הכרזה שלפניכם מדגימה גם כיצד, בסוף שנות החמישים של המאה העשרים, לאחר שנות הצנע, צמחה בישראל שכבה של בעלי הון. קראו לה "חוג הסילון". אנשיה נהגו לטוס לחו"ל ולהביא משם מוצרי יוקרה שלא נראו עד אז בארץ.
נוסח כרזת הפרסומת הוא "בכל יום, לכל מקום - אל על" ועליה הלוגו ותצלום זנב מטוס של החברה באותן שנים. חברת אל על נוסדה בשנת 1948 ואילו הכרזה מתוארכת קצת אחרי תקופת העשור הראשון למדינה ושנות הצנע. ברקע הכרזה תמונות של אתרים, יעדי אל על ברחבי העולם – רומא, פריז, לונדון וניו יורק. עוד רואים ברקע: כרטיס טיסה ורשימת יעדים של החברה. מעניין לציין כי רשימות אלו נעשו בכתב יד. בדצמבר 1957 השיגה אל על שיא עולמי בטיסה רצופה ללא חנייה מניו יורק לנמל התעופה לוד במטוס בריסטול בריטניה. הטיסה נמשכה כחמש עשרה שעות. זמן הטיסה ללונדון התקצר מתשע שעות לשש שעות. אל על הייתה חברת התעופה השנייה בעולם שהטיסה את מטוסי בריטניה. זנב המטוס המופיע בתצלום הוא, ככל הנראה, של אחד מן המטוסים האלה. מטוסי בריטניה שינו את היערכות החברה, והיא הציעה מעתה גם טיסות במחלקה הראשונה.
מבחינה חברתית, יש לציין כי בסוף שנות החמישים, לאחר שהסתיימו שנות הצנע (1959-1949), צמחה בישראל שכבה של בעלי הון עם אופי שונה, שכינויה היה "חוג הסילון". אנשי "חוג הסילון" נהגו לטוס לחו"ל ולהביא משם מוצרי יוקרה שלא נראו עד אז בארץ.
מה כותרתה של כרזת הפרסומת? אילו אתרים וערים מופיעים בכרזה?
מה מייצגות הערים המוזכרות בכרזת הפרסומת? מדוע, לדעתכם, נבחרו דווקא ערים אלו לפרסומת של חברת אל על? כיצד, לדעתכם, השפיע קיצור משך הטיסה על התחבורה האווירית, ובעקבות כך על הגלובליזציה?
האם הכיתוב "בכל יום לכל מקום" מתאר נכון את פעילותה של חברת אל על? אילו ארצות אינן נמנות עם יעדי אל על? מדוע?
מי היו האנשים שטסו לחו"ל בסוף שנות החמישים? מה היה חלקם באוכלוסייה? האם הם היו הרוב?
האם הערים בכרזה הן יעדי תיירות מבוקשים גם בימינו? כמה זמן נמשכה הטיסה לערים האלה בשנות החמישים? כמה זמן נמשכת הטיסה אליהן כיום? מה הן הסיבות להבדלי השעות?
עצבו כרזת פרסומת לחברת אל על כיום וחשבו מהם היעדים שיופיעו בה. האם יש להתמקד ביעד אחד או לפרסם מספר יעדים באותה כרזה? נמקו את בחירתכם.
למחקר, לימוד והוראה
מותר להעתיק את הפריט ולהשתמש בו לצרכי לימוד עצמי, הוראה ומחקר בלבד.
חובה להעניק קרדיט ליוצר/ים בכל שימוש בפריט.
אסור לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
אין צורך לפנות לספרייה הלאומית לקבלת רשות שימוש למטרות לימוד עצמי הוראה ומחקר.
שימוש שחורג מכללי השימוש ההוגן מותנה בקבלת הרשאה מבעל זכויות היוצרים בפריט. ניתן לפנות לספרייה הלאומית לקבלת פרטי הקשר שלהם בטופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף:
הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים. הנגשת הפריט והעמדתו לרשות הציבור הרחב נעשית בהתאם לסעיף 19 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 ("שימוש הוגן"), למטרות של לימוד עצמי, הוראה ומחקר.
יש לשים לב שהחוק המאפשר שימוש ביצירה תחת עיקרון השימוש ההוגן חל בישראל בלבד ולכן אם הנך מעוניין להשתמש ביצירה מחוץ לישראל, עליך לבדוק האם החוק במדינת היעד מאפשר שימוש זה
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים