תצלום של שיטפון בנהר הירמוך בחורף 1969. בתצלום נראה הסכר שמעל הנהר, ובו מים זורמים בעוצמה רבה. החורף בשנת 1969 היה גשום במיוחד בצפון הארץ, והגשמים הרבים אף הציפו את העיר טבריה. עם זאת, החומה שבתצלום עמדה איתנה גם בשיטפון זה, אף שחלפו 21 שנים מאז נפסק ייצור החשמל בנהריים.
מפעל החשמל בנהריים היה ניסיון ציוני ראשון לבסס את ייצור החשמל בארץ ישראל על טכנולוגיות הידרו־אלקטריות. רוטנברג, שהיה מעורב בהקמתן של תחנות קטנות בערים שונות בארץ ישראל כבר בראשית המאה ה־20, חלם על מפעל ייצור חשמל גדול שיספק חשמל באמצעות רשת הולכה ליישובים השונים. הוא קנה את השטח, ייבא עובדים והקים עבורם יישוב, בנה מערכת תעלות וסכרים ולבסוף התקין את טורבינות המים, ובשנת 1932 החל המפעל לספק חשמל.
בתצלום נראה הסכר שמעל נהר הירמוך, ובו מים זורמים בעוצמה רבה. הסכר נבנה לרוחב נהר הירמוך כדי ליצור אגם , וממנו הועברה תעלה למפלי מים שנשפכו לנהר הירדן. התעלה מקשרת בין האגם שנוצר מאחורי סכר הירמוך ובין הירדן, והיא נועדה לפתור את ההבדלים בכמויות המים הזורמים בנהרות האלה. במרכז המפלים המלאכותיים הועמדו טורבינות לייצור חשמל.
תחנת הכוח פעלה במשך 16 שנים והצליחה לספק בשיאה 18 קילו־ואט. במלחמת העצמאות נהרסה התחנה בידי הלגיון הירדני ומעולם לא חזרה לתפקד כתחנת כוח.
החלוציות שבמפעל החשמל של רוטנברג התבטאה לא רק במפעל חשמל חדשני בארץ ישראל, אלא גם בהקמת נקודת יישוב יחידה בעבר הירדן המזרחי. התיישבות זו התאפשרה בזכות חוק מיוחד שנחקק על ידי הירדנים, שהתיר מכירת שטח של 6,000 דונמים לחברת החשמל. עובדי המפעל התגוררו ביישוב "תל-אור", שהוקם לפי הדגם של "יישוב־מפעל".
באיזה אזור בישראל צולם התצלום?
אילו פריטי נוף טבעיים מופיעים בתצלום ואילו מלאכותיים? למה שימשה החומה שבתצלום?
מה היה הרעיון שעמד בבסיס הקמתו של מפעל החשמל בנהריים? מה הייתה חשיבותו? מדוע הופסק הייצור במפעל החשמל בנהריים?
ציינו שני מאפיינים ייחודים של היישוב "תל אור" שנבנה בסמוך למפעל החשמל. נמקו את בחירתכם. השוו את היישוב "תל אור" לעיר שחברת "פייסבוק" מתכננת להקים עבור עובדיה. מה דומה? מה שונה?
מדוע הופסק ייצור החשמל במפעל?
היכן מייצרים כיום חשמל במדינת ישראל? באילו שיטות?
למי שייך כיום אזור נהריים? מה ההסבר לכך?
חברו סלוגן עבור ייצור חשמל ירוק.
כל שימוש מותר
מותר להעתיק את הפריט עבור כל מטרה ולהשתמש בו עבור כל מטרה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש בפריט.
מידע נוסף:
פריט זה שייך לנחלת הכלל (Public Domain) ואינו כפוף לזכויות יוצרים במדינת ישראל.
יש לשים לב כי כללי זכויות יוצרים עשויים להשתנות ממדינה למדינה ולכן אם ברצונך לעשות שימוש בפריט מחוץ למדינת ישראל עליך לברר מהם כללי זכויות יוצרים על פי הדין החל באותה מדינה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט,
אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים.