישו את הקשר בין מזון עברי, עבודת כפיים וחינוך הדור הצעיר.

icon

תיאור

בכרזה צבעונית שפרסמה תנובה, מוצגים שני איורים של סועדים האוכלים ממוצרי החברה. באיור העליון נראים אם וילד סביב שולחן ובו חמאה, יוגורט, ביצה ופירות - מתוצרת תנובה. לצד הילד מונחים דובון צעצוע ומשחק קוביות של אותיות האל”ף־בי”ת. מבעד לחלון נשקפות פרות רועות באחו. האיור התחתון מתאר פועל בבגדי עבודה בהפסקת אוכל, לצד פטיש עבודה, כשהוא אוכל לחם עם דבש וממרח ושותה חלב של תנובה.

במרכז הכרזה מופיע הכיתוב:
"בתוצרת ממשקינו העבריים, רב כוח לעובד ולבונה בארצנו, ושפעת און לדור הצעיר, נטעינו הנאמנים."
הכיתוב מדגיש את תפקידה של התוצרת החקלאית העברית בחיזוק כוח העבודה ובהזנת הילדים, מתוך ראייה ציונית־לאומית.

הכרזה מבטאת את הערכים החברתיים והתרבותיים של התקופה: גברים כפועלים בוני הארץ, נשים כמטפלות בבית ובילדים, ושימוש בפרסומות לצורך עידוד צריכה לאומית. תנובה נוסדה בשנת 1926 כאגודה שיתופית של 13 מושבים וקיבוצים, ובהמשך הפכה לחברה גדולה המייצרת ומשווקת מגוון רחב של מוצרים חקלאיים ומעובדים.

icon

הצעה לפעילות

icon
התבוננות

מה רואים בכל איור?

איזה כיתוב המלווה את האיורים?

מי לדעתכם קהל היעד של הכרזה?

מה המסר של הכרזה?

icon
הבנה

מה התפריט של האם והילד ומה התפריט של האדם העובד?

מדוע יש הבדל?

מה הקשר בין צריכת מוצרים מתוצרת תנובה לבניין הבית הלאומי?

 

icon
חיבור

אילו ערכים לאומיים או חברתיים עולים מהכרזה? 

באילו דרכים הם עדיין באים לידי ביטוי בפרסום כיום?

האם לדעתכם חלוקת התפקידים המגדרית שמוצגת בכרזה עדיין מתקיימת בחברה שלנו? נמקו.

icon
יצירה

עצבו כרזה לתפריט המבוסס על מוצרים מתוצרת תנובה ומיועד לקבוצת אוכלוסיה מוגדרת (ילדים, נשים בהיריון, ספורטאים וכו').