שנתיים בלבנון, טרור יהודי

הכרזה קוראת לבוא להפגנה שתיערך בכיכר מלכי ישראל במוצאי שבת 9 ביוני 1984 ולמחות נגד מדיניות אלימה, נגד המשך המלחמה בלבנון, נגד טרור יהודי ולמען השלום. הכרזה קושרת את שני האישים למעשים לא מוסריים. הרקע להפגנה היו אירועים שהסעירו את מדינת ישראל בתחילת שנות השמונים: הטבח בסברה ושתילה וחשיפת המחתרת היהודית.

 
ביוני 1982 פתחה ישראל במבצע שלום הגליל, מבצע צבאי לביעור ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, שם הקים אש"ף מובלעת ("פתחלנד") שאיימה על תושבי הגליל. מטרות המבצע, שהוגבל בתחילה לכניסת צה"ל עד 40 ק"מ מצפון לקו הגבול עם לבנון, התרחבו וצה"ל הגיע עד בירות. הנהגת אש"ף ואלפי אנשי הארגון עזבו את העיר לתוניס, וישראל העמידה בראש לבנון את הנשיא בשיר אלג'ומייל הנוצרי. ישראל מצאה עצמה מעורבת במלחמת אזרחים בין המוסלמים לנוצרים, ובמהלכה ערכו הכוחות הנוצרים טבח במחנות הפליטים הפלסטיניים סברה ושתילה. ועדת החקירה שהוקמה כד לחקור את האירועים קבעה כי אומנם לא הייתה מעורבות ישירה של צה"ל בטבח, אך על שר הביטחון אריאל שרון לסיים את תפקידו, משום שהתעלם מן הסכנה שיתרחש טבח לאחר רצח הנשיא בשיר אלג'ומייל. שרון נחשב בעיני רבים אשם בהסתבכות במלחמה ארוכה ועקובה מדם.

האירוע האחר שהכרזה רומזת אליו הוא המעצר בסוף אפריל 1984 של 29 חשודים במעורבות בטרור, במה שכונה "המחתרת היהודית". העצורים היו מזוהים עם האליטה של המתנחלים, ומעצרם עורר תדהמה גם בציבור המתנחלים, לצד הבעת תמיכה בקרב אחרים. אף שהרב לוינגר לא היה בין העצורים, שמו נקשר במחתרת היהודית כמי שדעותיו השפיעו עליהם.

 
הכרזה פורסמה לקראת הבחירות לכנסת ה־11, שעמדו להתקיים ב־23 ביולי 1984. לקראת הבחירות התמודד שרון על ראשות הליכוד מול יצחק שמיר, ראש הממשלה המכהן, וזכה לתמיכה רחבה במרכז המפלגה. שמיר היה מועמד הליכוד לראשות הממשלה ושרון הוצב במקום החמישי ברשימה.